כשעזבת, האם שכחתי? -פרק 46-

3.6K 217 25
                                    

חושך, זה כל מה שהוא הצליח לראות, חושך ועוד חושך ועוד, זה היה ככה למשך הרבה זמן, הוא לא יודע בדיוק כמה, אבל הוא יודע שהוא ראה את החושך הזה הרבה.

אבל הפעם משהו היה שונה, האור החל להתבהר, נקודות זעירות של אור צצו משום מקום, הוא ראה משהו, שתי דמויות מטושטשות מרחוק, זה נראה כמו גבר ואישה. הם צוחקים, הוא היה יכול בוודאות לשמוע אותם צוחקים, זה היה צחוק של שני גברים- מה שהיה מאוד מוזר כי הוא יכול בוודאות להגיד הוא רואה אישה, היא לבשה שמלה שחורה קצרה, אוחזת בגבר כלשהו.

אחד מהם נפל, זה גרם להם לצחוק חזק יותר, הם התנדנדו מצד לצד, מה שמצביע על זה שהם כנראה שיכורים.

"סרטן"
הארי בוודאות שמע את זה, את שאר הדברים הוא לא הצליח ממש לשמוע, הקול הזה היה מוכר לו, הסיטואציה הזאת הייתה מוכרת לו. הצחוק התחזק, הוא הביט על הדמויות מרחוק, מרגיש כאילו הוא היה שם פעם, אבל משהו לא הסתדר לו. מה זאת אומרת סרטן? למי יש? למי היה? באיזה הקשר אותו אחד אמר את זה? ומה בדיוק מצחיק בזה?

החושך חזר, השקט חזר גם הוא, הארי היה מבולבל, מה קורה לו?

מרחוק הוא היה יכול לשמוע מישהו צועק, מאשים איזשהו מישהו על מצבו שלו, הקול התחזק והוא היה נשמע קרוב, כל כך קרוב שהוא איים לנפץ את אוזניו של הארי.
הוא זיהה את הקול של ג'ון, רק הוא יכול להגיע לגבהים כאלו כשהוא עצבני, אבל על מי הוא צועק ככה? ובאיזה מצב הארי נמצא בדיוק שהוא מאשים את מייק?

-

הארי כיווץ את גבותיו, הוא נלחם בחושך המוזר הזה ובקושי לפקוח את עיניו. הוא הצליח מעט לפתוח עין אחת, האור בחוץ שרף לו בעיניים והוא נאנח לפני שפקח את שתי עיניו, מסתכל על התיקרה הלבנה ולא ממש מבין איפה הוא כרגע, רק כשהזיז את הראש מעט והסתכל על המהומה בצד נפל לו האסימון, הוא בבית חולים.

'כל זה היה חלום?' הארי חשב לעצמו כשנזכר בשתי הדמויות המוכרות באופן מוזר שהופיעו בחלומו, החלום הזה הרגיש לו לא בסדר, אבל גם אם הוא רוצה לחשוב על זה עכשיו הוא לא ממש יכול, ג'ון פשוט מתחרפן.

-

"ג-ג'ון" הקול של הקטן נשבר, הוא לא יכל ממש לדבר, אבל זה הספיק לכולם להשתתק במהרה, כולם הסתכלו עליו, מבוהלים נורא.
"אני הולך לקרוא לד"ר" מקס אמר כשהתפקס ראשון, רץ אל מחוץ לדלת, דן שהתפקס מיד אחריו רץ גם הוא אל מחוץ לחדר, לא שוכח לזרוק למייק מבט נוזף.

-

"הארייייי" ג'ון החל לבכות לפני שעזב את הקורבן שלו, רץ לכיוונו של הארי, אבל לא נוגע בו, הוא פחד לפגוע בו עוד יותר. "בייבי שלי, דאגתי לך" הבלונדי ניגב את דמעותיו לפני שידו ליטפה את לחיו החיוורת של החולה.

הזמר רק חייך, הוא לא יכל ממש לדבר הרבה, הגרון שלו מעט כאב.
"מ-מים" הוא ביקש ומגי במהירות מזגה לו כוס מים, מרימה מעט את המיטה בשביל שהארי יהיה בתנוחה של ישיבה-שכיבה ונתנה לו ללגום באיטיות, "תינוק שלי, איך יכולת לסבול את כל זה לבד?" מגי הביטה על ירוק העיניים המסכן, הוא נראה מותש.

כשעזבת, האם שכחתי?Where stories live. Discover now