35.

3.7K 273 206
                                    

נק׳ מבט לואי:

החלטתי למרות ההתעלמויות שלי מברי וקירה, להיפגש איתם.
נכנסתי לבר והבחנתי בהם מדברים ונראים מתוחים, כשברי הבחין בי מיד חייך ונופף כדי לסמן לי את מיקומו, לבשתי חיוך מזוייף והתיישבתי איתם.
״היי חבר״ ברי קרא בחיוך, חיוך שהזכיר לי שהוא לא אחד שאפשר לכעוס עליו יותר מדי. הסתכלתי על קירה המתוחה שנשכה את ציפורניה, ״שנזמין שתייה ?״
״אני לא שותה״ אמרתי בפשטות והסתכלתי עליהם, זה מוזר. ״מה איתכם ?״
״מצויין״
״נהדר״
הם ענו יחד, מתוחים יותר ממני אני מניח.
״לואי לעזעזל, לא הסתרנו ממך דבר״ ברי נאנח בתסכול והניח את ידו על כתפי ״זה היה משהו חד פעמי לפני כחצי שנה ומשם העניין הפך למוזר״
״איך לא ידעתי שהיה ביניכם משהו ?״ קימטתי את פניי, הסתכלתי על קירה ״את אמרת שהוא בכלל לא הטעם שלך״
״דברים קורים, לואי״ היא אמרה, פתאום הרבה דברים הפכו להגיונים. היה ביניהם מתח משונה בבל התקופה האחרונה, מבטים שלא הצלחתי להבין. עכשיו כשאני יודע, אני לא מבין איך לא הבחנתי בזה לפני.
״אני שמח אם אתם שמחים״ אמרתי וברי מיד חייך חיוך מקסים, ״אני פשוט הרגשתי שהוצאתם אותי מהמעגל הזה״
״מה ?״ קירה גיחכה ״למה ? יצאנו יחד בכל זאת.״
״כי ראיתי אתכם ביריד האוכל ולא הזמנתם אותי״ אמרתי והם הסתכלו אחד על השני, לא הייתי צריך יותר מדי הסברים, באמת. רק רציתי להבין אם זה משהו שישפיע על החברות שלנו. ומה יקרה אם זה לא יעבוד ביניהם ?
״למעשה, גם אנחנו ראינו אותך״ ברי הצביע עליי, אני חושב שהוא שוב מסית את נושא השיחה אליי בשביל שלא אתקע עליהם. ״אתה והארי ?״
״זה...״ משכתי בכתפיי נבוך, נזכר במה שהיה ליל אמש ומתחיל להיות מתוסכל. ״זה טרי.״
״אתם יוצאים ?״ קירה שאלה
״הוא לגמרי אידיוט, למה שתצא איתו ?״ ברי אמר וזה צבט בלבי לשמוע על הארי דברים שליליים. למרות שההפתעה אתמול לא התנהלה כמתוכנן, לא יכולתי להתהפך עליו בשנייה. שכנעתי את עצמי שקשה לו להיכנס לזה, הוא איטי ומחושב, מבולבל, אבל אני סבלני.
״הוא לא כמו שאתם חושבים,״ יצאתי להגנתו ״הוא נחמד וג׳נטלמן.״
״ספר לנו איך זה קרה״ קירה ביקשה, השעינה את הסנטר שלה על ידה שנשענה עם המרפק על השולחן.
התחלתי לספר הכל. סיפרתי על שהתנשקנו בלונדון, איך הארי הציע לי לצאת, איך היה הסיפור עם תיאו ואיך כל זה מרגש אותי. הם שמחו בשבילי ולא שמעתי מברי שוב מילה לא במקום על הארי, אם הארי מוצא חן בעיניי אז ברי יתאמץ לראות בו את הצד שאני רואה.
וכשסיימתי לספר, הייתי סקרן לגביהם גם כן,
״ובכן, אנחנו מנסים כרגע״ קירה אמרה נבוכה
״זוג שרוצה להביא ילד משתמש במונח אנחנו מנסים״ אמרתי והיא גלגלה את עיניה.
״אנחנו יוצאים, ומקווים שזה יגיע למקום טוב.״ ברי אמר בפשטות והסתכל על קירה שנראתה נבוכה. אני לא יכול לדמיין אותם כזוג, הם פשוט לא מתאימים בעיניי. אבל לא אמרתי את זה, רק איחלתי בהצלחה והמשכנו לדבר, לרגע הכל חזר לקדמותו.
רקד שהפעם כשקירה זרקה הערה על גבר חתיך בסביבה אז ברי משך אותה אליו והיא צחקה, הוא מפגין קנאה. זה היה מוזר כל הדבר החדש הזה, אבל אני שמח שהם יכולים להיות כך לידי בלי להסתיר את זה.
לאחר שעה, חזרתי הביתה במונית. התפללתי שקייל לא עשה בלאגן ושהנזיפות שלי עליו צלחו. עליתי במדרגות, מבחין בדמות של גבר שיושב במדרגות העליונות לצד הדלת שלנו, קפאתי והתכוונתי לברוח ולחייג לקייל שיבריח אותו, אבל עצרתי כשהתחלתי לזהות אותו.
״הארי ?״ הייתי מבולבל, הוא מיד הרים את מבטו וקם. בין ידיו יש מאפה מסויים שהפיץ ריח של שוקולד, התבוננתי בו והוא נראה קפוא. ״מה... מה אתה עושה פה ?״
״באתי להתנצל״ אמר בפשטות ולא יצר איתי קשר עין. חייכתי לעצמי וחשתי בלבי שהולם בחוזקה. הוא מתנצל, והפעם לא הכרחתי אותו.
״בוא תיכנס, קפוא בחוץ,״ פתחתי את הדלת, ולמרבה ההפתעה היה שקט וחשוך. נכנסתי והדלקתי את האור, מסתכל אל הסלון המבולגן שלא טרחתי בכלל לסדר אותו, כי אף פעם לא שהיתי בו. ״קייל ?״ קראתי, היה שקט.
״מה זה הריח הזה ?״ הארי פלט וקימט את אפו. לא ידעתי אם להציע לו לשבת בספה המטונפת שעליה קייל משתכר עם חבריו בכל ערב, או להזמין אותו לחדרי. ״הבאתי לך עוגה״
״עוגה ?״ גיחכתי והסתכלתי על הדבר בידו, הוא חייך
״ובכן, כמו שאתה הכנת לי. בצק עם שוקולד ?״ שאל והניח את זה בשולחן שבסלון, צחקתי ״אם כי אני בטוח ששלי יצא מוצלח יותר״
״איך אתה יודע ? אפילו לא טעמת את שלי״ אמרתי בחיוך והוא התבונן בי כמה שניות. הוא ליקק את שפתיו והחיוך ירד לו באיטיות. לקחתי נשימה ורציתי נואשות לשמוע את ההתנצלות שלו, רציתי שיכיר בטעות שלו ושידע להודות בה, שידבר איתי על מה הוא לעזעזל מרגיש.
״הפסקתי לנגן לפני ארבע שנים״ לפתע אמר בשקט, קולו צרוד ועמוק, אפילו קצת פגיע. ״אמא שלי מתה מדום לב ופשוט...״ הוא הידק את שפתיו ונשם מאפו, מניד בראשו ״לא יכולתי לחזור לנגן באולמות הגדולים, היא...״ הוא קפא והפסיק לדבר, הסתובב וצבט את גשר אפו, נושך את שפתו ומתייסר עם עצמו.
התקדמתי ואחזתי בזרוע שלו, מסתכל לעיניו הפגיעות ושולח חיוך רך לעברו.
״היא תמיד הייתה נמצאת בקהל״ היה לו חיוך ועיניו בהקו ״לא יכולתי להמשיך לנגן ולדעת שהיא לא בקהל.״
״הארי אני מצטער״ פלטתי בשקט והנחתי את ידי על כתפו, בלעתי רוק. הוא ניסה להסתיר את הכאב שהרגיש, והוא היה כלכך טוב בזה.
״בגלל זה הפסקתי לנגן, אני הפכתי את זה לתחביב בלבד״ אמר בפשטות, ״ואני מצטער על אתמול, הרסתי את ההפתעה שהכנת לי.״
״הארי, אל תצטער״ חייכתי וליטפתי את פניו, הוא התבונן בי ולבי נדם, ״אני אמור להצטער, הייתי צריך לספר לך לאן אנחנו הולכים.״
״בחייך, כל הערב, כל ההליכה והסירוב שלי לשבת בגלידרייה מטופשת פשוט הרס הכל״ אמר. הוא צדק, זה היה מבאס ודי ציפיתי לזמן הזה איתו. אבל הוא לא היה במיטבו, ואני מקבל את זה.
״יהיו לנו עוד הזדמנויות לזה״ אמרתי בשקט והתקרבתי, עמדתי על קצות אצבעותיי כדי לנשק את שפתיו של הגבר הזה. לבי הלם בחוזקה, ״אני שמח שבאת.״
״גם אני״ חייך, אחז בפניי ונישק את שפתיי, גורם לי לפהול לתהום העמוק והחסר תחתית הזו, התרסקתי והרגשתי שהוא הדבר היחידי שאוחז בי, הוא היה מושלם. ״אוכל להישאר לישון פה ?״
״בטח, יש לנו חדר אורחים נהדר״ התלוצצתי והוא צחק ועיניו בחנו אותי, חייכתי ואחזתי בידו, נכנס איתו לחדר השינה שלי שהיה קטן ובטח לא כזה שהוא היה רגיל אליו.
״מצטער על הבלאגן...״ פלטתי, למרות שכך החדר שלי נקרא מסודר.
״על איזה בלאגן אתה מדבר ?״ פלט. סגרתי את הדלת והתקרבתי אליו לנשק את שפתיו, רעב אליהן ומרגיש שלא אצליח לקבל מספיק לעולם. הוא אחז באגני ובידו השנייה תפס בפניי, הנשיקה הפכה לרטובה כשהלשון שלו נקשרה עם שלי לשנייה, החלקתי את ידי על החולצה המכופתרת שלו ופתחתי כפתור ראשון, הוא הפריד את שפתיו והסתכל עליי בחצי חיוך שובב שגרם ללחיי להאדים במהירות,
״מה אתה עושה ?״ שאל בלחש, גונב נשיקה קטנה תוך כדי שהמתין לתשובה.
״עוזר לך להתארגן לישון״ פלטתי, והוא אחז בפניי ונישק אותי. המתיחה בין רגליי הייתה חזקה, הרגשתי את הזין שלי מתקשה והייתי נבוך ואפילו היססתי עם לעצור את הנשיקה הלוהטת הזו בינינו, כי אני לא מוכן להתקדם לשלב רחוק יותר.
פתחתי כפתור נוסף והחלקתי את ידי על שריריו, הוא פלט נשימה בין שפתינו והיה לו חיוך יפהיפה, נשארתי חסר נשימה. הוא הביט בי וליטף את שיערי, הוא עצר את זה.
״לאט...״ פלט ונראה חסר נשימה, הנהנתי באיטיות ובחיוך נבוך. פתחתי כפתור נוסף בחולצה שלו ועם עיניי הסתכלתי לעיניו, הוא נשך את שפתיו ונראה לוהט כרגע. הרגשתי את השריפה בכל איבריי, חולשה אדירה וכניעה לגבר הזה.
רציתי שייגע בי, שינשק אותי, שיעשה איתי אהבה.
אבל לכל דבר יש זמן.
כשפתחתי את החולצה שלו הוא פשט אותה מגופו וראו כמה הוא גאה בגוף השרירי שלו, הוא התקרב אליי ונישק נשיקה קטנה ונוספת לשפתיי, לפני שנראה שאזר את כל כוחותיו להתרחק ממני ולהתרסק בישיבה על מיטתי.
חייכתי כשהסתכלתי עליו בנוף של החדר שלי, שמחתי שהוא פה.
״בוא״ סימן לי על ברכו, חייכתי והשפלתי את מבטי, היה לו מבט רעב שהלהיט אותי יותר, אך צעדתי אליו והתיישבתי על ברכו, מנשק נשיקה קטנה ללחי שלו ויורד לקו הלסת שלו, בעוד ידי מלטפת את הצד השני של פניו,
״איפה היית עד שעה כזו ?״ לפתע שאל, הרכנתי נשיקה קטנה מתחת לאוזן שלו ואהבתי את הנשימה השקטה שיצאה מגרונו.
״בבר...״ לחשתי לאוזנו. ״עם ברי וקירה.״
״אז ניצחתי בהתערבות ?״ שאל והסתכל עליי בחיוך רחב, התערבנו ביריד אם הם זוג או לא.
״לא״ צחקתי והוא הפיל אותי עם גבי על המיטה, גורם לי לצחוק חזק כשהוא מעליי
״אל תשקר עליי״ אמר, צחקתי והנהנתי במהירות כשהתכוון לדגדג אותי
״ניצחת, ניצחת !״ קראתי במהירות. הוא חייך ונישק את שפתיי.
״ניצחתי...״ לחש בין שפתיי, מנשק נשיקה נוספת ומביט בי. העיניים הירוקות שלו חייכו, וגם אני לא יכולתי להוריד את החיוך משפתיי. הייתי מאושר, כאילו אני מרחף ואין דבר שיכול להפיל אותי.
״אתה כלכך יפה לעזעזל...״ פלט, חייכתי נבוך. הוא אחז בסנטר שלי לפני שנישק את שפתיי בחום. כרכתי את זרועותיי מסביב הצוואר שלו והרגשתי את ידו שגולשת מתחת לחולצה שלי, לא הייתי רגיל למגע הזה אך נמסרתי אליו. היד שלו עברה על כל צידי גופי, ליטוף עדין ומחבק. עד שהפריד את שפתיו משלי בשביל לפשוט ממני את החולצה.
״אתה שובב״ פלטתי בשקט, הוא חייך כנגד שפתיי ונישק אותי ברעב, ואז התמקם עם גופו בין רגליי ויכולתי להרגיש דרך המכנס את הזין שלו קשה, זה הדליק אותי אבל ידעתי שלא נוכל ללכת רחוק יותר, אף שרציתי והשתוקקתי למגע שלו, השתוקקתי להרגיש את הפורקן ולצעוק בשמו. אבל לא, לאט.
״תעצור אותי״ לחש לאוזן שלי והשאיר שובל נשיקות בצוואר שלי, התענגתי עליהן ואחזתי בשיערו, משאיר אותו קרוב אליי, הוא נראה חסר איזון. חסר שליטה וכאילו נאבק בעצמו להיות עדין איתי כרגע.
״לא״ פלטתי ללא שליטה, הוא הסתכל לעיניי בחיוך קל ונראה מהסס.
״אנחנו לא נשכב הערב לואי״ קולו צרוד ושקט, ולמרות שלא חשבתי כך תחושת אכזבה קלה מלאה אותי, אני חושב שחשבתי מהזין כרגע.
״כן, אני יודע״ פלטתי, הוא תפס את כף ידי ונישק את גבה, מביט בעיניי וגורם ללבי להלום בחוזקה. חייכתי וליטפתי את פניו, חסר נשימה מהגבר היפה שנמצא איתי. לא ידעתי מתי להעלות מולו את זה שלעולם לא עשיתי את זה, פחדתי שזה יבהיל אותו
״אבל אולי...״ פלט ונישק נשיקה לבית החזה שלי, יורד בזרם נשיקות איטי, ״אתן לך ליהנות קצת ?״
״ה-הארי״ פלטתי נבוך ומיד התיישבתי והנדתי בראשי, מושך אותו מהיד לכיווני, ״לא לא״
״למה ?״ שאל מבולבל, הרגשתי את דמי רותח בלחיי ובטני מתהפכת, הוא רוצה לרדת לי ? לענג אותי עם פיו ? זה דבר שעשיתי עם אחד האקסים שלי אבל... אני לא יודע, זה מלחיץ ואולי מוטב שלא נמהר ? אבל זה מרגיש נכון, אני לא יודע ! ״למה לא ?״ שאל שוב וליטף את פניי.
״אני...״ הרגשתי נבוך, עצמתי את עיניי בתסכול ולקחתי נשימה, ״אני לא מרגיש בנוח כרגע״
הוא הסתכל עליי כמה שניות ובחן את מבטי עד שהנהן,
״מובן לגמרי.״ אמר ונישק למצחי, הרגשתי שהרסתי את הרגע הלוהט שהיה לי איתו עכשיו. אבל לא הייתי בהרבה סיטואציות מיניות, לא הייתי רגיל להגיע לזה בכזו קלות למרות שעם הארי זה הרגיש טבעי. אני מניח שפחדתי, יוצא שאנחנו רבים פעם ביומיים, אני רוצה להיות בטוח בזה. אני קיטשי ודי מיושן לגבי זה, אבל אם אני לא בטוח במאה אחוז אני מפחד שאעשה טעות. אני מפחד שזה יהיה כמו עם ג׳ון. הוא אחד האקסים שלי, הייתה בינינו כימיה טובה והכל הרגיל טבעי איתו, חוץ מזה שלפעמים לחץ עליי לגבי מין ולא הרגשתי מוכן. אז יום אחד שיחררתי ועשיתי יחד דברים, כמו לרדת אחד לשני למרות שלא באמת רציתי את זה. וכשהמשכתי לדחות אותו לגבי יחסי מין מלאים הוא נפרד ממני. מה אם הארי לא יהיה מוכן לחכות לרגע שירגיש לי מתאים ?
הסתכלתי לעיניו הירוקות, הוא ליטף את פניי ונרגעתי למגע כף ידו החמה. חייכתי חיוך קטן ושמתי לב שהוא אהב את זה שהייתי קצת נבוך מולו, לא חשבתי שאהיה הטעם שלו האמת.
כשרק הכרנו הוא היה בסביבתו של סאם, סאם לא בדיוק הטיפוס של הילד הטוב. תהיתי לעצמי אם הם עדיין בקשר כלשהוא, אני לא רוצה להישמע קנאי ולשאול, אני מאמין שלא.
״אתה כלכך יפה״ פלט, נישק לראשי וצחקתי צחוק חלש, הביך אותי שאמר את זה, הוא באמת חושב כך כשהוא מסתכל עליי ? התקרבתי לנשק נשיקה קטנה לשפתיו, לאחר מכן הוא חיבק אותי קרוב לחיקו וחייכתי כנגד עורו החם, הוא לא הפנה את גבו כמו בפעם הקודמת. אני מניח שזה לפי מצבי הרוח שלו באותו רגע.
הוא עטף אותי בזרועותיו החזקות ומעולם לא הרגשתי מוגן יותר, אהוב יותר.
לא חשבתי שאמצא אדם שאקשר אליו כך, תמיד דיברתי על התאהבויות עם דן והוא הבטיח לי שזה יגיע, אני כלכך שמח.

Coffee shop - Larry Stylinson Where stories live. Discover now