כשעזבת, האם שכחתי? -פרק 43-

3.6K 223 53
                                    

הם שומעים נכון? האם אלו גניחות? מה לעזאזל? הם תמיד חשדו בבן והארי אבל הפעם זה כבר מוגזם! אין להם בושה להשמיע את הצלילים האלו בפני כולם?
הנערים הנגעלים התלחששו בניהם, חלקם מצמידים את אוזניהם לדלת חדרם המשותף של החשודים, רוצים להבין מה קורה שם.

"מה אתם עושים?" מייק הביט עליהם בהרמת גבה, לא מבין למה כולם התאספו שם ולמה נראה להם שהם חוסמים לו את הדרך לחדר שלו, במיוחד אחרי שהוא רק רצה להתקלח ולישון אחרי האימון שעשה.
"מייק, אתה חייב לשמוע את זה, אנחנו חושבים שבן והארי שוכבים עכשיו" אחד מהנערים אמר בלחש, לא רוצה שחס וחלילה בן והארי ישמעו אותו. הרקדן גיחך לעצמו, חושב שהם טיפשים.

"תפסיקו עם השטויות שלכם וזוזו לי מהדרך", "לא לא, באמת" הנער התעקש, מתכוון למשוך את מייק קרוב יותר בשביל שישמע בברור מה שקורה, אבל הוא לא באמת היה צריך לעשות את זה כי בדיוק לפניי שהוא משך את מייק, הארי צרח משהו שהיה נשמע כמו "אוי פאק בן".

"רואה" הנער אמר בגאווה, אבל מייק לא שמע כלום, הוא הרגיש כאילו כל העולם נהיה שקט.
זה לא הגיוני, רק לפני שבוע הוא והארי היו ביחד בצימר, אבל מאז הם בקושי דיברו, יכול להיות שהארי היה זקוק למגע והוא ביקש טובה מבן? לא לא לא מה פתאום, לבן יש חברה, אין מצב! אבל מה אם הם באמת עושים את זה? בן לא ראה את חברה שלו מזמן, יכול להיות שהוא צריך לפרוק את חשקיו המיניים והארי מאפשר לו זאת?!

מחשבות רבות הציפו את מוחו של מייק, הוא הרגיש כאילו הכל מסתובב, ומבלי שחשב יותר מדי הוא רץ במהירות אל הדלת של שני הנערים, לא מרחם על גופם של אותם תלמידים שחסמו לו את הדרך.

חום העיניים נשם עמוק לפניי שהצמיד את אוזנו אל הדלת, עוצם את עיניו ומתרכז- הוא שמע מיטה חורקת, הוא שמע גם צליל כלשהו של מוזיקה, בן נאנח, הארי נאנח גם הוא, "בן תהיה עדין", "גאד הארי אתה טוב בזה", "פאק מגודל אחד, אתה מהיר", הארי גנח, "כן! אני עומד ל...".

'לעזאזל'

מייק פתח במהירות את דלת החדר, "אתה עומד מה?" הוא צרח, גופו בוער בלהבות של כעס, אם הוא היה יכול לשרוף את בן והארי בעזרת כעסו, הוא היה עושה זאת בשמחה.
-

"מה נראה לך שאתה עושה?" הארי צרח על מייק שהבהיל אותו ואת השרירי, "באיזה זכות אתה נכנס ככה לחדר?" הארי הניח את הג'וייסטיק על המיטה של בן לפני שנעמד והתקדם למייק שעדיין היה נראה כאילו הוא התעוור מהכעס.

"מייק? אתה בסדר?" הקטן שאל בדאגה כששם לב שעיניו של האחר לא ממש מפוקסות, הוא אפילו הבחין בזיעה קרה על מצחו של מייק. הארי הניח את כף ידו על כתפו של הרקדן בשביל לתפוס את תשומת ליבו- רק בשביל שמייק יעיף אותה מכתפו ויאחוז בחוזקה בשורש כף היד של הארי.

עיניו של הגבוה התבייתו על הארי כאילו הוא הטרף שלו, אך במהרה מייק הרגיש מבולבל, משהו לא היה בסדר, לא היה שום ניחוח שיצביע על מה שחשב, פניו של הארי לא היו אדומות ומיוזעות, עיניו הירוקות לא דמעו מעונג, השיער השטני שלו נשאר במקום, עיניו של הקטן הביעו דאגה ובהלה, משהו לא מסתדר פה.

כשעזבת, האם שכחתי?Where stories live. Discover now