You only die once?

פרק 69: בלי מחשבות כחולות, אני רק רוצה להתכרבל איתך

יונגי התגשם עם ג'ימין בפתח הבית של ג'ימין, מחכה שג'ימין יפתח את הדלת.
ג'ימין חשש מהרגע הזה- מה הוא אמור לעשות? הוא אמור לנשק את יונגי ולהגיד לילה טוב? להזמין אותו להכנס?
החששות נעלמו כשיונגי במופגן נכנס לבית וצעד ישר לעבר הספה בסלון.
"אני אשן כאן הלילה" אמר
ג'ימין מיהר לנעול את הדלת ולהביא מצעים ליונגי.

"למה הבאת שתי כריות?" שאל יונגי
ג'ימין הביט בו כאילו הוא שאל למה אתה מגדל דינוזאור בבית או משהו מוזר אחר.
"כי אני ישן איתך" ענה, ממתי זו שאלה.
"אז אנחנו יכולים פשוט לישון אצלך במיטה" נאנח יונגי והניח בתסכול יד על המצח שלו. הוא רצה לקחת את הדברים לאט עם ג'ימין. אחרי הכל - היה להם נצח.
"אבל אני כבר פה"* רטן ג'ימין בקול מתפנק וסידר את עצמו בנוחות בצד הפנימי של הספה.

יונגי הביט בג'ימין. חיוך זדוני עלה על פניו.
"אז אני אשן בחדר שלך" אמר בכאילו אדישות והתחיל ללכת לחדר של ג'ימין.
"מה, אז למה ישבתי לסדר את הספה?" רטן ג'ימין שכל מה שעשה היה לזרוק שמיכה על הספה ולקרוא לה סדין.
"חכה לי , אני כבר מגיע" אמר ולקח את שתי הכריות
"מה אתה קופץ?" שאל יונגי את ג'ימין שעמד מאחוריו וקפצץ.
"קר לי ברגליים"
יונגי הוריד את עיניו וראה את ג'ימין משפשף רגל אחת בשניה, עומד יחף על הרצפה.
"וואו. להיות בן אנוש זה מחורבן" אמר יונגי בישירות האופיינית לו, בתור מלאך הוא לא הרגיש את הרצפה כקרה במיוחד.
הוא הרים את ג'ימין כמו כלה עם שתי הכריות והניח אותו על המיטה בעדינות.

ג'ימין, ששיער שיונגי יכול תוך כמה רגעים להחליט שהוא ישן בסלון, כרך את רגליו מסביב ליונגי.
"גם אם תרצי להתגשם במקום אחר תצטרך לעשות את זה איתי" אמר בשביעות רצון מהרעיון שלו ועצם את העיניים.
יונגי המשיך להחזיק אותו, מלטף את שערות ראשו.
הוא לחש לג'ימין שכבר נרדם,
"אתה באמת חושב שיש מקום שהייתי רוצה ללכת אליו בלעדיך?"

~

יונגי חשב שאף אחד לא שמע אותו, אבל הוא טעה. הוסוק, שהיה על תקן השותף האחרון של ג'ימין היה בחדר שלו. הוא שמע את יונגי וחייך לעצמו, שמח ששני הסטוקרים מוכי האהבה סוף סוף ביחד.
הוא שיער שליונגי צפויים חיים לא קלים מעכשיו.
ג'ימין היה עכשיו מתוק וחמוד ועשה הכל למשוך את יונגי אליו, אבל הוסוק ידע היטב איך ג'ימין מתנהג שמעצבנים אותו, או שדברים לא הולכים כמו שהוא רוצה. הוא בהחלט יכול להשתנות תוך שניה לשטן לא קטן.
בהצלחה יונגי, חשב הוסוק משועשע.

"למי אתה מסמס?" שאל סטיב, הבחור שהתחיל לרקוד איתם והוסוק לא יכל להוריד ממנו את העיניים...ואת הידיים.
"לנאמג'ון" ענה הוסוק, אני מעדכן אותו שג'ימין ויונגי ביחד.
סטיב התיישב במיטה והניח את הראש על הכתף של הוסוק, מציץ על המסך.
הוסוק בכוונה כתב מלא, הוא הכניס מלא מילים בקוריאנית לא קשורות, יודע שסטיב לא יודע לקרוא קוריאנית, גם לדבר הוא ידע בחצי קלאץ.
סטיב שלף את הנייד מהידיים של הוסוק. "תכתוב לו מחר. עכשיו בא למיטה" אמר ומשך את הוסוק אליו.
"מקנא?" שאל הוסוק, יודע את התשובה.