המונית עצרה מחוץ לבית הספר המיוזקלי של מיכאל ומיהרתי לשלם ולצאת, אני מקווה שהארי עדיין לא ניגן ! רציתי להיות שם ולתמוך בו, לא הספקתי להגיע בזמן בגלל הבלאגן שהיה בבית הקפה. הגיעו היום הרבה לקוחות והיה נורא לחוץ שם, הייתי מוכרח ללבוש את הסינר ולבוא לעזרת העובדים. נכנסתי לאולם ונשמתי לרווחה שראיתי שעל הבמה מנגן בפסנתר אדם אחר. אם הארי היה מסיים הוא היה שולח הודעה, מה שאומר שהוא עדיין לא עלה. ירדתי כמה מדרגות והתיישבתי באחת הכיסאות, לא רציתי למשוך תשומת לב בגלל שהבנתי שמיכאל מעדיף שלא אגיע לחזרות של הארי, הוא חושב שאני מסיח את דעתו. הוצאתי את הטלפון מהכיס, שום הודעה מהארי, שתי שיחות שלא נענו מאמא שלי. גלגלתי את עיניי והתעלמתי, אפילו לא חשבתי לחזור אליה. מערכת היחסים בינינו אף פעם לא הייתה אהובה וקרובה. למה נעשיתי חשוב לה ? לא הרגשתי שזה בא ממקום אוהב, היה קשה לי לחשוב את זה כשלא הכרתי בזה אף פעם. אחרי הביצוע של הבחור, הארי עלה לבמה וחייכתי בהקלה. הגעתי בדיוק בזמן. הוא לבש חולצה מכופתרת עם ציורים של עלים ירוקים, וכמה שהחולצה נראית נורא, הוא איכשהוא גרם לה להיראות טוב עליו. הארי היה מהבחורים האלה שהתלבשו בשתי סגנונות. או מושלם, או דוחה. ועדיין, הכל נראה טוב עליו. האם זה בגלל שאני מאוהב ? אני לא מפסיק לראות אותו כמושלם. הוא הסתכל בקהל בחיפוש אחר מישהו, ואז שהעיניים שלו עצרו עליי הוא נראה רגוע. הוא חיפש אותי. שלחתי חיוך קטן, חש בלבי הולם בחוזקה. הוא חייך והסתכל על קלידי הפסנתר, התחיל לנגן. המוזיקה הייתה מושלמת, אף פעם לא יכולתי לתאר שהארי כלכך מוכשר בזה, הוא שלט בזה בצורה מושלמת. הייתי חסר נשימה. הבחנתי בסאם עולה במדרגות לכיוון השורה שלי, הוא מביט בי בחיוך. גלגלתי את עיניי והיססתי אם לקום ולעבור מקום, לא רציתי לדבר עם האדם הנתעב הזה. הוא מלא ברוע ולפגוע באנשים גורם לו לסיפוק. ״חשבתי שמיכאל אמר במפורש שאתה לא רצוי בחזרות של הארי״ הוא התיישב שתי כיסאות לידי. קימטתי את אפי ונשמתי, לא אתן לו להוציא אותי משלוותי. ״הארי הבן זוג שלי, אז אתמוך בו״ אמרתי בפשטות, בשקט בשביל לא להפריע ולמשוך תשומת לב. ״כרגע...״ מלמל בחיוך והסתכל לבמה. לבי נצבט וכעס בער בעורקיי, כרגע מה ? לעזעזל, מה הבעיה שלו ?! נשמתי עמוק והסתכלתי לבמה, מנסה להתעלם ממנו. אך עם השקט שהיה, המוזיקה של הארי, לא הבנתי למה סאם לא זורק עקיצות נוספות. הסתכלתי עליו, אצבעותיו על האוזנייה שלו והוא נראה מהופנט מהארי. היה לו מבט מלא הערצה, וזיהיתי את זה... זה כמו שאני מביט בהארי. ואז הבנתי, סאם לא רואה את הארי כמו שהארי ראה אותו. סאם התאהב בו. נשימתי נקטעה מהמחשבה הזו, מלצפות בגבר אחר מביט בגבר שלי כך, אבל לא יכולתי לעשות דבר. זה מבט. בלעתי רוק והסתכלתי על הארי, פחדתי מהמחשבה שמישהו רוצה אותו. זאת אומרת, זה מובן, הארי הוא מסוג הגברים האלה שקל ליפול לרגליהם. ״שמעת את הסיפור על הקעקוע שלו ?״ לפתע סאם שאל, הסתכל עליי ונראה מלא ביטחון. לא הייתה לו בעיה לשדר את זה, רק בשביל שינמיך אותי. לא הבנתי את השאלה הזו, מה זה קשור ? ״כן״ השבתי בפשטות. הארי אמר שמתחת לשרוול הקעקועים ביד שלו היה מקועקע פעם השם של האקס שלו. זה מעשה מטורף, לא משהו שמתאים להארי שאני מכיר בכל אופן. ״בראן״ סאם חייך והסתכל לבמה. שמעתי את השם הזה בביתו של קארל, רוזה אמרה משהו. ״שם יפה, לא ?״ ״סאם... מה ?״ שאלתי מבולבל, לא היו לי מילים, לא הבנתי מה הוא רוצה. ״הארי אהב אותו״ קולו של סאם שקט, המשפט הזה צבט בלבי אך מהסקרנות הדפוקה שלי לא עצרתי אותו מלדבר. ״הוא היה מטורף עליו. הוא קיעקע את שמו, קנה לו דירה ובנוסף קנה לו טבעת״ ״טבעת ?״ צמצמתי את גבותיי, מרגיש חסר נשימה. תמיד לקחתי את עניין החתונות בצורה לא רצינית בגלל הדרך שבה התחתנתי עם דן בווגאס, אבל בעיני הארי חתונה זה רציני. עד כמה הוא אהב את הבראן הזה ? ״אף אחד לא יודע למה הם נפרדו, גם לא ליבי שהיא הכי קרובה אליו״ סאם אמר, זה היה טיפוסי להארי לא לשתף אף אחד ברגשות הכי עמוקים שלו. ״ובכל השנים האלה אני משוכנע שהוא לא התגבר עליו״ ״סאם בחייך״ הסתכלתי לעיניו, מבקש שיפסיק. האם הוא עד כדי כך חרא ? איזה טיפוס הוא ? למה שינסה לפגוע בי אם לא עשיתי לו משהו רע ?! לעזעזל. ״הארי במקום אחר״ ״בסלון שלו, המגירה האמצעית אמורה להיות הטבעת-״ ״הפסק״ קטעתי אותו, שום דבר טוב לא יצא מזה. ״בחירה שלך.״ סאם אמר לפני שקם והלך לשבת לצד מיכאל ושאר השופטים. נשמתי בכבדות, מרגיש מוסח ממחשבותיי עד שהפסקתי לשמוע את המנגינה של הארי. לא רציתי להישאב לדבריו של סאם, הרי ברור לי שהוא יעשה הכל כדי לחבל במערכת היחסים הזאת. אבל לא יכולתי שלא לתהות לעצמי אם אני סוג של תחליף למערכת יחסים קודמת. הארי מכבד אותי, אבל מצידו הוא נורא סגור. לעזעזל סאם, לא יכלת לסתום את הפה ?! הארי עלה במדרגות וסימן לי לבוא, חייכתי ובאתי אליו. ״איך הייתי ?״ שאל בחיוך, בלעתי רוק והסתכלתי עליו, לא הייתי כלכך מרוכז אבל לא רציתי לומר לו את זה. ״מושלם כמו תמיד״ חייכתי אליו, הוא נישק לראשי וגרם לפרפרים להתפשט בבטני. יצאנו החוצה למכונית של רוג׳ר, הארי פתח עבורי את הדלת וחייכתי מודה לו בשקט כשנכנסנתי. הוא התיישב לצידי וידו על הירך שלי. בחנתי את הדיו שעל ידו, את הקעקועים הגדולים שלו. תפסתי בידו וליטפתי את הקעקועים באיטיות, בוחן אותם ומחפש אם אפשר לראות מתחת כל הסרטוטים חסרי המשמעות האלה את השם הארור הזה, בראן. לא היה דבר. הסתכלתי לעיניו של הארי, הוא נראה עייף. ״אני טס מחר״ לפתע אמר. עזבתי את ידו מבולבל, טס ? ״על מה אתה מדבר ?״ שאלתי. הוא נאנח בתסכול ״אנדרו ביקש שאטוס שוב ללונדון לסגור כמה דברים עם המסעדה הארורה, אבל אהיה שם לפחות יומיים אז לא תצטרך להתגעגע יותר מדי״ ״למה אנדרו לא טס ?״ שאלתי בסקרנות ״יש לו אישה וילד, הסכמנו על זה שעדיף שאם יש טיסות לרוב אני אטוס בשביל שיהיה לו יותר זמן עם המשפחה״ הארי סיפר וזה נשמע די נחמד בעיניי, הידקתי את שפתיי והוא ליטף את הלחי שלי לפני שנישק למצחי, גורם לנשימתי להיקטע בגרוני ולמבטי לקפוא עליו. ״מצטער שזה בהתראה כלכך קצרה, זה היה מתוכנן לשבוע הבא ובסוף לא הסתדר״ אמר, אבל לא הייתי צריך הסברים. זאת העבודה שלו. ״ברור, אני לגמרי מבין״ חייכתי. הוא נישק לשפתיי ולבי החסיר פעימה, חייכתי לאחר מכן והסתכלתי לעיניו הירוקות. ״רק שלא אוכל להצטרף אליך הפעם״ אמרתי בשקט. ״זה ברור לגמרי״ אמר בפשטות, ״גם אם לא אציע לך עשרת אלפים דולר ?״ דחפתי את כתפו בגלגול עיניים, ״תשתוק״ לאחר כמה דקות רוג׳ר עצר את המכונית מחוץ לביתו של הארי, נראה שזה סוף המשמרת שלו כי הארי איחל לו לילה טוב. בדרכנו לביתו הייתי מוכרח לשאול, ״הוא עובד גם בבוקר וגם בערב ?״ ״לא בדיוק, זאת אומרת כן״ הארי משך בכתפיו, ״בבוקר הוא מסיע אותי לאן שאני צריך, לרוב זה מסתיים בעבודה וכשאני בעבודה הוא הולך לביתו. כשאני אמור לסיים עבודה, בין ארבע לשש הוא חוזר בשביל להחזיר אותי לביתי, אלא אם כן אני צריך עוד הסעות״ ״למה לעשות את זה כלכך מסובך ?״ נאנחתי, הסתכלתי על הרכב של הארי שחונה, ״למה שהוא לא יסיע אותך לביתך ומשם אתה תסיע את עצמך לאן שאתה צריך ?״ ״כי אם אעשה ככה לא אצטרך אותו״ אמר בפשטות, פתח את הדלת. אני חושב שהוא בכלל לא צריך אותו. נכנסנו לביתו והאטתי את הליכתי, הסתכלתי השידה, המגירה האמצעית שעליה סאם דיבר. ״אתה רעב ?״ הארי שאל, כל פעם שאני מגיע אליו הוא שואל את זה. ותמיד אני משיב שלא, אבל פתאום הייתי סקרן מה יש לו במקרר. לא יצא לי לאכול אצלו, הוא גם לא מבשל לעצמו ולמרבה ההפתעה אין לו שף פרטי. ״אולי...״ מלמלתי והתקדמתי למקרר, פתחתי אותו והוא היה מלא. היו גבינות, מעדנים, ירקות ופירות, ביצים. ״אתה עושה קניות לעצמך ?״ ״לא, יש מישהו שעושה בשבילי״ אמר ומיד הסתכלתי עליו, הוא גלגל את עיניו ״ברור שאני עושה קניות לעצמי, לואי״ סגרתי את המקרר ובחנתי אותו, אני חושב שעדיין התקשיתי להכיר אותו. לא הבנתי למה הוא משתמש בכספו כך ולא מצניע אותו, הרי אבא שלו מת אז אין לו את מי לעצבן. הבחנתי בכלבו שרץ אליו, הכלב הזה לפעמים נמצא ולפעמים לא, איך הארי מטפל בו כשהוא רוב היום לא בבית ? פתאום היו לי הרבה שאלות עליו, כאילו היססתי לגמרי. כאילו ודבריו של סאם הכו בי, הוא גרם לי להרגיש שאיני מכיר את הארי. וזה דפוק, זה כלכך דפוק אבל כך הרגשתי. ״איפה לאקי יהיה כשתטוס ?״ שאלתי בסקרנות ״אנדרו יטפל בו, הבן שלו מת עליו״ הארי סיפר בזמן שליטף את הכלב. ״אעשה מקלחת מהירה, אתה מוזמן לאכול מה שיתחשק לך״ הארי אמר והלך לחדרו, הנהנתי ומשום מה הייתי די קפוא, כמו פסל, בקושי מתפקד. כשהארי נכנס לחדרו ושמעתי את סגירה הדלת של חדר האמבטיה הפרטי שלו, הסכמתי לעצמי ללכת לשידה. הייתי לחוץ, הלב שלי פעם כאילו אני עושה משהו רע כמו לגנוב, זה בכלל לא היה המקרה. אבל זה לא היה גרוע פחות, לחטט בחפציו האישיים של בן הזוג שלי. התכופפתי לשידה, סיבבתי את מבטי לוודא שהוא לא יצא בטעות וכשהייתי בטוח פתחתי את המגירה. היו בה מחברות, המון תווים של פסנתר, שתי שלטים שלא ידעתי למה נועדו, אבל שום זכר לטבעת. זה נתן לי לנשום בהקלה, אבל המחשבה לא הרפתה. אסור לי לשאול, זה היה בעבר. התיישבתי בספה, הסתכלתי על הטלוויזיה הסגורה והשקט הרג אותי. דיברנו על נישואים, הארי לא הזכיר דבר. ושדיברתי איתו על זה שדן חלה, הוא לא הזכיר את זה שגם אביו חלה. הוא נפתח באיטיות, ולפעמים דרוש זמן בשביל לקבל תוצאה מושלמת. השתוקקתי משום מה להכיר את ההארי של התקופה עם בראן, רציתי לדעת מה לעזעזל עבר בראשו שהוא קיעקע את שמו קנה לו דירה והתכוון פאקינג להתחתן איתו. הארי איטי, יכול להיות שזה בגלל שהוא לא מרגיש לנכון להיפתח איתי ? רציתי לדעת מה קרה שהם נפרדו, רציתי לדעת אבל זה לא יקרה, אשאר עם חוסר הידיעה והתחושה שאוכלת אותי מבפנים. הרגשה שהאדם שבו התאהבתי לעולם לא יאהב אותי בדרך שבה אהב את האקס שלו. כל מה שסאם אמר היה הרסני. נכנסתי לחדר, התכוונתי להחליף לפיג׳מה שהשארתי בארון של הארי אך הבחנתי בבגדים לא מוכרים, עליהם שלט קטן שבו כתוב ׳ללואי.׳ חייכתי לעצמי והסתכלתי על המכנס טרנינג הזה, זה בדיוק כמו שלו. לא ידעתי שהארי בקטע של להתאים בגדים. פשטתי את בגדיי ולבשתי את הטרנינג, וכשהוא יצא מהמקלחת הוא היה לבוש אותו הדבר. רק שעליו זה היה סקסי בגלל גופו הגדול והשרירי, החסרתי נשימה מהמראה האלוהי שלו. ״תראה אותך...״ לחש בחיוך והתקרב, נישק לשפתיי והתרסקתי מהפעולה הזו, אבל הייתי מרוחק. לא רציתי, הרגשתי כך ולא הצלחתי לשלוט בזה. עלינו לישון והפעם כמו שהוא תמיד עושה, הפניתי לו את גבי לאחר שאיחלתי לו לילה טוב. והוא החליף את תפקידי, כי הוא התקרב לגופי ועטף אותי בזרועותיו החמות. ולפני שנרדמתי, הרגשתי שנכחתי ברגע.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
