(שחנ"ש - שיחת נפש)
"אתה נמשך אלי?" שאל טאהיונג רנדומלית.
ג'ונגקוק ענה בפשטות מילה אחת.
" מאוד"
"אז למה הנשיקה הראשונה.. כאילו.. גרמה לך.." טאהיונג רמז על כך שג'ונגקוק יושב במיטה. הוא התיישב מיד אחרי שהם התנשקו.
בזמן שדיבר ידו האחת המשיכה לטייל על הגוף של ג'ונגקוק וידו השניה בחרה לטייל בשיער של ג'ונגקוק.
גורם לג'ונגקוק לרצות להשאר ככה עוד שעה ארוכה. משהו כמו נצח, אם אפשר.
"כי זה מוזר קצת.. לגלות שאני נמשך לבנים". ענה ג'ונגקוק.
"לבנים?" טאהיונג הוציא את ידו מהחולצה של ג'ונגקוק ושילב ידיים בצורה מופגנת. "אתה נמשך לבנים? למי עוד? להוסוק?" דרש טאהיונג לדעת
ג'ונגקוק הביט בו עם חיוך משועשע.
"להוסוק? מבין כולם בחרת את הוסוק?"
"כן. הוא נראה טוב" אמר טאהיונג
"שאני אקרא להוסוק למיטה?" שאל ג'ונגקוק, עושה את עצמו כאילו בא לקום.
"אתה תשאר פה" אמר טאהיונג והניח רגל על ג'ונגקוק, חוסם אותו מלקום.
ג'ונגקוק צחק וניסה להזיז את רגלו של טאהיונג, אבל זה היה כמו להזיז קיר. הוא ויתר, והניח עליה את המרפקים שלו, נשען בנוחות.
"התכוונתי לבנים ולא לבנות, אתה יודע, שאני גיי"
טאהיונג ניסה להזכר בהגדרות של בני האנוש. במקום ללכת עם הלב אחרי מי שאתה אוהב, בני האנוש הכינו רשימה ענקית של הגדרות.
בסוף הוא התייאש.
"אני לא זוכר מה כל הגדרה אומרת, אבל מה חשוב זה אם אתה מאושר או לא, לא?"
"כן, זה ברור" ענה מיד ג'ונגקוק, הוא לא הומופוב. ג'ימין גיי והוא ידע את זה עוד ממזמן.
"פשוט מוזר לגלות את זה על עצמך" אמר ג'ונגקוק. זה הכל.
טאהיונג לא הבין במיוחד על מה המהומה. אבל הוא ראה שזה משמעותי לג'ונגקוק, לכן הוא לא אמר כלום ורק חיכה שג'ונגקוק ימשיך לדבר.
"עד עכשיו יצאתי עם בנות", אמר ג'ונגקוק, "ואז אתה הגעת והתחלתי להמשך אליך מאוד..."
"ולבנים אחרים אתה לא נמשך?" מיהר טאהיונג לוודא שוב, משלב ידיים בשיפוטיות.
"לא, זה הקטע...חשבתי שאם אני גיי אז אני אומר להמשך עכשיו לכל הבנים"
"למה , כשהיית לא גיי נמשכת לכל הבנות?"
"אה. נכון" אמר ג'ונגקוק.
הוא לא חשב על זה. טאהיונג צודק.
ג'ונגקוק ישב עוד כמה דקות לחשוב עם עצמו והיה שקט כל כך שטאהיונג כבר חשב שהוא נרדם.
ג'ונגקוק פלט צחוק קטן שהקפיץ את טאהיונג "לא גיי" אמר.
"מה מצחיק?" שאל טאהיונג
"זה מצחיק להגיד שהייתי לא גיי ועכשיו אני גיי.. לא יודע" ג'ונגקוק משך בכתפיו, עדיין צוחק מצמד המילים 'לא גיי'.
"יש לך עכשיו יותר סדר בראש? שאל טאהיונג אחרי למעלה משעתיים בהם הם רק דיברו וג'ונגקוק ניסה להבין את עצמו טוב יותר.
"כן, תודה" ענה ג'ונגקוק. הוא העריך את טאהיונג מחדש, כחבר בעל יכולת האזנה והכלה.
"אכלתי לך את הראש, נכון?" שאל ג'ונגקוק והסתכל על טאהיונג בהבעת סליחה.
"לא נורא. עכשיו אתה תפצה על זה" אמר טאהיונג בחיוך ערמומי.
הוא חיכה כמו ילד טוב עד עכשיו, מגיע לו פרס.
"לפצות? מה אתה רוצה שאני אעשה?" שאל ג'ונגקוק בחשדנות. הוא למד שאולי טאהיונג מלאך, אבל כשעושים איתו עסקאות צריך להזהר כאילו הוא השטן.
"תוריד את החולצה" אמר טאהיונג וליקק את שפתיו.
"אתה לא הולך ללקק אותי!" ג'ונגקוק החזיק חזק בחולצה, מסרב לתת לטאהיונג להסיר אותה.
"מבטיח שלא" אמר טאהיונג
"לא מאמין לך" ענה ג'ונגקוק בנחישות.
"אני מלאך. מלאכים לא משקרים" שיקר טאהיונג, אבל זה נשמע אמין לג'ונגקוק והוא שוב נפל בפח.
הוא נשכב על המיטה והסיר את החולצה שלו, מרגיש את הפטמות שלו מתכווצות ולא מקור.
טאהיונג נשכב עליו וכיסה את שניהם. עוטף אותם בחמימות הנעימה של השמיכה.
הוא מישש את הבטן של ג'ונגקוק ונגע כמה שרצה, סקרן מטבעו.
הוא נישק את הפטמות של ג'ונגקוק, מעביר את לשונו מסביב כשקלט שג'ונגקוק משמיע גניחות קטנות חלושות שמאוד מצאו חן בעיניו.
"איי!" קרא ג'ונגקוק בקול חלש.
"לא עמדתי בפיתוי" הצטדק טאהיונג. הוא נשך קלות את ג'ונגקוק, סקרן.
"עכשיו הגזמת" אמר ג'ונגקוק בקול רציני.
ג'ונגקוק סובב את טאהיונג על גבו והוריד את החולצה של טאהיונג, מנשק אותו בעדינות על עורו החלק, גורם לטאהיונג להתנשם בכבדות.
"אתה רועד" הקניט אותו ג'ונגקוק, "קר לי" שיקר טאהיונג בקול חלש, מפחד להודות שהרגיש כאילו גופו בוער אחרי כל נשיקה של ג'ונגקוק.
ג'ונגקוק נישק אותו עשרות פעמים אבל זה לא הספיק לו, הוא רצה עוד. הוא נע מתחת לג'ונגקוק, גורם לאיבר שלו להתחכך בטעות באיבר של ג'ונגקוק שהיה קשה.
טאהיונג מעט נרתע. זה היה מהר עבורו.
ג'ונגקוק חש ברתיעה מצד טאהיונג ונישק אותו בעדינות, לוחש לו, "אל תשכח שזו גם הנשיקה הראשונה שלי".
הוא חייך חיוך מתוק אל טאהיונג, מלטף את לחיו. "בוא ניקח את הדברים בקצב שלנו, מסכים?"
טאהיונג הנהנן לו לאישור.
ג'ונגקוק התיישב פתאום וטאהיונג חשב שג'ונגקוק רוצה לקום מהמיטה.
"אבל אני רוצה שתישן איתי" מיהר טאהיונג להגיד, אוחז בזרוע של ג'ונגקוק. עד שהוא הצליח לעלות אותו למיטה הוא לא הולך לוותר עליו בכזו קלות.
"תרגע, אני אשן איתך" אמר ג'ונגקוק, "רק רציתי להעיף את אלו---" הוא זרק מהמיטה את החולצות שלהם והמון כריות שטאהיונג שמר על המיטה.
"עכשיו יש יותר מקום" אמר וחזר לשכב.
"לא רוצה שיהיה יותר מקום. אני רוצה שתצמד אלי!" אמר- דרש טאהיונג.
ג'ונגקוק לא הכיר את הצד המתפנק והדורש הזה של טאהיונג, אבל אחרי הכל, הוא תמיד היה די פרינססה.
"מה שתבקש, הוד מלכותך" אמר ג'ונגקוק, " או שאולי אני צריך להגיד מה שתבקשי?"
טאהיונג התעלם מההקנטה של ג'ונגקוק. העיקר שהכל נעשה בסוף בדרך שלו.
"יופי", אמר בסיפוק וחצי נשכב על ג'ונגקוק, מניח את רגלו על ג'ונגקוק, את ראשו על חזהו של ג'ונגקוק ומחבק אותו בידו הפנויה.
"עכשיו אתה מבין למה זרקתי לך את הכריות" לחש ג'ונגקוק בחיבה לטאהיונג שכבר נרדם.
BẠN ĐANG ĐỌC
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
