כשעזבת, האם שכחתי? -פרק 8-

3.7K 246 71
                                    

הארי פתח באיטיות את עיניו, משפשף אותן בחוזקה. הוא הרגיש נשימות חמות על עורפו ורק אז הוא הבין שמישהו מחבק אותו מאחור. ירוק העיניים הסתובב באיטיות על המיטה, פניו נעצרו מול פניו של הבלונדיני הישן.

'הוא נראה כל כך חמוד כשהוא ישן, אבל כשהוא פותח את הפה אישיות אחרת פורצת החוצה' הארי גיחח בשקט, הוא הזיז בעדינות את היד של ג'ון שעטפה את גופו והתיישר לישיבה, מסתכל על הזוג שישן מחובק על המזרון שבריצפה וחייך 'כאילו הם בן אדם אחד' הוא חשב לעצמו. הזמר חיפש את האחרון במיטה ליד ג'ון אבל לא מצא אותו 'טוב זאת מיטה קטנה, אני וג'ון הצלחנו לישון ביחד כי אנחנו דיי רזים'.

הארי התמתח ובא לרדת מהמיטה. למזלו, בשנייה האחרונה הוא נעצר כשהבין שהוא כמעט דרך על דן שחיבק בחוזקה כרית. הארי תפס מהר את פיו מתאפק לא לצחוק למראה של השרירי שמחבק בילדותיות את החפץ הרך, הוא דילג מעליו להלך במהירות לצחצח שיניים ולהתקלח.

-

'נו באמת' הוא חשב לעצמו לאחר שיצא מהמקלחת וראה את דן ישן על המיטה, מחבק את ג'ון, 'אי אפשר להפריד ביניהם, שיהיו בריאים'. הוא הלך בשקט למטבח, מחליט להין לכולם ארוחת בוקר. בזמן שהארי הכין פנקיקים הטלפון צילצל, הוא במהירות שם את היד על הרמקול הרועש מנסה להשתיק כמה שיותר את המנגינה והסתכל על הטלפון 'מספר לא מוכר'.

"הלו?" , "הארי?" הקול בצד השני שאל, "כן, מי זה?", "זה בן, בנג'מין לוגן. זוכר?", "מ'סטאר סקול'?' " הזמר שאל בפליאה, לא מבין איך בן השיג את המספר שלו, "כן, אתה לא מתכוון לחזור?", "אני חושב שזה היה ברור, ורגע איך השגת את הטלפון שלי?" מעט כעס היה ניכר בקולו, "מהמנהל, הוא ביקש ממני לשכנע אותך אבל אני לא מתכוון לעשות את זה, אתה צריך להחליט בעצמך מה טוב לך ומה לא" בנג'מין אמר בביטחון אך אם הארי היה מתרכז יותר הוא היה מבחין בהתחננות החבויה בטון דיבורו של האחר.

"צודק! אבל למה התקשרת?", "כי התערבתי עם חברים שלי על משהו, אני יכול לשאול אותך שאלה?", "אמממ, כן?!" הארי לא היה בטוח בתשובתו, "הרבצת למייק? זה היית אתה ולא מישהו מעולם הפשע, אני צודק?". הארי ציחקק 'מה עשו ממני, עולם פשע?! כן בטח', "אם אתה מתכוון ללפני שבוע אז כן, זה הייתי אני".

הארי שמע את בן צוחק מעבר לטלפון. "מה מצחיק?" הוא שאל בבלבול, "סתם, כי אם היית מכיר אותו לא נראה לי שהיית מרביץ לו, אז יש לך מזל שאתה לא חוזר לפה". 'אני מכיר אותו יותר מידי, אמן שלא הייתי מכיר אותו' הארי חשב לעצמו בעצב. "כ-כן...מזל שאני לא מכיר, ו...רגע עדיין לא הבנתי מה הקטע של לפחד ממנו?", "עדיף שלא תדע...אתה יכול לספר לי למה הרבצת לו, הוא עשה לך משהו?", "אני מעדיף לא לדבר על זה. למה אתה שואל? גם על זה התערבתם?", "לא, זה פשוט שמאז הוא מתנהג מוזר, מוזר בצורה רעה, הוא נהיה יותר מפחיד. אז חשבתי שאולי עשית לו משהו חוץ מלהרביץ לו או שהוא עשה משהו, כנראה שטעיתי".

כשעזבת, האם שכחתי?Where stories live. Discover now