ג'ונגקוק הפסיק עם התעלולים שלו. טאהיונג שם לב לזה כי פתאום נשאר לו מלא זמן פנוי בו לא נאלץ לתקן את הנזקים שג'ונגקוק יוצר .
הוא לא הקציב אותו ללמידה, בניגוד להוסוק שישב יום ולילה ללמוד למבחני האמצע. גם ג'ימין לא מצא צורך רב בללמוד, הוא העדיף להבריז לים.
הים היה המקום האהוב על ג'ימין.
הגלים המתנפצים אל החוף, באים במהירות כאילו בכוונתם לתקוף ואז הם נסוגים שוב. אנשים אמרו שזה בגלל הגאות והירח... בעיני ג'ימין אלו ניסיון התקרבות של הים לפגוש בבני אדם, והפחד מפניהם שגרם לים להסס ולחזור אחורנית.
לג'ימין היו תיאוריות מעניינות על הכל. כל היקום מבחינתו היה רקמה אחת חיה, לכל מעשה יש השלכה, והכל מחובר. הוא יכל לדעת מה השעה ממבט על השמיים ולזהות אם ירד גשם לפי ריח האויר.
הוא צעד בבטחה תחת המטריה שלו כשטאהיונג לידו עקשן מתמיד ומסרב להכנס תחתיה, כי בחדשות אמרו שלא ירד גשם, אז לא ירד.
ג'ימין רק צחק ואמר שההצעה תקפה, והם המשיכו לצעוד לבית הספר, מאחרים לשיעור הראשון בחוסר תשומת לב.
לא עברו יותר משתי דקות וגשם חזק התחיל לפול עליהם במהירות. כאילו בשמיים החליטו לעשות ספונג'ה ענקית ולשפוך את כל המים למטה. מה שהיה נכון אגב, כי בטעות נשפך ליונג'ין הדיו של ספרי החיים והמתים, שכידוע אם לא מסירים אותו מיד משאיר כתמים על העננים, ומי רוצה לחיות בשמיים אדומים?
"נו, תכנס עקשן אחד!" צחק ג'ימין וניסה למשוך את טאהיונג מתחת למטריה.
טאהיונג סירב ורץ לעבר בית הספר, נחוש לא להכנס מתחת למטריה. "אמרו שלא ירד גשם היום!" צעק לעבר ג'ימין.
הוא נכנס לכיתה ונטף מים, יוצר שלולית מתחתיו.
המורה הביטה בו ולא ידעה מה לעשות עם גוש המים המטפטף שנחת לה בכיתה. "אולי תלך להתנקות בשירותים?" הציעה. "למישהו יש מעיל מיותר שטאהיונג יוכל להשאיל?"
ג'ונגקוק מיהר להוריד את קפוצ'ון ששם על מדי בית הספר, "זה פנוי", קרא בקול.
"אני אעזור לטאהיונג" אמר ומשך את טאהיונג אחריו לשירותים.
"וואו. אתה כולך ספוג" אמר ג'ונגקוק
הוא דחף את טאהיונג מתחת למייבש ידיים וניסה לייבש את השיער של טאהיונג. יצירתי, חשב טאהיונג. זה גם עבד.
ג'ונגקוק הושיט את ידו ופתח את הכפתור הראשון בחולצה של טאהיונג.
"מה אתה עושה?" טאהיונג בלע את רוקו
"מה נראה לך? אתה צריך להחליף בגדים אחרת תחטוף דלקת ריאות" ואז הוא הסתכל על טאהיונג בחיוך צדדי.
"רגע, חשבת שאני מנסה להפשיט אותך? איזה אידיוט" צחק ג'ונגקוק, "אני לא נמשך לבנים" אמר.
הוא הסתובב, נותן לטאהיונג פרטיות להחליף חולצה.
"אני אשמור שאף אחד לא יכנס" אמר.
"תעצום את העיניים" ביקש טאהיונג
"אני עם הגב אליך" הזכיר לו ג'ונגקוק
"יש פה מראה" הזכיר לו בחזרה טאהיונג.
"עצמתי. מרוצה?" אמר ג'ונגקוק ושילב את ידיו. עדיף שהוא ישמור על הידיים שלו. כי באופן לא ברור כל מה שהוא רצה זה לפתוח עוד כפתור בחולצה של טאהיונג, ועוד אחד, לא מסוגל לעמוד בפיתוי של העור הבהיר שנחשף מולו.
מה קורה איתי לעזאזל? חשב ג'ונגקוק וצבט את עצמו. הוא חייב להתפקס.
"אין לך במקרה זוג מכנסיים, נכון?" שאל טאהיונג באומללות. היה לו קר ברגליים.
"לא. אבל אתה יכול להשאר בלי" ענה לו ג'ונגקוק
הוא נשך את שפתו. גם כן להתפקס. מה קורה לו?
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
