כשעזבת, האם שכחתי? -פרק 29- (18+)

3.9K 210 53
                                    

"הנה אם אתה רוצה עוד שמיכה יש בארון, אוקי?" הרקדן שאל בזמן שסידר את מיטתו לזמר, יודע בדיוק איך הארי אוהב לישון. "אני אשן על המזרון ואתה על המיטה, אוקיי?" האחר רק הנהנן והסתכל על מעשיו של הגבוה יותר, מחייך מעט בזמן שהאחר לא הבחין.

"זהו. אתה יכול ללכת לישון, אני אלך לחבר'ה בחוץ, אם אתה צריך משהו תתקשר אלי, אני אבוא", "אמממ רגע מייק" ירוק העיניים עצר את האחר, "אני צריך להתקלח...ואין לי ממש בגדים נקיים ללבוש...ו..." הארי נעצר וחשב לרגע לפני שהמשיך "עזוב, אתה יכול ללכת" הרזה שרבב את שפתיו, מתבייש בעצמו שהוא נמצא במצב כלכך מביך עם האקס שלו, מייק רק ציחקק ובילגן להארי את השיער "אז היית אומר לפניי, חכה פה אני אביא לך הכל".

הזמר נשך את שפתו התחתונה בזמן שחיכה לגדול יותר, מביט שוב על החדר ואז על המיטה של צ'אן, חושב לעצמו כמה הוא היה רוצה להיות במקומו אך במהרה המחשבה הזאת נעלמה מראשו והוא הרגיש כלכך מטומטם על שהוא חושב על זה.

"הנה" קולו של מייק הקפיץ את הארי שהיה שקוע במחשבות, הנער עם עיני הדבש צחקק למראה המתוק של אהובו, נותן לו את הבגדים המעט גדולים שלו ביחד עם מגבת לבנה וגדולה "המברשת שיניים שנתתי לך בפעם הקודמת עדיין במקלחת שלי אז אתה יכול לצחצח בה שיניים", "למה שמרת אותה?" הזמר היה סקרן ומבולבל, "אני לא הולך לזרוק משהו ששייך לך אף פעם, וגם כיף להתעורר בבוקר ולראות שתי מברשות שיניים ולא רק אחת...ועוד שאחת מהן שלך".

ירוק העיניים גלגל את עיניו בזלזול "מדבר מי שזרק את כל הדברים שהיו לנו ביחד, מתמונות עד לתכשיטים, אפילו מחקת את כל התמונות מהטלפון שלי, את הפאקינג הודעות שלנו. מחקת הכל. אז אל תגיד לי שאתה לא זרקת אף פעם את מה שהיה שייך לי!".

הרקדן נשף אוויר בחדות מתאפק לא להגיד משהו בקשר למה שהאחר הזכיר, יודע שהארי לא יודע כלום.

"ריי, כדאי שתיכנס להתקלח, אני אלך עכשיו" הגבוה חייך בכוח, יודע בדיוק עד כמה שהארי עצבני כרגע. ירוק העיניים כיווץ את עיניו בכעס ואחז בחוזקה בבדים הרכים לפני שהלך במהירות למקלחת, בדרך הוא לא שכח להתנגש בכוח בכתפו של הרקדן.

כשתדלת המקלחת נסגרה מייק זרק את עצמו על המיטה, מסתכל על התיקרה לכמה שניות לפניי שעצם את עיניו, לוקח מספר נשימות עמוקות לפני שקם ממנה, מתכופף ומסתכל על מספר קופסאות גדולות שהסתתרו מתחת למיטה הגדולה. שם, בתוך הקופסאות הגדולות נחו בשקט מאות תמונות, מכתבים, עשרות תכשיטים, בגדים, נעליים...הכל, כל מה שכביכול 'נזרק' בעצם היה שמור מתחת למיטתו של מייק, לא היה לילה או יום שהרקדן לא פתח קופסא או שתיים, מסתכל על כל הזכרונות ומחייך לעצמו כשדמעות צונחות מעיניו.

הרקדן חייך לעצמו, מלטף קופסא חומה אחת לפני שהוא התרומם מן הריצפה ויצא אל 'חבריו'

-

כשעזבת, האם שכחתי?Where stories live. Discover now