חלצתי את נעליי בחדרו של הארי ונעמדתי מול המראה, אני נראה עייף. הייתי מתוסכל מהבית הגדול והריק, הארי היה בחזרות אצל מיכאל והחלטתי שלא להגיע לשם ולהשקיע את זמני הפנוי במנוחה. נכנסתי לחדר האמבטיה והתכופפתי לצד האמבטיה הלבנה, מלאתי אותה והתחלתי לפשוט את בגדיי. היה מתאים לי כוס יין עם האמבטיה הזו, וכשחשבתי על זה לעומק הבנתי שיכול להיות שיש פה להארי יין. יצאתי מחדר האמבטיה אל המטבח וקלטתי את זה בשנייה שנכנסתי, בארון למעלה. דלת הארון שקופה ובפנים מספר משקאות חריפים לצד כוסות יין. עמדתי על קצות אצבעותיי בשביל להגיע ולקחתי כוס אחת ויין אדום, מזגתי לעצמי והלכתי בחזרה לאמבטיה. זו הרגשה מוזרה להסתובב בבית עירום לגמרי, אני לא חושב שיצא לי לצאת לכותלי הבית בלי ללבוש דבר, לפחות חלוק. נכנסתי לחדר האמבטיה וראיתי שהיא כמעט מלאה, אז החלטתי להיכנס בזהירות ולשכב בתוכה, לעצום את עיניי ולפלוט נשימה רכה. הגוף שלי נרגע לתחושת המים החמימים שעטפו אותי, ועכשיו חשבתי לעצמי שחסרה מוזיקה שקטה ברקע. שתיתי לגימה מן היין ונרגעתי עם עצמי, עברו עליי ימים מתוחים מהרגיל. תהיתי מה קרה בסוף עם בראן, מה הוא רצה ומה הארי עשה, אם הם דיברו שוב אחרי האירוע. הארי לא אחד שמשתף מרצונו, אני צריך לקלף ממנו את המידע בזהירות כי לא תמיד הוא אוהב לדבר על הנושא, זה מעייף. הלוואי והוא היה מגיע בלי עבר כלשהוא, בלי אקס דפוק שמתערב בחייו גם אחרי שנים. אבל גם עם העבר הזה והקושי אני מקבל אותו, כי אהבתי אליו חזקה משיכולתי לדעת. אבל אני לא יכול שלא להודות שהארי אדם קשה, הייתי רוצה שישתף אותי יותר בתחושותיו. הוא מתוח בימים האחרונים ויש לו יותר מדי פגישות בעבודה, הוא לא משתף אותי בזה. וכשאני שואל, הוא מעביר נושא. רק קיוויתי שהכל בסדר. לאחר כמה דקות יצאתי מהאמבטיה ולקחתי מגבת שאוכל להתנגב איתה. השהות פה הרגישה כמו שהות בבית מלון, זה מטורף שיש אנשים שחיים ככה. לאחרונה אני פחות מחפש דירות, טוב לי פה. לא בגלל היין הנגיש והאמבטיות החמות, בגלל נוחכותו של הארי. ובכן, שכרגע אינו. התלבשתי בפיג׳מה ארוכה ויצאתי לחדר, בדקתי את הטלפון שלי בציפייה למשהו חדש ממנו ולא היה דבר. בטח הוא מנגן כרגע. רציתי שנעשה משהו הערב, אפילו סתם לצפות בטלוויזיה מכורבלים. משהו בו היה חסר לי, שנאתי את זה. אפילו ניסיתי להתעסק בדברים אחרים בשביל לא לחשוב עליו יותר מדי, זה גרם לי רק להתגעגע יותר. לאחר כחצי שעה שמעתי את הדלת נפתחת וקמתי מהמיטה, התגובה שלי נראיתה כלכך דומה לתגובתו המרוגשת של לאקי שקם מהמיטה הקטנה שלו ורץ לדלת. מיהרתי גם וראיתי את הארי נכנס ותולה את המעיל שלו, הוא עסוק בטלפון שלו ולא הרים את מבטו. ״היי,״ אילצתי את עצמי לחייך, הוא נתן בי מבט חטוף וחיוך קל והמשיך למטבח. הרגשתי עקצוץ בבית החזה שלי ונשמתי על מנת להתעלם מזה. ״איך היה בחזרות ?״ ״מיכאל העיף אותי מהלהקה״ אמר ולבי צנח, מיהרתי אליו. ״מה ?! למה ?״ שאלתי במהירות. הוא פתח קופסא של עוגיות ונגס באחת, מסמס בטלפון עם ידו השנייה. ״הפסקתי לשאול למה כשזה הפסיק לעניין אותי...״ מלמל. ״בחייך״ גיחכתי, הוא לא הקדיש לי טיפת תשומת לב. ״ה-הארי, זה מעניין אותך ועוד איך, זה החלום שלך-״ ״לואי״ הוא קטע אותי בנשימה והידק את שפתיו, הוא הסתכל עליי ונראה שרצה לומר משהו אך הניד בראשו ונשך את שפתו התחתונה. ״אני צריך מקלחת מהירה, יום גדול מחר.״ הוא עבר אותי אל חדרו, והסתכלתי עליו עד שנעלם מזווית הראיה שלי. תמיד כשהתנהג כך ניסיתי להבין אותו. הוא לא רגיל לנוכחות של אדם נוסף בביתו, הוא לא רגיל למישהו שמתעניין, אבל זה מרגיש שזה ככה רק לאחרונה. האם נמאסתי עליו ? לעזעזל, רציתי לכעוס עליו בגלל שנפגעתי, אבל לא אעשה את זה. במקום זאת, נשארתי במקומי במטבח לצד קופסאת העוגיות שלא סגר והרגשתי מדוכדך. אולי עדיף שאחפש דירה ולא אעצור עם החיפושים, נראה שהארי חש לא בנוח איתי פה. אולי זה יותר מדי עבורו, אנחנו גם יוצאים פחות משנה וזה בהחלט מתקדם מהר. אבל האם רק אני מרגיש עם זה בסדר ? סגרתי את קופסאת העוגיות ולאחר מכן הלכתי לחדרו, נעמדתי לצד משקוף הדלת בשילוב ידיים והתבוננתי בו. הוא פשט את החולצה מגופו ושרירי הגוף שלו בלטו בצורה מושלמת. נשימתי נעתקה בגרוני בעודי צופה בו, לעזעזל. אני אפילו לא מרגיש בנוח להסתכל עליו. ״הארי... הכל בסדר ?״ שאלתי, הוא הסתכל עליי ולאחר שניות הנהן בחיוך קל, אבל אני מרגיש שהוא משיב כך רק על מנת להרגיע אותי. ״הכל מצויין.״ קולו חלש והוא צועד לעברי באיטיות, גורם ללבי להלום בחוזקה. הוא מושיט את ידו לידי ואוחז בה, מסתכל לעיניי, ואני מתמכר לתשומת הלב שלו. ״איך עבר היום שלך ?״ שאל בקולו החלש והצרוד שהעביר בגופי צמרמורות. הסתכלתי לעיניו הירוקות ולא ידעתי אם להתעלם מהעובדה שמשהו פה בהחלט לא בסדר ולשחק במשחק העמדת הפנים שלו. ״מקסים״ אמרתי בפשטות וניתקתי את אחיזתו ממני, הרגשתי אבוד. הסתכלתי עליו מבולבל והוא נשך את שפתיו והוריד את מבטו. ״מה יש מחר שהופך את מחר ליום גדול ?״ הייתי מוכרח לשאול. ״פגישת עסקים גדולה, אולי הכי גדולה שהרשינו לעסק שלנו״ אמר וצעד לחדר האמבטיה, ״כשאסיים עם זה נלך לאנשהוא, אתה תבחר.״ חייכתי לעצמי מההצעה הזו, ״זה יכול להיות נחמד הארי.״ אמרתי בקול חריש, אני שומע את זרם המים מחדר האמבטיה ומבין שהוא נכנס להתקלח. התיישבתי על המיטה ונשכתי את שפתי התחתונה, ראשי מושפל ומחשבות מטרידות אותי. הרגשתי שהוא לא רואה אותי יותר, הנחתי שזה יותר מדי לגור יחד, זה מהר מדי. אולי זה בגלל שאני מצפה רק ממנו לעשות עבורי דברים רומנטיים ? למה שלא אפתיע אותו מחר אחרי פגישת העסקים ? אדבר עם אשלי לגבי השעה שיסיים את הפגישה בשביל שאדע מתי אגיע, וכרגע התרגשתי. לפעמים יש הרגשה מספקת יותר בלתת מאשר לקבל.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
