"אתה מתכוון להמשיך להעלים עין?" שאלה אי יו.
ג'י דרגון ישב מולה, הפעם הוא לא אכל שום חטיף וגם לא עישן. לא היה לו תיאבון.
"אתה יודע שאתה לא יכול להמשיך להעלים עין" אמרה אי יו בקשיחות.
ג'י דרגון נאנח. "אני חייב לעשות את זה?" התבכיין," אין לי הקלות כי אני אלוהים?"
" אתה חייב לעשות את זה בגלל אתה אלוהים" אמרה אי יו וגלגלה את עיניה.
"תקרא לו".
~~~
טאהיונג הרגיש את המיטה זזה והרביץ לה. היה לו נוח במיוחד וזה לא הוגן שהמיטה תפריע לו לישון ומי בכלל שמע על מיטה זזה??
"איי --איה- דייי!! " התבכיין ג'ונגקוק, "תפסיק להרביץ לי!"
הוא ניסה לגלגל את טאהיונג לחלק שלו במיטה כדי שיוכל לקום. אחרי הרבה מחאות וטענות טאהיונג הואיל בטובו לחבק כרית במקום את הבטן של ג'ונגקוק, וג'ונגקוק הצליח לקום מהמיטה.
הוא דידה למטבח רעב, נתקל בהוסוק שכבר היה ער לגמרי והכין צלחות עם קורנפלקס 1 לכולם. כי מה לעשות, למצוא אוכל אמיתי בבית של ג'ימין היה נדיר.
"מה אוכלים?" שאל ג'ונגקוק באמצע פיהוק ענקי
"תבחר. יש קורנפלקס עם חלב..במבה עם חלב. בייגלה עם חלב .." אמר הוסוק והצביע על הקערות.
ג'ונגקוק לקח את אחת הקערות בלי להתעניין מה יש בתוכה ואכל כף מלאה.
הוא ירק את כל תכולת פיו חזרה לצלחת.
"בדקת את התוקף של החלב?" שאל בפרצוף אומלל.
הוסוק פער את עיניו באימה. הוא כבר שפך חלב לכל הקערות!! הוא הסתכל על קרטון החלב, התאריך היה כמובן לפני חודש וחצי, לא מפתיע.
"ג'ימין!!" צעק ג'ונגקוק בעצבים, "אני עוד שניה הורג אותך!"
אבל לא היה עם מי לדבר
ג'ימין וטאהיונג המשיכו לישון כאילו הם בארמון מלכותי שבו השומרים צועדים על קצות האצבעות שלא להעיר את הוד מלכותם..
גם לא נאמג'ון שנתקע בשולחן והפיל את הקערות לא העיר אותם, לא הצחוק ההיסטרי של יורי ולא הקללות של ג'ונגקוק שהיה רעב ורצה אוכל. ואם אפשר אוכל טרי ואכיל.
הוא השאיר את השלושה (הוסוק, שהיה עם עודף אנרגיות אפילו בשבילו, נאמג'ון שקילל את השולחן ויורי שצחקה מכל דבר) לסדר את הבלאגן שהאחד (נאמג'ון) יצר וחזר לחדר עם טאהיונג.
"קום!" ג'ונגקוק צעק לתוך האוזן של טאהיונג.
"קוםםםם!" הוא ניער את טאהיונג חזק, משך את הכרית ואת השמיכה וטאהיונג הואיל בטובו לפתוח עיניים.
"מה הבעיה שלך? אתה לא יכול להגיד בוקר טוב כמו בנאדם נורמלי?" רטן טאהיונג
"אני רעב. אתה המלאך השומר שלי, נכון? תמציא לי אוכל"
טאהיונג גלגל את עיניו. הוא עשה את זה הרבה מאז שהכיר את ג'ונגקוק. "אמרתי לך זה לא עובד ככה. אני מלאך, לא הארי פוטר"
"לא אכפת לי. אני רעב אתה לא אמור לדאוג לי?"
"אני אמור לדאוג שלא תשנה---" טאהיונג התעייף באמצע משפט. למה לטרוח כשהיה ברור שג'ונגקוק לא מקשיב.
YOU ARE READING
You only die once?
青少年小說לג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
