52.

3.4K 259 218
                                    

נק׳ מבט לואי:

ניקיתי את אחד השולחנות בתנועות מעגליות עם הסמרטוט הוורוד שבידי. אני יודע שהרבה מנהלים של בתי קפה היו מבקשים מהעובדים להעביר ניקוי על השולחן אבל דן לימד אותי אחרת, זה המקום שלנו ונטפל בו גם בעצמנו. חוץ מזה, דילן עמוס ונראה שהקידום שהענקתי לו מעיק עליו קצת. לא יזיק לו מנוחה. הסתכלתי לכיוון דילן וראיתי שהוא מפלרטט עם ג׳ניפר, היא מצידה אפשרה זו ונראה שזה גם החמיא לה. אני לא יודע מה לחשוב על מערכת יחסים בין העובדים שלי, דן תמיד התנגד לזה והיה מפריד בין העובדים בחלוקת מטלות אקראית, אבל אני לא עשיתי את זה. זה נדיר שמישהי מוצאת חן בעיניי דילן, חוץ מזה הם יכולים להיות נורא חמודים ביחד. קיוויתי שזה לא יפגע בעבודה.
עברתי לשולחן נוסף לנקות והרמתי את כוסות הקפה שהשאירו בשולחן, נכנסתי מאחורי הדלפק להניח את הכוסות בכיור ולשטוף את הסמרטוט. מזווית העין הבחנתי בג׳ניפר נכנסת לתוך המטבח, היא התחמקה מצרות, כאילו ציפתה ממני שאומר משהו. אבל כשאין עבודה אני מניח להם לעשות מה שברצונם.
״כן, בוס ?״ דילן נאנח ונשען עם זרוע ימין על הדלפק שמאחוריו.
״מה ?״ גיחכתי, סחטתי את הסמרטוט והנחתי אותו. ״הפרעתי לכם ?״
הוא חייך, ודילן לא נוטה לחייך אלא אם כן הוא זורק בדיחה עוקצנית. ״אין לך עבודה לעשות ?״ שאל וזה גרם לי לגלגל את עיניי, הוא צחק. החוצפה של דילן מיוחדת, אבל כמובן שהכל בהומור.
״אז מה קורה בין שתיכם ?״ שאלתי. בחיוך הוא גלגל את עיניו והסתובב, התעסק בסידור הכוסות.
״מה זאת אומרת ?״ שאל. התקדמתי אליו בשביל לעמוד לצידו ולקבל את תשומת לבו,
״סתם, אתה נראה קצת מוזר״ אמרתי בשקט, הוא הסתכל עליי בסקרנות. ״העיניים שלך הפכו מצורה עגולה לצורת לבבות״
״בדיחות הקרש שלך לואי...״ הוא נאנח והסתובב לקנקני הקפה, אני בעקבותיו
״אז ?״ שאלתי. הוא הידק את שפתיו ומשך בכתפיו.
״תשאל אותה״ פלט בפשטות, דילן טיפוסי.
״היא לא תרגיש בנוח לדבר איתי...״
״ממתי אתה מתעסק ברכילות ?״ דילן שאל, ״חוץ מזה היא תרגיש בנוח כשתגיד לה שאתה גיי״
״אלוהים אדירים תפיסת העולם שלך כלכך משונה דילן״ גלגלתי את עיניי והוא בחיוך הלך למקרר, מילא רשימת הזמנות. דעתי הוסחה מצלצול הטלפון שלי ומיד קיוויתי שזה הארי, אך כשהוצאתי את הטלפון וראיתי את השם הפכתי מודאג מזה שזה קייל. אלפי תרחישים עברו במוחי, החדר שלי בטח עולה באש.
״מה קרה ?״ עניתי והתקדמתי לפינה, מלטף את הסנטר במתח.
״למה אתה בטוח שקרה משהו ?״ שאל בטון אדיש ורגוע, גלגלתי את עיניי
״כי אתה לא מתקשר אם לא קרה משהו״ אמרתי והוא מלמל, נשמע מהסס. ״קייל ?״
״החוזה שלנו נגמר השבוע, וזוכר שאמרתי שאחתום לעוד שנה ?״ שאל וקולו נסוג, מה הבשורות הרעות.
״כן״ פלטתי.
״אני מצטער אבל תצטרך למצוא שותף חדש״ אמר בשקט. ובכן, אלה חדשות טובות כי קייל שותף נוראי. ומצד שני, חדשות נוראיות כי לא אמצא שותף תוך כמה ימים וידעתי את זה.
״אני אסתדר״ אמרתי בפשטות, ״תודה שהודעת״
״ברור שאודיע לך״ הוא גיחך. לפעמים הוא לא מודיע את הדברים החשובים, כמו ביום ההוא שניתקו לנו את החשמל בדירה כי הוא שכח שזה היה תורו לשלם את החשבון.
״טוב, להתראות קייל״ ניתקתי את השיחה ונשמתי עמוק, הסתכלתי על דילן שכותב בפנקס את החוסרים במקרר והתקדמתי אליו.
״דילן, אתה במקרה מחפש שותף ?״ זקפתי גבה והוא הסתכל עליי מוזר.
״לא, אני גר עם ההורים שלי ויש לי חדר מדהים, אבל תודה על ההצעה.״ חיוך ציני הופיע על פניו לפני שחזר להתעסק ברשימה. נאנחתי בתסכול וניסיתי לחשוב מה לעשות, אני חושב שלא אחתום על החוזה שכירות, חוץ מזה הדירה נראית נורא ומזמן רציתי לחפש מקום אחר.
״סליחה ?״ מישהי קראה ומיד פניתי אליה ורשמתי את ההזמנה שלה, וככה בתוך העבודה היה לי פחות זמן לחשוב על זה.

Coffee shop - Larry Stylinson Where stories live. Discover now