You only die once?

מילות סיום

הסיפור התחיל מ"מם" אני חושבת או הודעה שקראתי אותה לא נכון והמשפט "אתה הולך למות בשעה שתיים" נולד לי בראש, ואיתו כל הסיפור.
הקווים המרכזיים היו ידועים מראש, רציתי סיפור ויקוק כי ביקשו ממני ורציתי סיפור נוער קליל, ללא סמאט.

הנושא המרכזי הוחלט בפרקים הראשונים, ג'ונגקוק שרוצה להיות אדם גדול אבל לא יכול.
החלק בו אלוהים מציע אלטרנטיבה לג'ונגקוק והחלק בו יונגי אומר לג'ימין שהוא לא סולח נכתבו בהתחלה ממש. כשבאתי לכתוב את הפרק האחרון הייתי צריכה רק לבצע הגהה, הוא היה כתוב מתחילת הסיפור.

היו רמזים לאורך כל הדרך- העובדה שהאזעקה לא פעלה, שג'ונגקוק הרגיש חי למעלה בשמיים והעובדה שאין פיתרון אחר.
ג'ונגקוק של הסיפור נועד להיות אדם גדול.

אני מאמינה שאם לאדם יש כח עליו להשתמש בו לטובה. ביהדות אומרים 
"עלה למעלה עלה, כי עח עז לך, יש לך כנפי נשרים אבירים..." אצל ביטיאס זה קצר יותר, ספיק יורסלייף.

רציתי דווקא להראות גיבור שלא יכול להיות גיבור, שרוצה להיות גיבור וחוסמים אותו, כדי שנרגיש מבורכים על כך שיש לנו את האפשרות ואת הבחירה לעשות מה שאנחנו רוצים.
כמו שג'ונגקוק אומר בסיפור, אם יש לך את הכח לשנות את העולם, זו זכות.

הדמות של טאהיונג היא הדמות המקבילה של מי שיכל להיות אדם גדול, אבל החיים והסביבה רמסו אותו עד שהוא מעדיף חיים קטנים.
בעזרת אנשים חדשים הוא עובר שינוי ומצליח לבנות את עצמו ולהוציא מהכח אל הפועל, באפילוג תוכלו לראות שהוא מקבל עמדה עם הכח לחולל שינוי גדול מאוד.

הדמות של ג'ימין מציגה סוג אחר של אנשים. הם חיו חיים גדולים בגלל הסביבה או בגלל עצמם, אבל החיים האלו היו קשים להם. האושר עבורם הוא בחיים הקטנים יותר.
זה גם בסדר, הכל לפי הכח של הבנאדם. או המלאך.
זה שיש לך את האפשרות לא אומר שתמיד יש לך את הכח הנפשי לזה, וזה בסדר.

מעל לכל, אנחנו חיים כאן רק עם אחת, עלינו להיות מאושרים - אושר אמיתי, לא שטחי.
וכל אדם אחראי לאושר שלו עצמו.

זו זכות לחיות חיים גדולים ולשנות את העולם בגלים גדולים, כמו ים סוער שמטלטל את פני השטח.
וזה בסדר גם לחיות חיים קטנים ולעורר גלים קטנים, כמו אדוות על פני המים.
אנשים פתוחים יותר לגלים הקטנים אלו וקל יותר להם יותר לאמץ אותם.

העולם לא יכול להתקיים עם סוג אחד של אנשים, אני מבינה כשאני כותבת את השורות האלו.
האנשים הגדולים לעיתים גבוהים מדי, ולא רואים את הקטנים שבחבורה.
צריך גם את סוג האנשים השני, שיוצר אדוות קטנות ומגיע לאנשים שנופלים בין הכיסאות, שהחברה החלישה אותם או שהחיים לא האירו להם פנים.

הוסוק, נאמג'ון וג'ין נכנסו לסיפור לקדם את העלילה.
הוסוק ונאמג'ון עברו הרבה ובחרו לא להשבר ולבנות את עצמם.
ג'ין הוא דוגמא מעניינת לאדם ( מלאך) שמחולל שינוי קטן בעולם, אבל כמו נפנוף כנפיים של פרפר, השינוי שהוא מחולל יוצר הדים ... גם אצל האנשים הגדולים.

הדמות שלו מאוד אהובה עלי. מי לא היה רוצה מלאך שמצליח לקרוא מה בתוכך ומכוון אותך לפי הלב שלך?
לא רציתי לפתח סיפור אהבה בינו לבין הדמות של נאמג'ון, אף על פי שהבסיס מונח שם. אתם יכולים לבחור לאן ללכת עם הסיפור שלהם.

הסיפור של ג'ימין ויונגי התחיל כסיפור צד שתפס הרבה מקום, בעיקר בגלל שאהבתם אותו מאוד והגבתם עליו.

זו הפעם הראשונה שאני כותבת ביחד עם הקוראות, וזו היתה חוויה מקסימה.

בזמן הסיפור קרו דברים משעשעים כמו העובדה שג'ונגקוק נבחר לשיר במודינדיאל ובסיפור הוא קפטן נבחרת הכדורגל, לגמרי במקרה צירוף מקרים.

תודה רבה שקראתן וקראתם,
תודה על התגובות,
תודה ענקית על שננתם לסיפור חיים משל עצמו ולקחתם אותו למקומות קסומים.

נ.ב, ג'י דרגון נבחר לאלוהים בגלל שבחנות שלי אני תמיד קוראת לו אלוהי הקייפופ, שהייתי צריכה לבחור איידול לתפקיד, זה היה ברור שזה ג'י דרגון.

ולא ללכת יש אפילוג!💖