You only die once?

פרק בונוס: פרק 67 : Like a butterfly

לקחתי את התגובות שלכן לסיפור ויצרתי פרק בונוס.
התגובות שלכן, ושל  mompazi ו sesamgelove, יצרו את הפרק, הקרדיט שלכן לפרק זה.
____________

ג'ימין הגיע שוב לשמיים, הפעם בעזרת ג'ין. כל פעם הוא תפס טרמפ על מישהו אחר.
סוף הפגישה הקודמת שלו עם יונגי עדיין הדהד בראשו.
הוא העז וביקש מיונגי שיחזיר אותו לבית שלו, ועל סף הדלת, הוא הציע את עצמו ליונגי בצורה הכי ברורה ( לפחות ככה הוא היה בטוח) ויונגי, דוחה אותו בנימוס אבל בנחרצות.

ג'ימין החליט לוותר על הניסיון להתקרב ליונגי אבל לפעמים כל מה שצריך זה חבר טוב אחד שלא יאפשר לך להרים ידיים.
למען האמת, אם לא ג'ין, ג'ימין בכלל לא היה רוצה לעלות לשמיים.

~~~

ג'ימין התלבט שעה ארוכה לאן ללכת, מסתכל סביבו בשמיים. פעם המקום הזה היה לו בית. היום, הוא הרגיש כמו מקום זר שג'ימין לא מכיר.
הוא התחיל לצעוד ומצא את עצמו בחדר הבקרה, לועג לעצמו על ששוב הוא משתפן.

הוא התחיל לסקור את המסכים כששמע צעדים מתקרבים. ג'ין הבטיח לו שאף אחד לא אמור להגיע!

הוא מיהר להתחבא בארון השירות שעמד שם, דוחף ארגז אוריאו ריק.
לחדר נכנסה דמות בצעד בוטח, שמשכה כיסא לישיבה כאילו היה המקום בבעלותה.
ג'ימין פתח מעט את הארון והציץ. מכנס חליפה שחור מחוייט, גרביים תואמות ונעלי אוקספורד מבריקות.
רק מלאך אחד מתלבש ככה.
יונגי.

ג'ימין הרגיש שהוא מתחיל להזיע. הדבר האחרון שהוא רצה זה להתמודד מול יונגי. לא היה לו מה לומר לו.
הוא עדיין התפדח מאיך שזרק את עצמו עליו ואיך שיונגי דחה אותו.
הוא צמצם את עצמו אותו יותר, זז בשקט בארון ומפיל בטעות חבילת אוריאו על הראש שלו.
ג'ין הזה, מה האובססיה הזאת לאוריאו שיש לו, חשב בעצבים וניסה להרחיק ממנו את האוריאו.

יונגי הרים את ראשו לעבר הארון.
הוא היה בטוח שראה את ג'ימין נכנס לחדר הבקרה ומיהר אחריו לדבר איתו. אבל כשהגיע לחדר החדר היה  ריק.
ואז הוא הבחין בחרך קטן בארון השירות ומשהו שנראה כמו ראש בלונדיני בהיר .

ג'ימין מתחבא ממנו? הוא כל כך חמוד! חשב יונגי
נזכר איך אחרי הלילה הראשון שלהם ביחד, ג'ימין  התחבא בתוך השמיכה כי התבייש לצעוד בחדר ללא בגדים.
ממה הוא מתבייש הפעם, תהה יונגי, מכיר את ג'ימין יותר מדי טוב.

יונגי התיישב על הכיסא בחדר הבקרה, בטוח ששמע מהארון "שיט"
הוא התאפק לא לצחוק בקול, שומר את כל הצחוק שלו בבטן.
ג'ימין היה גרוע להתחבא, מה שהלך בצורה איומה ביחד עם העובדה שהוא אהב לעשות תעלולים לכל השמיים. גם אם לא ראו אותו באיזור, כולם ידעו שזה הוא.

יונגי התחיל לשרוק לעצמו, מתלבט אם לפתוח את הארון ולדבר עם ג'ימין או סתם להיות מרושע ולתת לו להשאר עוד בארון.
אחרי הכל, יונגי היה עצבני עליו.

~

הכל הלך ביניהם בצורה נהדרת בביקור האחרון של ג'ימין בשמיים, ואז גימין ביקש מיונגי להחזיר אותו לעולם בני האנוש.
על סף הדירה ג'ימין הציע לו לשכב איתו.
יונגי נבהל , אמר לא מיידית וברח מהר.

למה ג'ימין היה צריך לפלוט את זה? חשב בעצבים.
יונגי ידע שזה לא מעט באשמתו כי אחרי השיחה על האצבע, והראש הכחול שלו, השיחה גלשה לכמה פעמים ג'ונגקוק וטאהיונג עשו את זה, לחבר החדש של הוסוק ולעוד נושאים שכולם קשורים לסקס.
ג'ימין אולי חי בעולם בני האנוש שהיה מאוד פתוח בקשר לזה, אבל יונגי היה מהדור הישן.
כמה ישן? כמה מאות שנים.
ההצעה הישירה גרמה לו להסמיק פנימה בתוך תוכו ולברוח.
לברוח לפני שיענה כן.

~

יונגי הסתכל בשעון. עברה רבע שעה וג'ימין עדיין בארון. הוא ראה את הראש של ג'ימין מתרומם מדי פעם לבדוק אם יונגי עדיין בחדר, ואז שוקע שוב במלמול "אוף" חלש שיונגי בהחלט שמע.
לבסוף אחרי 20 דקות יונגי נשבר. הוא לא יכל לתת לגימין להשאר כל כך הרבה זמן בארון.
מה בכלל הוא עושה כאן? חשב לעצמו. הוא העיף מבט במסכים וראה שהם מכוונים לחדר שלו ולמקומות בהם נהג להיות.
ג'ימין עוקב אחרי?? חשב יונגי בפליאה
המחשבות הסתחררו בתוך ראשו.
ג'ימין עלה במיוחד לשמיים לעקוב אחריו? כמה זמן הוא הוא עושה את זה? מה זה אומר בעצם, שג'ימין רוצה שוב בקרבתו? שהוא לא שכח אותו?

יונגי הסתכל לעבר הארון, רוצה לפתוח את הדלת ולראות את ג'ימין, אבל ידע שאם ג'ימין לא יצא עד עכשיו - הוא מעדיף שלא להראות.

אבל הוא לא יכל לעזוב ככה סתם את חדר הבקרה.
הוא חיפש בכיסים, מוציא קופסא קטנה שקנה במיוחד לג'ימין בעולם בני האנוש.
אחרי שברח מהדירה של ג'ימין הוא צעד ברחובות, חנות תכשיטים מושכת את עיניו. היתה שם שרשרת פרפר עדינה מאוד עם אבן שהחליפה צבעים, רגע היא נראתה סגולה ורגע ירוקה. החנות היתה סגורה, ויום למחרת יונגי חזר וקנה את השרשרת, שומר את הקופסא הקטנה בחליפה שלו.
יונגי זכר שג'ימין תמיד אהב פרפרים כשהיו בשמיים. הם היו יפים בעיניו וחופשיים. הוא לא ידע שבעולם בני האנוש ג'ימין פחד מהם כי הם תמיד בחרו להתיישב עליו, נמשכים אליו מרוב מתיקות כמו שהוסוק היה אומר.
2
יונגי הניח את הקופסא על השולחן, מקווה שג'ימין יבחין בה.
הוא בא לצאת  מחדר הבקרה, ונעמד בכניסה חושב.  "אוף" שלא ניתן לפספס נשמע מהארון.
יונגי חכך בדעתו וחזר לקחת חזרה את הקופסא.

אחרי הכל, ג'ימין התחבא ממנו כי הוא לא רוצה שהוא ידע שהוא שם, אם ישאיר לו את השרשרת, ג'ימין ידע שיונגי הבחין בו.
הוא פשוט ימצא זמן אחר להביא לו אותה, חשב. מסתכל בחיבה על הארון שם ג'ימין פתח מעט את הדלת להציץ החוצה.
הוא כל כך חמוד, חשב שוב, ממהר לצאת כדי לאפשר לג'ימין גם לצאת מהארון.