הכותרות בכל הסיפור אלו משפטים שהדמויות חושבות ולא יוצא להן לומר. זה לא משמעותי במיוחד עד עכשיו, אלא רק תוספת, אבל לפרק הזה זה משמעותי.
💖
________
היה קל להשיג את ג'ונגקוק. הוא לא הלך לבית הספר. הוא התכוון ללכת, אבל התחרט באמצע הדרך.
במקום זאת, הוא נעצר ליד גן משחקים, מניח את התיק על הרצפה ומתיישב על נדנדה.
הוא שמע את הטלפון שלו מצלצל. בטח הוסוק. או נאמג'ון. או שניהם. תוהים איפה הוא נמצא ומודאגים ששוב הוא לא מגיע.
אולי היה עדיף איך שהיה לפני שג'ימין הצטרף, חשב בעצבות. למרות שידע שזו לא הסיבה למצב רוח הרע שלו.
הוא הרגיש לא קשור לשום מקום.
לא בבית ספר, שם לעגו לו או התעלמו ממנו, ועכשיו גם לא בבית של טאהיונג.
הוא הרגיש כבול, כאילו כל צעד שהוא עושה הוא עלול לנפץ את הזכוכית ולפול למטה, לגרום לכאוס.
אסור לו לשנות את העולם, אבל יותר מדי דברים יכלו לשנות את העולם.
אז מה הוא כן יכול לעשות?
נמאס לו להלך על ביצים, נמאס לו לחשוש.
גם לו מתאים לחלום, לא?
טאהיונג התיישב בשקט בנדנדה הסמוכה לזו של ג'ונגקוק. הוא ראה מרחוק שג'ונגקוק ניגב את העיניים שלו בחולצה, וחיכה כמה דקות, שיוכל להצטרף לג'ונגקוק בלי להביך אותו.
הוא התנדנד במקביל לג'ונגקוק, לא אומר מילה.
"נגמרו לך המילים? שפכת הכל על ג'ימין?"
"יש לי עוד הרבה מה לספר לו. לא ראיתי אותו נצח. יש לנו הרבה מה להשלים" ענה טאהיונג בלי לשים לב לציניות בקולו של ג'ונגקוק.
ג'ונגקוק לא ידע למה טאהיונג התכוון במילה נצח, הרבה זמן או נצח אמיתי? אחרי הכל הוא מלאך, ההגדרות היו מסורבלות.
אבל הגדרות לא שינו הרבה את המציאות הנוכחית.
"אז שכחת אותי?" שאל ג'ונגקוק בקול קטן.
טאהיונג מיהר כל כך לקפוץ מהנדנדה ולעמוד מול ג'ונגקוק, שלרגע ג'ונגקוק חשב שהוא השתמש ביכולת שלו והתגשם.
ג'ונגקוק לא היה מוכן לזה והמשיך להתנדנד, נתקע בטאהיונג וגורם לו לפול על ג'ונגקוק.
טאהיונג נבוך.
נראה שכל הזמן הוא נופל על ג'ונגקוק בלי כוונה. הוא נאחז בחולצה של ג'ונגקוק ביד אחת ויד שניה הניח על הכתף של ג'ונגקוק ומשך את עצמו לעמידה, מודע ביתר שאת לכך שהוא עומד בין רגליו של ג'ונגקוק.
אבל ג'ונגקוק היה מדוכדך מכדי להקניט אותו.
"לא שכחתי אותך. מה פתאום, כל הזמן הזה דיברתי עליך עם ג'ימין"
ג'ונגקוק עיקם את פיו. זה החמיא לו, אבל הוא עדיין הרגיש כאילו שכחו אותו.
טאהיונג התיישב על ג'ונגקוק וחיבק אותו.
"עכשיו אתה תהיה כל הזמן עם ג'ימין?" שאל ג'ונגקוק
הוא לא היה הטיפוס המקנא, אבל יש תקופות בחיים שאתה צריך יותר תשומת לב ומישהו להשען עליו, כי אם לא יהיה מי שיחזיק אותך עומד, אתה פשוט תקרוס לתוך עצמך.
זו היתה אחת מהתקופות האלו.
"אני מבטיח לך שלא שכחתי אותך. אתה זוכר שמלאכים לא יכולים לשקר, נכון?" אמר טאהיונג
ג'ונגקוק בחר להאמין לו.
"אתה חשוב לי, ג'ונגקוק. אני רוצה לבלות איתך ולדבר איתך" אמר לו טאהיונג ומשך אותו לנשיקה "וגם לנשק אותך" אמר בחיוך שובב, גורם לג'ונגקוק לחייך גם.
טאהיונג התכוון למילים שאמר בכל ליבו, הוא האמין בעצמו למה שהוא אמר, הוא לא ידע בעצמו שהוא משקר.
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
