כשעזבת, האם שכחתי? -פרק 52-

4.8K 227 27
                                    

"הכל יהיה בסדר" מייק אמר בחיוך בזמן שסידר להארי את העניבה, הוא ידע שהארי דואג, אחרי הכל הם חוזרים עכשיו לבית הספר, למקום שבו הכל התחיל מחדש.
"אני מקווה שיהיה בסדר" הקטן אמר בזמן שהסתכל למטה על מעשיו של מייק, מנסה לשנן את התהליך בשביל שידע בעצמו איך לענוב את העניבה בסופו של דבר.

כשמייק סיים לענוב את העניבה הוא הניח את ידו על סנטרו של הקטן, מרים את ראשו של הארי אליו, גורם לעיניהם להיפגש. "יש לך אותי ריי, אין לך ממה לדאוג", דבריו של הגבוה גרמו להארי לחייך באושר, "אני סומך עלייך" ירוק העיניים נעמד על קצות אצבעותיו ונישק את מייק, כשהנשיקה הקטנה התנתקה הם הביטו זה על זה באושר, מתחבקים בחום.

-

"יש לנו עוד ארבעים דקות עד שהשיעור הראשון מתחיל, אפשר לעשות משהו מעניין עד אז" הגבוה אמר בערמומיות בזמן שכפות ידיו צנחו למטה, ממששות את ישבנו של הארי, "רוצה למות?" הארי הסמוק דחף את מייק ממנו, "לא עכשיו" השטני השתדל להישמע מעוצבן בזמן שהלך למטבח, מתכוון להכין לו ולמייק משהו קטן לאכול.
-

בזמן שהארי שפך קורנפלקס שוקולד לתוך שתי קערוית, מייק חיבק אותו במהירות מאחור, מניח את פרצופו על כתפו של הקטן, נושק לכתפו, "אל תכעס עליי ריי" טון קולו היה כמו של ילד קטן, מה שגרם להארי לרצות למחוץ את פניו, "אני לא כועס" הקטן נאנח וליטף את כפות ידיו של מייק שעטפו את גופו.

"אתה יכול ללכת להביא חלב מהמקרר?", מייק הנהן והלך למקרר, לא לפני שנשק לעורפו של הארי, "אתה יכול לשבת, אני אמשיך כבר מפה"  הרקדן החליט לתת להארי קצת לנוח, "כרצונך" הקטן התיישב, מחכה בסבלנות למייק.
-

"תודה מייקי" הארי רקע ברגליו כשהגדול יותר הניח לפניו את הקערה המלאה, "בתיאבון" מייק ליטף את ראשו והלך להתיישב למול הארי, כפות רגליו שלו מחזיקות את כפות רגליו של הקטן בניהן, משחקות ביחד.
הנערים אכלו בשקט, מדי פעם מביטים אחד בשני ומצחקקים, כפות רגליהם לעומת זאת היו פעילות יותר.
_

צפצוף של מכונית הסיח את תשומת ליבם בזמן ששטפו את הכלים, "מי זה יכול להיות?", "אני אבדוק" מייק נעל את נעליו ופתח את הדלת, מציץ לבחוץ ורואה את המכונית של מקס, מבעד לחלון הוא היה יכול לראות את אדום השיער מנופף לו, "זה מקס, אני חושב שהוא יקפיץ אותנו לבית ספר", "באמת?" הארי נעל את נעליו יצא גם הוא לבחוץ, רואה שמייק לא עבד עליו.

הארי נופף באושר למקס, עושה אפילו סימן לב עם כפות ידיו, מקס אפילו החזיר לו בחזרה, מייק הסתכל עליהם ונאנח, הוא הרגיש איזשהו כאב לא ברור בליבו, פחות פיזי, הוא לא הבין באמת מה קורה והחליט להתעלם מההרגשה ולקחת את התיקים, "אני אעזור לך" הזמר הרים כמה תיקים לפני שרץ לבחוץ, משאיר את מייק מאחור שינעל את הדלת.

הקטן הכניס את התיקים אל תא המטען, משאיר אותו פתוח בשביל מייק ונכנס למושב הקידמי לצידו של מקס, נותן למייק המזועזע מעצם העובדה שהארי לא התיישב לידו, לשבת לבד בייאוש.
"לא היית צריך לבוא" ירוק העיניים אחז בכף ידו של מקס, מאושר לראות את חברו, "מגי הייתה הורגת אותי אם לא" אדום השיער אמר בצחוק, מבלגן את שיערו של הארי, גורם לקטן לצחוק ולמייק רק לחייך בכוח. מקס שהבין שמייק מקנא ציחקק, "אני לא יודעת אם אני אמור להרגיש מוחמא או לא מעצם העובדה שאתה מקנא בי" הגדול מבין שלושתם הביט על מייק הנבוך מהמראה, "אני לא מקנא" מייק אמר בעצבנות והסתכל מבעד לחלון, לא באמת מסתכל על הנוף.

כשעזבת, האם שכחתי?Where stories live. Discover now