"ג'ונגקוק" לחש טאהיונג.
ירד ברד חזק בחוץ וטאהיונג לא נרדם. גם היה לו קר.
"אתה רוצה אולי לעלות למיטה, שנתחמם?"
"זה לא קצת מוזר שני בנים שישנים יחד?" לחש ג'ונגקוק בחזרה.
"אני עושה את זה מלא עם ג'ימין" ענה טאהיונג, "רק שג'ימין עכשיו עם הוסוק.."
"ונאמג'ון עם יורי" השלים אותו ג'ונגקוק. כולם מתכרבלים להם, באופן חברי כמובן.
בזמן שכולם היו עסוקים בלבכות מצחוק את נשמתם על הנס המושלם שהוכן לג'ונגקוק, התחיל לרדת גשם כבד.
הם חיכו עד שעה עשר שהגשם יפסק, אבל הוא רק ירד חזק יותר, והפך לברד שניפץ תריסים ושבר מטריות.
לא היה אפשר לצאת לבחוץ במצב כזה, והאורחים נשארו לישון בבית של ג'ימין, הופכים את הדייט שהתחיל כיציאה קלילה, לרציני יותר ממה שהיה מתוכנן.
יורי ונאמג'ון קיבלו את הסלון ואת הספה שהיתה בנויה מר' ענקית, כך שלכל אחד מהם הייתה אפשרות לישון לבד.
למזלו של ג'ימין היו לו כמה כרבוליות ושמיכות נוספות.
פחות למזלו של ג'ימין, הוסוק שרצה לעזור חיפש את השמיכות בארון שלו ונתן לו שיחה רצינית שככה לא מקפלים בגדים.
זו היתה הסכמה שבשתיקה שהוסוק ישן בחדר של ג'ימין, "אם שיחת המוסר שהטיף לג'ימין תסתיים יום אחד", טרח לציין נאמג'ון.
ג'ונגקוק נשאר לחלוק חדר עם טאהיונג, והלך אחרי טאהיונג לחדר כמו נידון למוות. הוא התעקש לישון על הרצפה הקרה והתכסה רק בכרבולית.
היה לו קר, הרצפה היתה קשה והכרבולית לא הגיע עד כפות רגליו,
אבל זה היה עדיף מלהרגיש את טאהיונג לידו.
"קר לי" התבכיין טאהיונג אחרי שג'ונגקוק סירב לעלות למיטה. טאהיונג הסתובב ללא הרף על המזרן וגרם לחריקות שהוציא את ג'ונגקוק מדעתו.
ג'ונגקוק נכנע להצעה של טאהיונג- גם לו היה קר והוא רצה שקט- והוא נכנס למיטה לצד טאהיונג. מתכסה בשמיכת הפוך העבה של טאהיונג ומוסיף את השמיכה שלו מעל.
"אני מקווה שהפעם לא תפיל אותי" אמר ג'ונגקוק בציניות.
טאהיונג חיכה. וחיכה.
"נו?" אמר לבסוף בחוסר סבלנות.
"מה נו?" שאל ג'ונגקוק
"למה אתה לא שם היד שלך עלי?" שאל טאהיונג.
אה. זה. איך ג'ונגקוק יסביר לו שזה גורם ללב שלו לדפוק כמו משוגע. זה בטח לא בריא ללב.
טאהיונג הסתובב לעבר ג'ונגקוק ולפתע פניו היו קרובות מדי.
"אז אני אשים" אמר, וג'ונגקוק הריח את הנשימה שלו, בריח מנטה קל של משחת השניים.
טאהיונג שיער שג'ונגקוק יסתובב לצד השני אבל ג'ונגקוק היה עסוק בניסיון לשמור שהלב שלו לא יתפוצץ, ככה שיצא שטאהיונג הניח את ידו על מותנו של ג'ונגקוק, שפניהם אחד לשני.
הם הביטו אחד בעיניו של השני. העיניים של טאהיונג גדולות, סקרניות כמו עיני ילד, והעיניים של ג'ונגקוק , חוששות, מאופקות.
"זה דווקא נחמד" אמר טאהיונג, והתקרב עוד אל ג'ונגקוק.
ואז ניעור בו זיק שובב בעיניים. ג'ונגקוק היה צריך לשים לב לזה ולהתרחק בזמן, אבל הוא היה עסוק בלא לחשוב על טאהיונג כדי שלא יעמוד לו, מה שהיה קשה במיוחד כי מה שהוא אמור לא לחשוב עליו היה סמ ספורים ממנו ונשם עליו.
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
