1, 2 , 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10. הארי לקח נשימה עמוקה לפני שפקח את עיניו, מבקש בכל ליבו שהכל יהיה חלום, אבל לא משנה כמה הוא ירצה שהכל יהיה שקר, המציאות חזקה ממנו.
-
הקטן ישב על המיטה, מחזיק את ברכיו קרוב לחזהו בזמן שהניח את ראשו עליהם, מסתכל על האנשים הבוכיים שישבו בכיסאות ליד מייק, נותנים לו את היחס שלא קיבל מהם במשך כל הזמן שעזב.
הארי אסר עליהם להתקרב אליו והם לא יכלו להתנגד לו כרגע, מבינים שעדיף שהוא יהיה לבד.
הערב כבר הגיע, הבוקר עבר, הצהריים גם הם עברו- משאירים זכרונות כואבים לערב החשוך והקריר.
הנשי לא באמת היה יכול להסביר את ההרגשה שלו, הכל הרגיש מחורבן, הוא לא הרגיש הקלה וזה מה שהכי היה לו מוזר, הוא היה בטוח שאם הוא יגלה את האמת הכל יהיה טוב יותר, יוקל לו, הוא ירגיש טוב יותר, אבל ההפך הוא הנכון, והוא כבר האמין שהוא היה צריך להפסיק להיות סקרן ולחיות בתוך השקר הנוח שהיה קיים לפני כמה שעות בודדות.
-
"הארי?" ג'ימס הפריע לכולם כשנכנס עם מגש של אוכל אל תוך החדר, מהנהן אליהם לפני שהלך אל המטופל הנוכחי שלו.
המומחה נאנח לעצמו כשהבין שהארי לא נמצא עם כולם כרגע, הוא הבין שהארי יצר לעצמו בועה שמישהו חייב לנפץ אותה לפני שזה יהיה מאוחר מדי.
בעל המשקפיים התיישב על המיטה בישיבה מזרחית למול הארי, הקטן הביט עליו ובו זמנית גם לא, זה היה נראה כאילו הקטן יכל לראות מבעדו.
"הארי" ג'ימס הקיש עם אצבעותיו, מנסה לקבל את תשומת ליבו של האחר, אך ללא הצלחה, אבל הוא לא התייאש. הגדול יותר הניח את האוכל על המיטה לצידו לפני שהתקרב להארי, מנגב את הדמעות שירדו מעיניו של הקטן.
כשהארי הרגיש את המגע החמים הוא מצמץ במהירות, כאילו מתעורר מחלום בהקיץ. לפתע הוא שם לב שג'ימס באורח פלא נמצא מולו, ורק אחרי ששם לב לתנועות הניגוב של ידיו של האחר על פניו שלו, הוא הבין שהוא בוכה, הגוף שלו בוכה.
-
"תתן לי חיבוק" הגבר הנאה אמר ברכות אך בביטחון, פורש את ידיו לצדדים, מזמין את הארי. "מה?" הקטן מלמל בהפתעה, קולו חלש ולא היה לו מספיק כוח או רצון לזוז, ג'ימס הבין את זה ועשה הוא את הצעד המשמעותי, מחזיק את זרועותיו של הקטן ומושך אותו אליו, מחבק את הארי.
"אני בסדר, אתה יכול להפסיק" הקטן אמר, לא משיב לחיבוק. אך ג'ימס המשיך לחבק אותו, מלטף את שיערו של האחר. "אתה יכול לבכות" הרופא שהיה מוכר כאחד שמעדיף להיות חבר של החולים שלו לא ויתר, "אמרתי מספיק" הנשי דחף בעדינות את ג'ימס ממנו, "תלך למייק, אני בסדר", "ריי" מייק לחש מרחוק, נעמד ממקומו ורוצה להתקרב לאחר, "אמרתי לך לא להתקרב אליי, שאף אחד לא יתקרב עכשיו" הנשי הגביר את טונו, מאיים.
הרקדן נעצר לרגע, נושך את שפתו התחתונה לפני שנאנח והתקדם במהירות להארי, "אל תתקרב" הארי נבהל, דוחק את עצמו כמה שיותר רחוק ממייק, אבל הוא לא יכל להתרחק יותר ממה שהיה.
YOU ARE READING
כשעזבת, האם שכחתי?
Romanceהאם חשבתם שהדבר הכי יקר לכם יום אחד יעלם מבלי להגיד דבר?! הארי בחיים לא חשב שדבר כזה יקרה לו, אבל מה לעשות שהגורל רצה אחרת? הארי הוא נער בן 19, יתום. לדעתו הוא נראה ממוצע, אך לדעת אחרים הוא השלמות בהתגלמותה, כשהוא שר אפשר לראות מלאכים מסביב לראשו, ק...
