ג'ימין ידע שהוא לא היה החבר הכי טוב בתקופה האחרונה, אבל זה לא אומר שג'ונגקוק לא היה חשוב לו.
הפעם היחידה שגימין יצא מהבית כל השלוש שבועות האלו היתה ככשמע שבומיגיו מגיע לקניון הקרוב למפגש מעריצים או שטות אחרת. בלי לחשוב פעמיים הוא הלך לשם, לא טורח לצאת מהפיג'מה שלו.
"אתה מעריץ שלי?" שאל בומיגיו בהפתעה. הוא חשב שרק בנות מעריצות אותו.
"אני מעריץ של ג'ונגקוק, זה שלקחת לו את הזהות" ענה ג'ימין בקול קר שהיווה ניגוד מפחיד לחיוך המלאכי שלו.
"מה דעתך לחתום לי כאן?" אמר והושיט את המגזין שהיה בבית שלהם. העיניים של ג'ימין שידרו איום ובומיגיו חש שהוא מפחד מאוד מהנער בפיג'מת הברווז. בלית ברירה הוא לקח את המגזין לחתום עליו.
"אתה יודע, אני לא אוהב שמתעסקים עם חברים שלי" אמר ג'ימין וחייך לאיש צוות שסימן לו להזדרז.
"רק עוד דקה" התחנן ואיש הצוות נמס ונתן לו עוד זמן עם בומיגיו, שהיה מעדיף לוותר על כל התהילה ולברוח מהבחור המפחיד מולו.
הוא אמר לגי.סו -שהיה דוד שלו - שזה לא רעיון טוב לקחת את הזהות של ג'ונגקוק אבל גי.סו התעקש ושכנע אותו, מספר לו כמה כסף הם יעשו מזה...
"אתה יודע, זו היתה הפרסומת הראשונה של ג'ונגקוק" אמר ג'ימין והצביע על המגזין.
"והוא ממש אוהב אותה" הוסיף ודרך בחוזקה על הרגל של בומיגיו מתחת לשולחן. הוא ידע שהוא חלש, ושזה לא ישנה הרבה לבומיגיו אבל הוא היה חייב להביע עמדה.
בומיגיו פלט קריאת צעקה קטנה שמילאה את ג'ימין סיפוק. הוא קם, משאיר את המגזין על השולחן.
"החתימה שלך" קרא איש צוות
" אני לא צריך זיופים" ענה ג'ימין "יש לי את הדבר האמיתי"
~
למחרת הודיעו ברשתות החברתיות שבומיגיו לוקח הפסקה עקב בעיה רפואית ברגל שמונעת ממנו לעמוד. אבל ג'ימין לא שמע את זה, הוא היה שקוע בסיוט ממנו לא הצליח להתעורר.
זה השלב שבו ג'ין הצליח סוף סוף לתפוס לשיחה את יונגי.
~~~~~~~~
יונגי דפק על דלת הבית של ג'ימין ויונגי. עברו שלושה שבועות סך הכל מאז עזב, למה זה מרגיש כמו נצח.
ג'ין ניסה לדבר איתו ויונגי התחמק, אבל גם לשמיים יש גבול ולבסוף ג'ין תפס אותו- הוא היה עקשן בטירוף.
בלי מילים ג'ין גרם ליונגי לרדת באותה שניה לעולם בני האנוש.
לא היה צריך מילים, כי הוא הראה ליונגי את ג'ימין המרוסק, ויונגי, שוכח מכל אמצעי זהירות שעליו לנקוט, התגשם באותה שניה מול הבית של ג'ימין, דאגה עמוקה מכרסמת בתוכו.
ג'ימין פתח את הדלת. הוא נראה נורא- שיער מבולגן, עיניים אדומות מחוסר שינה, שפתיים נפוחות מבכי ולבוש בפיג'מה שכבר נראתה כמו שק עליו.
"אתה נראה מסומם" ניסה יונגי להתבדח.
ג'ימין טרק לו את הדלת בפרצוף.
יונגי נשם נשימה עמוקה והרים את היד לנקוש שוב. זה הולך להיות ערב ארוך.
גימן פתח את שוב
"שלום?" אמר יונגי בהיסוס
בום. הדלת נטרקה שוב.
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
