נ.ב שמתם לב שהפרקים התארכו?
_______
"אין לי תשובה בסדר?" הפטיר בעצבים לעבר טאהיונג.
"כי אני אוהב אותו, טוב?"
"אנחנו יודעים" אמר טאהיונג, חיוך קטן על פניו.
"אתה ידעת על זה?" שאל את ג'ונגקוק מעל הראש של ג'ימין.
"בכלל לא" ענה ג'ונגקוק "אילו רק היה איזה סימן ..או שניים..או שבעים" אמר ופרץ בצחוק, נהנה להקניט את ג'ימין.
ג'ימין היה קטן, והיו לו פני מלאך וקול מלאך. אבל בקלות רבה הוא יכל לעבור לצד של השטן.
הוא הניח יד על המותניים שלו, מצחו מכווץ בכעס.
"אז למה גרמתם לי להגיד את זה?" שאל, אם היו לו היכולת של המלאך- המטבח היה עולה באש.
"הרגשתי שאתה צריך תזכורת. שהשנה וחצי רחוק ממנו השכיחו ממך כמה אתה אוהב אותו" ענה טאהיונג בפשטות.
"אתה חושב ככה כי הייתי עם הוסוק? עוד פעם זה?" התעצבן ג'ימין.
"לא רק. אני יודע שהיית איתו להעביר את הזמן" ענה טאהיונג.
המבט של ג'ימין רשף גיצים.
"כן אני יודע שאתה אוהב אותו" חיקה אותו טאהיונג, מקפיד להסתתר מאחורי ג'ונגקוק, "אבל זו לא אהבה של בני זוג. נראה שאתה לא מפריד בין סוגי האהבה".
"וממתי אתה חכם כזה גדול באהבה?" ענה ג'ימין עדיין כועס.
זה גם מה שג'ונגקוק רצה לדעת. טאהיונג היה בחור פשוט, כנראה שאלו רק פני השטח, הבין.
הוא הביט על טאהיונג בעניין מחודש. ויש לו נצח לגלות מה עוד טאהיונג מסתיר בתוכו, חשב בסיפוק. מי אמר שהחיים משעממים.
"מאז שאכפת לי מחברים שלי", אמר טאהיונג בשקט עוצמתי. "אני אעשה הכל בשבילכם"
גם ג'ימין וגם ג'ונגקוק הרימו אליו מבט משתהה. טאהיונג נראה נחוש והתכוון לכל מילה.
"אם צריך, אני אשנה את היקום בשבילכם" אמר לשניהם, נועץ מבט מלא אש בג'ונגקוק.
"תמיד היה לך אכפת, טאה" אמר ג'ימין שהתרכך תוך שניה לשמע המילים של טאהיונג. הוא כרך את זרועותיו סביב טאהיונג, מתחפר בתוך חברו הגבוה ממנו ודורש חיבוק. "אנחנו כן שמנו לב".
טאהיונג ליטף את ראשו של ג'ימין אבל לא הגיב להצהרה.
הפעם זה שונה, ידע, הפעם הוא יעשה הכל לשמור על החברים שלו.
ההבנה הזו התחילה אצלו כשקיבל את התפקיד להיות הבייביסיטר של ג'ונגקוק. הילד המעצבן שעשה לו דווקא בכל דרך אפשרית.
אבל אז הוא וג'ונגקוק דיברו וטאהיונג הבין שג'ונגקוק היה בטוח שהוא נשלח כדי להחזיר אותו לשמיים. הוא עשה את המוות לטאהיונג כי הוא פחד לחזור לשמיים ולמות. אחרי שטאהיונג הבטיח לו שהוא לא חוזר לשמיים, ג'ונגקוק השתנה והיה מי שהוא- בחור אידיוט ברוב הזמן וחבר אמיתי כל הזמן.
והם.. אממ... בטעות התאהבו.
טאהיונג ידע שכל החיים שלו כמלאך, כשמשהו נגע אליו הוא הסכים להתגמש כדי לא לעורר בעיות. בשמיים זה היו רק ג'ימין והוא, וג'ימין ממילא יכל לדאוג לעצמו.
אבל כאן, בעולם בני האנוש, פתאום הוא מוקף באנשים- חברים שלו, אנשים שהוא אהב. כשזה נגע אליהם, הוא לא ידע מה זו גמישות.
הוא יכל להכנס בכל קיר שעמד מולו, לשבור אותו, רק כדי לפלס דרך בטוחה לאנשים שאהב.
YOU ARE READING
You only die once?
青少年小说לג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
