ג'ימין הצטער שהוא פתח את הפה ואמר כמה טוב לו. כמו השגחה עליונה שרואה הכל דוד שלו החליט שהוא מגיע לביקור .
הוא עשה לג'ימין שיחת מוסר לא פשוטה ובסופו של יום הם חתמו על הסכם לא הוגן בעליל, לפיו - אם ג'ימין לא מגיע חמש ימים בשבוע לכיתה, הוא חוזר לבוסאן.
אין יותר הברזות לים. אין יותר ימי כיף עם יונגי.
ג'ימין חשב כמה החיים לא הוגנים וישב בפרצוף חמוץ ליד שולחן הכיתה, רושף מבט עצבני לכל מי שרק העז לנשום בקרבתו.
ככה יצא, שבהפסקה הראשונה כל התלמידים עזבו במהירות את הכיתה, נמנעים אפילו מליצור קשר עין עם ג'ימין.
בבית, בניגוד לימים האחרונים, יונגי התעורר לבית ריק. הוא ידע על הביקור של ה"דוד" ושג'ימין נמצא עכשיו בניגוד גמור לרצונו בבית ספר. לפי הצעקות שג'ימין הקים בבוקר, היה אפשר לחשוב שחטפו אותו לשם.
"לא אהבת פעם ללמוד?" שאל הוסוק בעודו מושך את ג'ימין שחיבק חזק את השמיכה וסירב לעזוב.
"אהבתי שיש לי מאיפה להבריז" ענה ג'ימין והתחבא מתחת לשמיכה.
"ממתי אתה כזה חזק, תשחרר כבר את השמיכה" רטן הוסוק ונלחם שוב בשמיכה.
"אם אני הולך, אני הולך עם הפיג'מה" הכריז ג'ימין במרדנות.
"מעולה, מזמן לא היה לנו ברווז בכיתה" ענה טאהיונג, מתכופף בזמן לחמוק מנעל הבית שג'ימין העיף לעברו.
לבסוף, לאחר חצי שעה מייגעת במיוחד בה הוסוק וטאהיונג משכו והרימו את ג'ימין עד לפתח הבית, ג'ימין נאנח בקול ואמר "אם אין ברירה אז ברירה".
הוא רץ לחדר, החליף בכמה שניות בגדים ושטף את הפנים- כל מה שהוסוק ניסה לגרום לו לעשות ללא הצלחה.
"סתם התאמצתי?"הוסוק הזעיף פנים לג'ימין. אבל הוא לא באמת כעס, להוציא את ג'ימין מהמיטה היתה תמיד משימה קשה.
~~~
"ג'ין! ג'ין! ג'ין!"
יונגי צעק בסלון, מנצל את העובדה שהבית כולו- לרשותו.
ג'ין התגשם מולו, ידיו מקומחות, גורם ליונגי להרים גבה.
"קראת לי באמצע האפיה" רטן ג'ין
"אז אם אומרים את השם שלך שלוש פעמים אתה מגיע? כמו ג'יני?" התבדח יונגי
ג'ין חייך בסתר ליבו, לראות את יונגי מתבדח היה מחזה שלא ראה הרבה זמן.. מאז ג'ימין
"אתה נשמע כמו החבר הזה שהיה לך, ג'ימין" הקניט אותו ג'ין בחיבה.
יונגי חייך חיוך ענקי. הוא נשמע כמו ג'ימין? כנראה שהם יותר מדי זמן ביחד.
ג'ין כמובן ידע את כל מה שקורה בין יונגי לג'ימין. אלוהים זימן אותו לצפות, וכשהוא גילה שזה אותו ג'ימין שהוא מכיר, הוא כעס על אלוהים כמה שעות טובות.
אלוהים יכל לספר לו, או לפחות ליונגי או לטאהיונג! שניהם היו אומללים כל כך בגלל ג'ימין! זה פשוט היה לא הוגן!
אבל ג'י דרגון טען שזו הבחירה של ג'ימין ועוד שטויות שהיו נכונות אבל לא הורידו מהכעס של ג'ין.
"אני מראה לך את זה כדי שתטפל בהם יותר טוב" אמר ג'י דרגון, מתייחס לתפקיד הכפול של ג'ין כמלאך מוסר.
ג'ין שטף את ידיו במטבח "למה קראת לי?"
"ממתי אתה אופה?" שאל יונגי בתמיהה. מלאכים לא אכלו אז למה לעזאזל הם צריכים לאפות?
"אתה יודע איך אומרים, גם יפה וגם אופה" אמר ג'ין וקרץ, משאיר את יונגי מבולבל.
ג'ין התיישב ליד השולחן בסלון, מניח מולו את כוס הקפה שהכין לעצמו כאילו זה היה הבית שלו. לאחרונה, הוא פיתח התמכרות למאכלים שהיו על פני כדור הארץ. זה הלחץ מהתפקיד, תירץ.
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
