אז איך זה לחיות עם בני אנוש? אם תשאלו את יונגי הוא יגיד לכם שככה נראה הגיהינום.
לא, יותר גרוע אפילו. הגיהינום לפחות סגור בשישי שבת.
כשג'ימין קפץ על הספה בשמחה והחליט שהוא נשאר בבית, יונגי היה צריך לחשוד. מי מכניס לבית שלו אדם זר?
בכלל, מי מכניס לבית שלו אנשים?
מסתבר שג'ימין.
יונגי עבר לגור איתם- ועם כל החברים שלו. אף אחד לא ציין בפניו שנאמג'ון, הוסוק וג'ונגקוק מבלים את רוב היום ולרוב גם חלק ניכר מהלילה בבית של ג'ימין.
נוספו עליהם ג'ימין וטאהיונג, שהיו יותר זמן בבית ו/או בים מאשר בבית הספר.
אחרי בדיוק שבוע שיונגי התהלך קבוע עם אטמים בגלל הרעש הקבוע בבית של ג'ימין וטאהיונג, הוא שקל בפעם העשירית להיום לעבור למלון.
אבל אז ג'ימין הגיח משום מקום, שלף את האטמים מאוזניו של יונגי ודיבר בהתלהבות על משחק כדורגל של הנבחרת של ג'ונגקוק ויונגי הרגיש שהוא יכול להקשיב לו שעות.
"אז אתה לא יוצא מהבית אף פעם?" שאל ג'ימין
"אני לא אוהב להיות בחוץ"
ג'ימין הסתכל על יונגי בסקרנות. "למה?"
"רועש שם. יש שם אנשים".
הוא נתן את כל הסיבות של ג'ימין למה כן לצאת לבחוץ.
"אני מעדיף להיות לבד" סיכם יונגי במשיכת כתף.
"אני שונא להיות לבד" ענה ג'ימין.
- "אני מעדיף לבד כי יש זמן לחשוב "
-"כי באות המחשבות"
אמרו ג'ימין ויונגי ביחד.
ג'ימין צחק. "אז אתה אוהב לחשוב? גם טאהיונג כזה. הוא חושב הרבה ומדבר לעצמו. רואים שאתם קרובי משפחה".
'אני לא קרוב שלו!' רצה יונגי לומר בעצבים אבל רק שתק ובהה בעיניים הירוקות של הנער מולו. ובכלל, זה לא שלמלאכים היו קשרי משפחה.
טאהיונג נכנס למטבח, לבוש בפיג'מה למרות שיום שלישי והשעה אחד צהריים. שערו היה מבולגן ושפתיו נפוחות.
הוא הפטיר "בוקר" לג'ימין, הוציא לשון ליונגי ולקח כוס מים.
"ממתי אתה שותה?" שאל יונגי, שוכח שג'ימין מקשיב ועליו להיות זהיר.
"זה לג'ונגקוק" ענה טאהיונג.
"ג'ונגקוק כאן?" שאלו יונגי וג'ימין ביחד.
ג'ימין הביט מעט בקנאה בטאהיונג. הוא וג'ונגקוק לא הסתדרו בהתחלה אבל עכשיו טאהיונג נמרח עליו כל הזמן, אפילו בכיתה. ג'ונגקוק אמנם מסמיק, אבל לא מאפשר לטאהיונג לזוז ממנו.
הם בילו ביחד את הלילה? תהה ג'ימין.
יונגי הופתע מסיבה אחרת. למלאכים אין צורך מיני אז מה טאהיונג עושה עם ג'ונגקוק? הוא רצה לשאול אותו אבל ג'ימין עמד והקשיב להם.
"תרגעו שניכם" אמר טאהיונג שהביט בשניים מולו, המחשבות שלהם ניכרות בבירור על פניהם. "הוא חזר אלי אתמול אחרי המשחק וירד גשם ועכשיו הוא חולה".
"אההה" אמרו ג'ימין ויונגי ביחד. המחשבות שלהם נרגעות.
טאהיונג הביט בהם וצחק בלב. איזה תמימים הם.
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
