פרק 70 : יכלת להגיד שזה מה שעומד לקרות. אני מלאך, אידיוט, לא נביא

152 21 26
                                    

🥀🥀🥀 (טריגר מוות עד לסימן 🥀)

"למה אתה כאן יונגי?" שאל ג'ונגקוק. "ג'ימין לא כאן".
הם היו בבית של ג'ונגקוק, למה שיונגי יחשוב לחפש את ג'ימין דווקא שם?

יונגי לא ענה וג'ונגקוק הבין לבד.

"לא"
"בבקשה. אל תיקח לי את אמא."
"בבקשה---"

טאהיונג ניגש אליו וחיבק אותו וג'ונגקוק מירר בבכי על כתפו.
"תעשה משהו טאהיונג!! אתה מלאך, תעשה משהו!!"  מירר ג'ונגקוק והרביץ באגרופיו על החזה של טאהיונג. טאהיונג הידק את האחיזה שלו בג'ונגקוק וחיבק אותו קרוב, עיניו מלאות דמעות.

יונגי הושיט יד לאמו של ג'ונגקוק, תפקידו הוא לקחת אותה אל השמיים.
"תשמור על ג'ונגקוק שלי" אמרה לטאהיונג. היא ליטפה את ראשו של ג'ונגקוק שבכה והשתנק, נאחז חזק בחולצה של טאהיונג.
ג'ונגקוק הצטמרר לרגע, כאילו הרגיש את מגעה של אמא שלו.

"היא הלכה, ג'ונגקוק" אמר טאהיונג ברוך אחרי שראה את נשמתה של אנג'לין מלווה על ידי יונגי לשמיים.
"אני רוצה להשאר פה עוד קצת", אמר ג'ונגקוק בקול חנוק. "תשאר איתי?"
טאהיונג חש כאב שג'ונגקוק בכלל שואל שאלה כזו.
"אני תמיד איתך", אמר, נותן לג'ונגקוק לקרוס עליו ולהתמך בו.

~

הכל קרה כל כך מהר. אחר צהריים אנג'לין היתה במרכז קניות ונפלה. דימום מוחי אמרו הרופאים.
ג'ונגקוק לא סמך על בתי חולים, בכספו ובכסף של טאהיונג הוא שכר אחות צמודה ורופא כמעט צמוד, הופך את חדרה של אמו בבית לחדר חולים.
אנג'לין לא התעוררה אפילו פעם אחת במהלך החודש וחצי, וג'ונגקוק לא זז ממיטתה. הוא דיבר אליה, סיפר לה הכל.
שהיה אמור למות, שחזר לחיים, שעלה לשמיים, שטאהיונג מלאך וכמו שהיא תמיד טענה-שגם ג'ימין מלאך.

"ידעת את זה אמא?" שאל אותה "ידעת את זה בתוך תוכך, נכון?"
"אבל אנחנו לא ביחד", הוסיף, יודע שאמא שלו ניסתה לא פעם לשדך בינו לבין ג'ימין.
"אני עם טאהיונג" , סיפר לה, "ואני אוהב אותו..כל כך אוהב אותו..."

ג'ונגקוק  המשיך לדבר לאמא שלו, למרות שהיא לא הגיבה. הוא פחד לשאול את טאהיונג מה עתיד לקרות וטאהיונג פחד לספר.

~~~

הטקס נערך יום למחרת בצהריים והיה קצר. הוא הרגיש מיותר עבור החברים ובמיוחד עבור ג'ונגקוק, כי ג'ונגקוק ידע את האמת, אמו שם למעלה בשמיים.
יונגי עדכן אותו שהיא לקחה את צ'אריונג אליה וביחד הן המשיכו לעולם הבא, שם יחכו בסבלנות עד ש--
יונגי גמגם, מחזה נדיר מאוד,
"עד שתמותו", אמר, "סליחה על איך שזה נשמע"

ג'ונגקוק ידע שאמו יכולה להסתכל עליו מהשמיים ושהיא קרובה לאלוהים, כך שאם הוא רוצה משהו היא תבקש מאלוהים למענו.
הקושי היה המרחק שלו ממנה והעובדה שהוא לא יכול להרים טלפון  ולהגיד את המילים הכל כך פשוטות ורגילות, "היי אמא, מה יש לארוחת צהרים?"

 You only die once?On viuen les histories. Descobreix ara