ג'ימין נפרד מטאהיונג וג'ונגקוק והתחיל ללכת בשמיים. אחרי כמה דקות של הליכה נמרצת, הוא הבין שאין לו מושג לאן הוא הולך.
כן, ליונגי , זה נכון. אבל איפה בכלל יונגי?
אולי כדאי שהוא ילך לחדר הבקרה לחפש איפה הוא, חשב, השמיים גדולים ויונגי אמנם מיוחד אבל לא בדיוק הטיפוס הבולט.
אבל ג'ימין ידע שזו בריחה. גם פעם קודמת הוא אמר בדיוק אותו דבר ובסוף רק הסתכל על יונגי במבט אומלל עד אמצע הלילה דרך המסך, עד שג'ין שבמקרה עבר בסביבה מצא אותו.
"למה אתה פה?" שאל ג'ין
ג'ימין הצביע על המסך שהראה את החדר של יונגי מבחוץ - לא היו מצלמות בתוך החדרים- הכי קרוב שג'ימין הגיע היה עד דלת החדר של יונגי, דרך המסך.
"ממתי אתה פה?"
"בערך מהצהריים" ענה ג'ימין.
"וכל הזמן הזה אתה מתצפת על דלת החדר של יונגי?"
"מה פתאום", ענה ג'ימין. "קודם יונגי היה עם צ'אריונג ודיבר איתה והוא גם ישב בפארק שעתיים ולא עשה כלום - רק בהה באויר"
ג'ין גלגל עיניים. מצא מין את מינו.
שני סטוקרים.
"ולמה אתה עדיין פה?" שאל ג'ין.
"טאהיונג לא בא לקחת אותי חזרה", אמר ג'ימין במבט עצוב ומסכן עד שג'ין מיהר לחבק אותו ולהאכיל אותו בהמון עוגיות.
"בוא, ניקח אותך חזרה הביתה" אמר ג'ין ורשם לעצמו לדבר עם טאהיונג.
"אתה רעב? רוצה אולי פיצה או בורגר?" שאל ג'ין לפני שהניח את ג'ימין בביתו. ג'ימין סירב ונכנס לחדר שלו, משאיר את ג'ין להתרגז על טאהיונג.
טאהיונג הזה. איך הוא יכל לשכוח מלאך כמו ג'ימין בשמיים.
טאהיונג לא ממש שכח. כאילו כן, הוא חזר לדירה שלו אחרי ששוחח עם אלוהים, ורק אחרי כמה שעות הוא נזכר שג'ימין עדיין בשמיים, אבל מצד שני ג'ימין בטח עם יונגי לא? יונגי יוכל להחזיר אותו.
אם כמובן ג'ימין ירצה לחזור, חשב לעצמו מבודר.
הפעם ג'ימין סגר עם טאהיונג שעת איסוף מוגדרת וגם מקום, רק ליתר ביטחון אם דברים לא יקרו כמו שהוא מתכנן.
הוא המשיך ללכת ללא כיוון מוגדר, נותן לתחושת הבטן שלו להוביל.
והוא לא טעה. הוא אולי לא ידע לאן הוא הולך, אבל הוא הגיע בדיוק לאן שהוא צריך.
~~~
ג'ין ויונגי בדיוק סיימו משמרת וישבו ביחד בחדר מנוחה עגול שהכיל נדנדות עגולות מרופדות ונוחות במיוחד. זה היה חדר חדשני בעיצוב אלוהים, הוא בהק בצבעי ניאון של ירוק, כתום וורוד. רוב המלאכים מצאו אותו לא מרגיע במיוחד, מה שהפך את המקום לאהוב מאוד על יונגי- משום שכמעט תמיד היה ריק.
הוא וג'ין עשו להם הרגל לשבת שם מדי סיום משמרת, ולדבר על כל נושא בעולם.
ג'ין בדיוק דיבר על מתכון לעוגיות ורודות שמצא באינטרנט של בני האנוש, כשהוא הבחין בג'ימין ההולך מהר מאוד במסדרון מחוץ לחדר.
הוא הניח ידיו מסביב לפיו וצעק "היי , ג'ימין! ג'ימין!"
יונגי הסתובב בכזו מהירות לדלת ואיבד שיווי משקל, נופל בצורה מגושמת מהנדנדה.
"ג'ימין?" שאל לא מאמין, מתעלם מהנפילה המרשימה שלו.
"אה...היי" אמר ג'ימין בקול חלש מדי , מסמיק.
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
