פרק 1: שיט, אין פה Ctrl Z?

493 36 12
                                    


טאהיונג ישב על ענן בשמיים וסידר את המיתות המתוכננת לאותו היום.
מאז שהשמיים עברו למערכת ממחושבת הכל היה קל מאוד, התפקיד שלו כלל רק לסדר את תמונות האנשים שעמדו למות באותו יום, ולשלוח אותן למלאך המוות שבתפקיד באותו שעה בצירוף מספר הטלפון העדכני, ושעת המוות.
היה חשוב להקפיד לשלוח תמונות עדכניות, ובעזרת הטלפון מלאך המוות איתר במהירות את מיקום האנשים.

פעם זה היה מסובך יותר, היו אנשים שהשתנו כל כך מאז הלידה, שהיה קשה לזהות אותם. והיום בעזרת הטלפונים הרבה יותר קל לאתר את כולם תוך כמה שניות.

טאהיונג בהה באחת התמונות.
איזה בחור יפה, לא יכל שלא לחשוב. וצעיר. רק בן 17.
הוא נאנח. חבל שהוא צריך למות.
הוא שלח את ההודעה ואז נזכר ששכח לצרף את שעת המוות של הבחור.

שיט! אורות אזעקה אדומים הבהבו על העננים.
הוא היה שקוע בתמונה עד שהוא שלח את ההודעה למספר הלא נכון. הוא שלח אותך למי שאמור למות!

"היונג, היונג!" , טאהיונג רץ אחרי ג'ין, המלאך האחמ"ש.
"עזוב את זה, זה קורה לפעמים, פשוט אל תעשה כלום" ענה ג'ין כלאחר יד.
"אבל הוא קיבל את ההודעה, זה לא יצור בעיות?"
"האנשים היום טיפשים", אמר ג'ין ביהירות, "הוא בטוח יחשוב שזו מתיחה".
"לא כדאי לשלוח לו הסבר לפחות?" שאל טאהיונג בקול קטן.
ג'ין עצר מההליכה והסתובב אל טאהיונג.
"אל תשלח לו עוד כלום בנוסף, תשמע לי. ותכבה כבר את האזעקה הארורה הזו".

טאהיונג קד קידה קטנה ורץ לכבות את האזעקה.
הוא המשיך בעבודה ולא יכל שלא לחשוב על ההודעה. אולי הוא בכל זאת ישלח הודעת הסבר? משהו שירגיע?...

~~~

"המוות בא לקחת אותך בשעה 14:00. תהיה מוכן"
וואט דה פאק.
ג'ונגקוק בהה בטלפון
בטוח מישהו צוחק עליו. אין מצב שזה אמיתי.
הוא ניסה להתקשר לשולח , אבל המספר לא קיבל שיחות.
בטח מתיחה של מישהו, חשב.

הוא ניסה להסיח את הדעת שלו מההודעה אבל זה לא הצליח לו. האם מישהו מתכנן להרוג אותו? הוא קרא יותר מדי וואטפד לאחרונה.
הם לא במאפיה או באיזו סיפור משטרה. הוא סך הכל תלמיד תיכון. אפילו לא פופלארי במיוחד.
"ג'ונגקוק אתה רוצה לשתף את הכיתה במה שכל כך כך מעסיק אותך?" המורה המעצבנת הזו, נו באמת.

כן המורה, שלחו לי הודעה שאני עומד למות עוד שעתיים, ואני קצת מודאג מזה. בעצם הרבה.
את מבינה, אני לא כל כך מתכנן למות בזמן הקרוב...
"כן ג'ונגקוק?" הקול הצורמני של המורה חדר להרהוריו
"לא המורה , אני מצטער" ענה ג'ונגקוק וקבר את הטלפון עמוק בתיק.

השיעור חזר לסדרו וג'ונגקוק המשיך לחשוב על ההודעה. הוא כבר הצליח לשכנע את עצמו שמדובר במתיחה , כאשר קיבל הודעה נוספת מאותו מספר.

"ההודעה הקודמת נשלחה אליך בטעות. סליחה.
אנחנו לא אמורים להודיע לאנשים לפני שהם מתים. הייתי אמור לשלוח את זה למלאך המוות עם המספר שלך ובטעות שלחתי אליך.
טוב, סליחה על הבלבול, נתראה עוד כמה שעות בשמיים וכבר אסביר לך הכל"

 You only die once?Hikayelerin yaşadığı yer. Şimdi keşfedin