כשעזבת, האם שכחתי? -פרק 44-

3.7K 221 29
                                    

הוא לא התחרט על זה וזה מה שגרם לליבו להחסיר פעימה. בעוד שעיניו עצומות הוא הרגיש את ידו החמה של האחר מלטפת את שיערו.

הארי לא רצה לקום, הוא רצה להמשיך להרגיש את ידו של מייק, הוא לא רצה להתעורר ולהרוס הכל, רק לעוד רגע אחד, לעוד שנייה אחת, הוא רוצה להרגיש כמו פעם, הוא רוצה לחוות שוב את הבקרים המופלאים שהיו לו עם מייק פעם.

הארי גם פחד לקום, הוא לא ידע מה להגיד למייק ואיך להסתכל עליו, הרי אתמול הם הגיעו לדירה המשותפת שלהם ושכבו, והרוב קרה בגללו.
אבל זה לא היה כמו כל מה שהוא אי פעם חווה, זאת הייתה הפעם הראשונה ששניהם בכו באמצע, זאת הייתה הפעם הראשונה שעצב, כאב, תשוקה ורצון לשכוח מכל כך הרבה דברים היו מעורבים בזה, זאת הפעם הראשונה שהיה להם את החיבור העוצמתי הזה, פעם ראשונה שהארי הבין מאז הרבה זמן שמייק כן חשוב לו, הוא לא יכול להתכחש לזה יותר, הוא עדיין כועס, אבל אחרי הכל זה מייק- הבן אדם שהוא גדל איתו מהגן, הם עברו הרבה דברים ביחד, עוד לפני שהם התחילו להיות זוג.

הקטן לאט לאט פקח את עיניו, רוצה להתמודד עם המציאות.
"היי" מייק אמר בחיוך, ממשיך ללטף את ראשו של הקטן, "ישנת טוב?" הגבוה שאל והארי הנהן באיטיות, מנסה להתחמק ממבטו של האחר, הוא היה יותר מדי מובך.

"מה השעה?" הארי מלמל לבסוף, מתכסה עד לצאוורו, לא רוצה שהגוף שלו יחשף. "עכשיו כבר שלוש בצהריים", "מה?" הקטן התיישב על המיטה, גורם למייק לזוז מעט לאחור "מה לגבי בית הספר?" להארי לא באמת היה אכפת מהבית ספר, אבל מה אם התלמידים יבינו ששניהם נעלמו ויחשבו כל מיני דברים?
ומייק, כאילו וקרא את הארי, הבין למה הוא מתכוון "אל תדאג, ביקשתי מצ'אן שהוא יגיד לכמה חבר'ה שיבריזו ביחד מהיום הזה וילכו להנות, וביקשתי גם מבן שיגיד שאתה חולה"

הזמר חייך, מרגיש גאה במייק, "עשית טוב" הוא טפח על כתפו של מייק המופתע, ולפני שמייק הצליח לחשוב על משהו הוא זינק על הארי וחיבק אותו חזק, מוחץ את הקטן בין זרועותיו. "מייק?" הארי שאל, לא מנסה להתרחק, "רק עוד דקה, בוא נישאר ככה" הרקדן התחפר בתוך צד צווארו של הקטן, מסניף את ריחו.

-

"תתארגן ותבוא, אני אכין לבנתיים אוכל" הגדול אמר כשהתרחק מהקטן והאחר הנהן, מתחיל להתלבש כשמייק הלך למטבח.

בזמן שהקטן נעל את דלת המקלחת מייק הפסיק לבשל ונאנח, מתיישב על אחד מהכיסאות של שולחן האוכל הקטן, הוא הניח את ידו הימנית על לוח החזה שלו וחייך, מרגיש איך הלב שלו פועם כל כך חזק, זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא חשב לשנייה קטנה אחת שאולי זה שהוא עזב את הארי היה לטובה וזה גרם לתשוקה שלהם אחד לשני רק להתחזק, זאת גם הייתה הפעם הראשונה שלו שהוא חווה משהו כמו אתמול בלילה, אבל מיד אחריה הגיעו שניות ארוכות שאמרו לו שהוא טיפש שחושב כך, כי הוא פספס כמעט שנתיים שלמות של חוויות מדהימות עם הארי, כי אז הארי לא היה כועס עליו והוא לא היה נפגע ממנו כל כך.

כשעזבת, האם שכחתי?Donde viven las historias. Descúbrelo ahora