כשעזבת, האם שכחתי? -פרק 2-

4.2K 262 99
                                    

"בוקר טוב סאנשיין" היה הדבר הראשון שהארי שמע כשפקח את עיניו. "מה השעה?", "הזמן לקום יפה שלי", מגי לחשה ברכות לאוזנו של הארי. "הולכים לבית ספר" היא הוסיפה ושניהם ציחקקו, "כן אמא", הארי אמר בציניות. מגי הזיזה קצוות פוני ממצחו של הארי, הסתכלה עליו למספר שניות וחיבקה אותו חזק, "אני כל כך אוהבת אותך הארי", הארי החזיר לה חיבוק חזק והנהן כתשובה. "טוב חמודים תפסיקו את הפוצי מוצי, הארי אתה צריך כבר להתארגן", "כן אבא ג'ון אני קם", "מי אבא שלך? דןןןן!!! הוא אמר לי שאני זקן" ג'ון הלך בדרמטיות לכיוון חברו וטמן את ראשו בכתפו של האחר, "איזה דרמה קווין מי ישמע" מגי ירקה. "תמותי" הוא השיב במהירות, "אחריך". ג'ון צרח לתוך כתפו של דן שנראה משועשע מכל הסיטואציה. "טוב אני קם" הארי נעמד והלך לצחצח שיניים ולהתקלח .

-

"הארי! הארי! האריייי!" הוא שמע את מקס צועק לו מעבר לדלת המקלחת. "מה קרה?", "הגיעה חבילה בשבילך, אני חושב שזה המדים של הבית ספר", 'איך הוא ידע את הכתובת? המנהל הזה חייב להיות משוגע' הארי חשב לעצמו. "טוב אני יוצא" הוא פתח את הדלת שרק מגבת מכסה את חלקו התחתון ושיערו הרטוב נח ברכות על מצחו ועורפו.

האחרים הביטו בו בהתפעלות, "אתה זבל אתה יודע את זה?!" ג'ון לא התאפק "למה אתה נראה כל כך טהור?! הגוף שלך כל כך לבן ועדין, זה מעצבן אותי! הכל אצלך יפה, אני שונא אותך,אופפ~~", הארי חייך והוציא לו לשון. "אם לא הייתי מכיר אותך הייתי חושב שאתה בחורה, יש לך גוף נשי וסקסי רק בלי ציצי...אני לא מאמין שאמרתי דבר כזה לגבר" מקס השפיל את מבטו בייאוש ומגי ירקה אליו מספר קללות. הארי גילגל עיניים והלך לחבילה, הוא פתח אותה וכן הם צדקו זה בהחלט מדים של בית הספר. 'כמה פתטי', "הם באמת רוצים שאני אלבש את זה?", "מן הסתם גאון, הם שלחו לך את זה בשביל שתלבש לא בשביל שתאכל את זה" ג'ון אמר בציניות, להארי אפילו לא היה כוח בשביל לענות לג'ון משהו מתוחכם אז הוא פשוט לקח את המדים ולקח מאחת המגירות של מגי תחתונים, -לא תחתונים שלה ,שובבים . היא תמיד מאחסנת תחתונים לבנים כי היא יודעת שהם ישנו אצלה מתישהו וכי היא גרה עם מקס...דה!- והוא הלך למקלחת והתלבש . הוא ייבש את השיער שלו עם המגבת ולבסוף יצא .

מגי עזרה לו עם העניבה וג'ון סידר להארי את השיער ואת המדים בשביל שישבו עליו בול. הם לקחו כמה צעדים לאחור ובחנו את הנער היפייפה שעמד מולם, הם החליפו אחד עם השני חיוכים, "מושלם" ג'ון אמר לבסוף . "טוב יאללה אני אקח את כולם, אחרי הכל רק לי יש אוטו" מקס אמר בהתנשאות אבל במהרה מגי נתנה לו מכה לראש " תודה באמת, חצוף!". כולם התאפקו לא לצחוק והתעסקו בדברים סתמיים בזמן שמגי שולחת לעבר בן זוגה מבטים רושפים ורצחניים.

-

"אולי תפסיק לבכות, זה לא שאני הולך למות או משהו, אתה מביך אותי מול כולם", "א-א-אבל ,אתה ל-לא מבין, תמו-ת וזהו טוב, שיהיה לך י-ום טוב א-א-אני אוהב א-ותך" ג'ון כמעט בכה את נשמתו כשהוא הסתכל על הארי. הארי רק רצה לברוח משם כשכל התלמידים התלחששו וצחקו. "ג'ון אתה תהרוג אותי יום אחד מרוב בושה, אתה היצור הכי מוזר שהכרתי בחיים שלי אתה בוכה כמו מטורף על כלום, איפה ג'ון הקשוח שאני מכיר? "... ג'ון ניגב במהירות את הדמעות ונתן להארי מכה בכתף "תלך לעזאזל", הארי צחק וחיבק את ג'ון חזק "כן גם אני אוהב אותך". ג'ון הסתכל עליו ונתן לו נשיקה קטנה על השפתיים כמו שהם תמיד עושים. "טוב ילד יפה שלי תראה להם מה זה כישרון אמיתי" הארי הנהן במהירות ולפני שהוא הלך מגי לא הייתה מוכנה לשחרר אותו עדיין והיא תפסה אותו במהירות ונישקה אותו נשיקה ארוכה על השפתיים.

כשעזבת, האם שכחתי?Donde viven las historias. Descúbrelo ahora