יצא פרק ארוך 😅😅
____
"למה אתה כאן?" שאל טאהיונג את יונגי.
זה היה יום שני רגיל אחר הצהריים, טאהיונג, ג'ונגקוק וג'ימין נשארו בשטח בית הספר מעבירים את הזמן במגרש עם תלמידים אחרים.
"אני לא כאן בשבילך" ענה יונגי
"אחד מהם אמור למות?" טאהיונג לא רצה שהם ימותו, הם הפכו להיות חברים שלו. רובם לפחות. להוציא בחור גבוה אחד עם חיוך ארנבי מעצבן.
"לא באתי בשביל זה" ענה יונגי בקוצר רוח
עכשיו טאהיונג שם לב שיונגי לבוש בג'ינס ובחולצת טריקו פשוטה, במקום החליפה המכובדת שלבש בשעות העבודה.
"את מי אתה מחפש?" טאהיונג כיווץ את גבותיו
"נו, באמת" אמר ג'ונגקוק ודחף את טאהיונג שלא יסתיר את יונגי, "זה לא ברור?"
" ג'ימינשיייי" הוא קרא בקול
ג'ימין רץ מהמגרש לעברם, הוא הזיע והחולצה נדבקה לו אל הגוף, מדגישה את הגוף שלו.
"מישהו בא לראות אותך" אמר ג'ונגקוק
"היי, אתה הדוד הזה של טאהיונג, נכון?? שאל ג'ימין בידידות
"דוד? אמרת לו שאני דוד?" יונגי נעץ בו מבט מעורר אימה.
טאהיונג הרים ידיים בהתגוננות. "מה היית רוצה שאגיד לו?"
יונגי התעלם מטאהיונג, היה לו חשוב יותר להבהיר את אי ההבנה. דוד. מה הוא זקן בן אלף? כאילו כן, אבל הוא לא חשב שג'ימין ירצה לשמוע את זה.
"אני לא דוד שלו" אמר בקצרה
"אז מה אתה בשבילו?" שאל ג'ימין בסקרנות.
אופס. מה הוא אמור לענות עכשיו?
טאהיונג צחק עליו. "אתה רואה, עדיף שהיית נשאר עם דוד" אמר לו בשקט ואז בקול אמר לג'ימין "הוא מישהו שאני מכיר, לא הייתי ממליץ לך להכיר אותו".
ג'ימין גיחך. "טוב, אז לא נכיר אותך. רוצה לשחק כדורסל? נשחק אחד על אחד" הציע ליונגי.
ג'ונגקוק סגר בעדינות את הפה של טאהיונג, שבהה לא מאמין ביונגי שצעד אחרי ג'ימין.
והכי מפתיע, יונגי לא היה גרוע בכדורסל. הוא אפילו היה טוב מג'ימין, וזה לא היה קשור לזה שהוא מלאך בכלל.
יונגי הופתע לגלות שהגוף שלו זוכר איך משחקים. פעם הוא משחק הרבה כדורסל בשמיים, אבל זה היה בתקופה שהיה לו בן זוג והוא רצה להיות בכושר בשבילו.
הם שיחקו כמעט חצי שעה עד שג'ימין הכריז שזה משעמם. הסיבה האמיתית היתה שהוא לא ניצח, גם לא פעם אחת.
"אני אתן לך פעם הבאה לנצח" הקניט אותו יונגי.
"מבטיח?" ג'ימין התנגש ביונגי בתנועה חברית.
זרם מוזר עבר בין שניהם,
"היי! חישמלת אותי!" קרא ג'ימין
"אתה חישמלת אותי!" ענה יונגי בעצבים. זה לא היה חשמל סטטי, זה היה משהו אחר. זה לא כאב אבל זה הרגיש מוזר.
הם חזרו לטאהיונג וג'ונגקוק.
"מה עבר ביניכם חתול שחור?" גיחך ג'ונגקוק למראה ההבעות הכועסות של ג'ימין ויונגי. "למה רבתם?" שאל בעודו מסובב את הכדור על אצבע אחת.
"שוויצר" מלמל טאהיונג. הוא ידע שהוא עצמו לא יכול לסובב ככה את הכדור.
"הוא חישמל אותי" אמר ג'ימין בעצבים
"זה לא נכון!" יונגי מצא את עצמו בעמדת הגנה, "הוא נתקע בי!"
ג'ונגקוק וטאהיונג נעמדו ביחד ובתיאום מושלם בלי להחליף מילה דחפו את יונגי וג'ימין אחד לעבר השני.
נשמע זץ חזק ושניהם קראו "איה!"
"וואו יש לכם חשמל סטטי ממש חזק" אמר טאהיונג
"שלא תעז!" יונגי החזיק את היד של ג'ונגקוק שהתכוונן לדחוף אותם שוב אחד אל השני. הרי ניסוי מדעי צריך לבדוק כמה פעמים.
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
