You only die once?

פרק 27: אל תפתח את הפה לשטן

בבקשה התעלמו משגיאות קטנות

טאהיונג חיבק עוד חצי שעה את ג'ונגקוק, שנרדם בוכה בזרועותיו. הוא לא ידע מדוע ג'ונגקוק כל כך נסער, ולראשונה הבין את גידל המטלה שלו. לראות את ג'ונגקוק כל כך עצוב שבר גם אותו.
הוא חשב על משהו שיוכל לעשות למענו ורעיון עלה במוחו, הוא רק קיווה שזה יצליח.

ג'ונגקוק הצטרף לכולם בסלון בשעות הערב המאוחרות. עיניו היו נפוחות וראשו כאב. השקר שטאהיונג המציא, שהוא חולה, הפך להיות אמיתי. אם כי הסיבה היתה פנימית ולא חיצונית.
ג'ונגקוק התיישב לידם בדממה על הספה, "אני לא אשחק בשבת" אמר, מתעלם מהקריאות המחאה של החברים שלו.

הם ידעו כמה הוא ציפה למשחק כזה עם ציידי כשרונות. הם ידעו כמה זה חשוב לו.
אבל הם לא שאלו שאלות כשראו שהוא לא רוצה להסביר. הם חיבקו אותו ודיברו על נושאים אחרים ויונגי הביט סביבו לא מבין.
היה ברור שהם רוצים לשאול את ג'ונגקוק על ההחלטה אבל הם עצרו את עצמם.
יונגי משך את הוסוק ושאל אותו על זה, מקבל חיוך מהוסוק כאילו שאל שאלה מצוינת שתופיע במבחן.
הוסוק הסביר לו שג'ונגקוק לא רוצה לדבר על הנושא ושאם הם ישאלו שאלות זה יצער אותו.
"ועד כדי כך אכפת לכם ממנו?" שאל יונגי, לא מבין את הקשר ביניהם.
"ברור" אמר הוסוק בלי לחשוב אפילו, "הרי כולנו חברים". הוא חיבק את יונגי ומשך אותו לסלון, כולל את יונגי בתוך מעגל החברים.
'אנחנו לא חברים', רצה יונגי לומר. 'היה לי חבר אחד והוא עזב. אני לא רוצה יותר חברים'. אבל הוא רק חשב את זה.

~~~

יום שבת הפציע עם שמש חמימה ומזג אויר מצוין למשחק כדורגל. ג'ונגקוק עדכן את המאמן כמה ימים קודם שהוא "חולה" ונשאר בבית.
למרות שהבטיח לטאהיונג שהוא לא יתחרט וילך למשחק, טאהיונג טען שהוא לא סומך עליו והכריח אותו להגיע אליו כבר מיום חמישי. האמת היא, שהוא לא רצה להשאיר את ג'ונגקוק לבד.
הוא צחק עם כולם והתנהג כרגיל, אבל ברגעים שחשב שאף אחד לא מסתכל עלה מבט מהורהר ועצוב על פניו.

למרות שזה היה המשחק המרכזי של התיכון, אף אחד מהחברים של ג'ונגקוק לא תכנן ללכת לצפות בו. אם ג'ונגקוק לא משחק, בשביל מה הם ילכו?
במקום זאת הם התנחלו כולם בבית של ג'ימין וטאהיונג, וג'ימין נעמד על הספה והכריז חגיגית שאין ערב סרט השבוע.
כולם פרצו בקריאות שמחה, אפילו נאמג'ון שנפרד מיורי וחזר מהר מאוד לבלות בריתוק.

"אז מה נעשה במקום ערב סרט?" שאל הוסוק
טאהיונג חייך ונעמד ליד ג'ימין, מושך ביחד איתו את המפה מעל מה שכולם חשבו שהוא שולחן.
"טורניר כדורגל שולחן" הכריז טאהיונג בקול.
ג'ונגקוק חייך חיוך ענקי. "אתה לגמרי אידיוט" הודיע לטאהיונג, לא מאמין שהאידיוט קנה שולחן כדורגל ב1300 שח רק כדי לשפר לו את מצב הרוח.

לרבע הגמר עלו ג'ונגקוק, כמובן, הוסוק ובאופן מפתיע ג'ימין ויונגי.
"מה מקבל הזוכה?" קרא נאמג'ון
"יותר חשוב איזה עונש מקבל המפסיד?" ענה הוסוק.
"אולי שהמפסיד ימלא משאלה למנצח?" הציע ג'ונגקוק, מעיף מבט תחמני לעבר טאהיונג.
"אני לא ברבע גמר" ענה טאהיונג למבט של ג'ונגקוק, חושב שהוא היה צריך להתאמץ יותר. הוא בהחלט היה נהנה לבקש דברים מג'ונגקוק... או למלא לו משאלה...
"קול!" קרא ג'ימין
"קול " ענו יונגי והוסוק