42.

4K 276 175
                                    

נק׳ מבט לואי:

אחזתי בידו של הארי כשנכנסנו למסעדת ההמבורגרים. היום הוא יכיר את קירה וברי, חבריי הטובים. אני חושב שהייתי לחוץ יותר ממנו, דעותיהם של ברי וקירה כלפיו לא מזהירות, אני מאוד מקווה שזה ישתנה עכשיו כשהם יכירו אותו באמת.
הבחנתי בהם יושבים באחד השולחנות, קירה מאכילה את ברי בציפס וצוחקת, זה דוחה לראות את שניהם כך. יקח לי זמן להתרגל לזה.
״היי״ קראתי בחיוך ומשכתי את תשומת לבם אלינו, לשתיהם היה חיוך מאולץ ״הארי תכיר, ברי״
״טוב לראות אותך״ ברי לחץ את ידו,
״וזו קירה״ הצגתי אותה, היא רק חייכה לעברו. ״שנזמין ?״
״אתם נראים מקסימים״ קירה חייכה, ניסיתי להכין את עצמי להיות מובך מדבריה, כי כזו היא. אין לה שליטה על הפה שלה. ״לואי דיבר עליך כלכך הרבה הארי, אז ספר לנו, איך זה לצאת עם הבן אדם הכי לא זורם בעולם ?״
״מה ? קירה !״ קראתי והיא צחקה. היא תמיד טוענת שאני עצור, לא עושה איתם דבר. יש לי אחריות גדולה על בית הקפה וקשה לי להסכים בהתראה קצרה לטוס להולנד.
״זה מדהים״ הארי חייך והסיט את השיער שנפל על מצחי. לבי החסיר פעימה, הוא התבונן בי בחיוך שגרם ללבי להלום בחוזקה. מיד חייכתי חזרה. ״ברי, שמעתי שאתה לומד עריכת דין״
״הו כן״ ברי מיד מצא עניין בדבריו של הארי. ״הלימודים זה סיוט ארוך ומתמשך, אבל בקרוב אסיים אותם.״
״אם תרצה שאמליץ עליך לכמה משרדים אעשה את זה בשמחה.״ הארי הציע, ברי כמובן היה נלהב מהרעיון.
שמחתי שהארי ידע להתחבר איתם, הוא לקח כל פיסת מידע שידע עליהם בשביל ליצור נושא שיחה שיעניין אותם. נראה שהוא התאמץ רק בשבילי, כי אני בטוח שהקשקושים של קירה על מעצבת הבגדים שפרשה לא מעניין אותו.
״זה נשמע נורא, אבל יש הרבה מעצבי בגדים טובים כמותה״ הארי אמר לה. אכלנו מההמבורגרים והזמן עבר, אני חושב שבקושי השתתפתי בשיחות, אבל הם לא שמו לב כי הארי היה כלכך מעניין ומלהיב, הוא פשוט אמר כל מה שהם רצו לשמוע. כאילו הכיר אותם וידע איך לגרום להם לאהוב אותו.
כשהארי קם לשירותים ביקשתי מברי וקירה את חוות דעתם, היה חשוב לי שהם יאהבו אותו. הם ממש כמו המשפחה שלי, המשפחה שאין לי.
״לעזעזל לואי, סוף סוף מישהו סקסי ש-״
״תשתקי״ ברי סתם לה את הפה עם כף ידו והיא צחקה
״אני מתבדחת״ אמרה בחיוך, אבל אין לי ספק שהיא באמת חשבה כך. הארי היה גבר מושך, לא מסוג הגברים שיצאתי איתם לפני. ״הוא מקסים לדעתי, חוץ מזה רואים שאתה ממש מוצא חן בעיניו.״
חייכתי וחשתי את לבי הולם, היה כיף לשמוע את זה.
״אני מסכים, הוא התקבל.״ ברי התלוצץ ומיד צחקתי, ״אני שמח לראות שאתה מאושר לואי״
״תודה״ חייכתי אליהם, הארי היה חשוב לי. רציתי שהסביבה שלי תקבל אותו, נראה גם שהארי עשה רושם ראשוני רע עליהם כשהכירו אותו במשרדי סטיילס. הוא הרגע תיקן את זה.
כשנפרדנו מקירה וברי, אני והארי המשכנו בהליכה במרכז העיר. אני אוחז בזרוע שלו ומסתכל בחנויות עד שאמצא משהו שימשוך את תשומת לבי.
״לואי,״ להארי היה חיוך על שפתיו ״אתה זוכר שהצעת לקירה נישואים בבריכה ?״
שכחתי שהוא היה נוכח ברגע המביך הזה. ״אלוהים, כן״ חייכתי, ״אתה היית כזה חרא באותו יום״
״מה ? על מה אתה מדבר ?״ שאל, אבל זכרתי את היום הזה טוב מאוד.
״אם אני לא טועה אתה השתמשת במילים זונה בלונדינית, דיברת מסריח הארי״ אמרתי, הוא כזה מניאק כלפי כל אחד שהוא רק הכיר. ״אני לא מבין איך לא סטרתי לך״
״כי אחרת היית מסולק מהמלון״ אמר בפשטות, נראה שהמעמד שלו בזכות העסק שלו נתן לו הרבה ביטחון לדבר כך. אנסה למתן את זה איתו, אני לא רוצה שירגיש שהוא יכול להתנהג איך שהוא רוצה, זה לא נכון.
״אה תקשיב״ הוא נראה לחוץ להתחיל לדבר, אז זה סקרן אותי יותר. ״קארל, הבן זוג לשעבר של אמא שלי הזמין אותי לארוחת חג ההודיה״
״זה נהדר הארי״ חייכתי, קצת מוזר בעיניי שהוא לא עושה את זה עם אחיו. הוא לא דיבר על הקארל הזה לעולם, רציתי לשמוע על המשפחה שלו כמה שיותר. להכיר אותו הכי טוב שאוכל.
״בכל אופן, חשבתי אולי תצטרף אליי״ הציע ולבי החסיר פעימה. הארי נפתח, אתמול הציע לי לישון אצלו והיום הוא מזמין אותי לבית ילדותו. הנחתי שזה בית ילדותו לפחות.
״אני אשמח״ חייכתי והתקרבתי לנשק לשפתיו. אצטרך להודיע להוריי שלא אגיע השנה, גם לא רציתי לסבול דרמות מיותרות. הם לא יהיו לבד, חג ההודיה זה עם משפחתי המורחבת כך שאפילו לא הרגשתי אשמה על זה שלא אגיע.
המשכנו להסתובב, נהנים בחברת אחד השני, צוחקים ומפטפטים עד שנהיה מאוחר וחזרנו לביתו. נשארו לי בגדים פה כך שלא הייתי צריך לעבור אצלי קודם, הארי נתן לי מברשת שיניים חדשה והייתי מסודר פה.
״אני נכנס להתקלח מהר״ הודעתי, לקחתי בגדים מהארון וקפצתי קצת מתחושת ידו שאחזה באגן שלי מאחור, הוא התקרב והרכין נשיקה לכתפי שהעבירה צמרמורת בעמוד השדרה שלי. חייכתי, לבי הולם בחוזקה ונמסרתי לתחושה הזו.
״תמהר...״ לחש, זרם נשיקות שעלתה וגרמה לי לצחקק ולהתכווץ בזרועותיו.
״בסדר, בסדר״ קראתי. הוא שחרר אותי והתבוננתי בו לפני שנכנסתי לחדר האמבטיה, היה לו חיוך מתוק, הגומות המושלמות שבלחייו, הייתי חסר נשימה. ״אמהר״ נכנסתי פנימה.
התפשטתי ונכנסתי למקלחת בזריזות. האמבטיה הייתה לבנה, אפשר לסגור אותה בווילון לבן, די שקוף. הקיר היה מלא בלבנים בצבע לבן, למעלה פס של לבנים שחורים. בשביל למהר את המקלחת התקלחתי בעמידה ולא מילאתי את האמבטיה.
כשסיימתי ניגבתי את גופי, עמדתי מול המראה ופרעתי את שיערי הרטוב. לבשתי את תחתוני הבוקסר, ונכנסתי לפיג׳מה האפורה והארוכה. יצאתי מחדר המקלחת והארי בחן אותי בחיוך, אוחז בסנטר שלי ונראה מרוכז בלהביט בי.
״מה ?״ שאלתי נבוך, לא יכולתי שלא לחייך בחזרה
״תראה כמה יפה אתה״ פלט ונשך את שפתו התחתונה, החיוך שלי התרחב כשצעד לעברי ואחז בגופי קרוב אליו, ליטף את פניי ונישק נשיקה לשפתיי, ״כלכך יפה״
״תשתוק, אתה מגזים״ אני נבוך ומנסה לשלול את דבריו. הוא ריסק את שפתיו כנגד שלי ונשאבתי לתוכו. לבי הולם בחוזקה בבית החזה שלי, הוא זרם בדמי, בעורקיי. הפרדתי את שפתיי משלו והסתכלתי לעיניו הירוקות, חסר נשימה. הושטתי את אצבעותיי לכפתורי החולצה שלו והוא נראה מתוח מהפעולה הזו, חסר סבלנות. פרמתי את כפתורי החולצה שלו בשביל להוריד אותה מגופו, לחשוף את שרירי הגוף המרהיבים שלו לעיניי בלבד. הוא תפס את פניי ונישק אותי, לא מחכה רגע נוסף. נשמתי כנגד שפתיו כשהנשיקה התלהטה והלשון שלו נקשרה בשלי לפני שנישק בפראות. החלקתי את כפות ידיי בגופו, המתיחה המענה בין רגליי הייתה מייסרת, הלילות האחרונים היו מייסרים אף יותר.
״לעזעזל לואי...״ הוא נשם. נפלתי למיטה, הוא מעליי. שפתיו עברו בקו הלסת שלי, אצבעותיי בתוך שיערו ועצמתי את עיניי.
״ה-הארי״ נשמתי, וכששמע את שמו יוצא מפי בחוסר אונים נראה שזה הדליק אותו, כי שפתיו נישקו ביותר פראות, ואפילו נשך את עורי וזה צימרר אותי. נשימותיי כבדות, הוא הסתכל עליי ונראה מתוח ומתוסכל. ליטף את פניי ונישק למצחי בעדינות, שזה אומר, הגיע הזמן לעצור לפני שניסחף וזה יהיה קשה יותר לחזור לאחור. הוא נשכב לצידי וליטף את הזרוע שלו בעדינות,
״מוטב שנעלה לישון״ אמר בחיוך תם, גומות חן יפהיפיות וגבריות שנטפה ממנו. בחנתי אותו, הלב שלי הלם והרגשתי שאני צמא לו, לעזעזל הגוף שלי צווח בשמו, אני נעשה שבר כלי בכל פעם שהוא נסוג ממני. תפסתי בפניו והתקרבתי, לא מפספס את המבט המבולבל שעל פניו לפני שנישקתי את שפתיו, לא מרפה מהגבר הזה שהייתי זקוק לו בצורה שלא הכרתי לפני.
״אני לא רוצה שתקשה על עצמך״ פלט בין שפתיי.
״תשתוק״ לחשתי. הלשון שלי נקשרה בשלו לפני שנישקתי את שפתיו. הוא תפס שליטה ונשכב מעליי, תופס בפניי ומנשק את שפתיי, יורד בזרם של נשיקות על גופי, יודע לענג את גופי בנשיקות עדינות וחמות שגרמו לאיבריי להתכווץ. דמי פעם בעורקיי, איבר מיני זז בתוך הבוקסר ומתקשה בכל פעולה קטנה שעשה. הייתי כלכך פאקינג קשה, לא הצלחתי להסדיר את נשימותיי.
״הארי...״ נשמתי לתוך אוזנו, זה היה כמו דלק בשבילו. הוא פשט את החולצה מגופי וירד בזרם של נשיקות בבטני, קרביי רעדו, אני מהסס אלף פעם, אך נושם עמוק ובולע את המילים.
״תן לי...״ לחש והסתכל עליי, מבטו רעב וזה הדליק אותי יותר, אבל לא יכולתי. הוא התקרב והסתכל לעיניי קרוב יותר, מנשק נשיקה רכה לשפתיי ומלטף את פניי, ״תן לי לגרום לך לגמור לואי״
״ה-הארי״ הייתי חסר מילים, והוא חסר סבלנות. בעבר, כשהייתי עם ג׳ון אז לא עניין אותו החוויה המינית שלי, הוא רק רצה לענג את עצמו. הוא ביקש שארד לו, והייתי גרוע בזה. זה היה מביך, ושם זה נגמר. ועכשיו עם הארי, זה אוהב יותר, זה לא בשביל עצמו בכלל. אכפת לו רק ממני בכל הסיטואציה הזו. 
הארי נשך את תנוך האוזן שלי, גורם לי להתכווץ תחתיו, ולחש, ״אפסיק ברגע שתבקש״ קולו צרוד. הוא הסתכל לעיניי וליטף את פניי כאילו ואני הכי שביר בעולם. ״רק אם תסכים.״
״בסדר״ נשמתי, וחיוך קל על שפתיו. הוא נישק נשיקה רכה לשפתיי לפני שעמד על ברכיו כדי לפשוט את המכנס שלי מגופי. הרגשתי את הזין שלי מתקשה יותר עצם הציפייה, פחדתי פתאום, והנשיקות שהשאיר על עורי הרגיעו אותי.
״כלכך יפה.״ לחש. ידו מחליקה מהירך שלי כלפי מעלה, לאיבר מיני. קפאתי והוא אפילו לא נגע. ״וכולך שלי.״
המילים שלו נחרטו בלבי. הוא העביר את פיו על הבליטה מתחתון הבוקסר וקפצתי במקומי, הוא חייך וליקק את שפתיו,
״אל תשחק איתי, לעזעזל הארי״ נשמתי, לחיי אדומות והוא נראה מרוצה מזה. הוא נישק בירכיי, וזה רק גירה אותי. לא יכולתי לסבול את המתח המיני הזה יותר, הוא מת שאבקש את זה ממנו. ״קדימה הארי״
״קדימה מה ?״ קולו צרוד ואצבעותיו אוחזות בגומי של הבוקסר. קפאתי חסר נשימה והוא הוריד את הבוקסר מגופי, עצמתי את עיניי בשביל לא להסתכל. הייתי נבוך מדי מולו, הוא ראה אלפי גברים ואני פה שוכב חסר ניסיון ולעזעזל, התרסק לי כל הביטחון ברגע.
״תביט בי״ הוא לחש והתקרב לנשק לשפתיי, התבוננתי בעיניו הירוקות שהרגיעו אותי. ״לעצור ?״
״לא״ פלטתי. הוא ירד ופלטתי נשימה כשתפס בזין שלי בידו, אבל היה עדין. הוא עדיין מנסה להתגרות בי ! ״הארי, קדימה״
״או, הארי בבקשה ?״ שאל אותי והתכוונתי להתעצבן על הדרישות שלו אך גנחתי בחולשה כשהכניס את הזין שלי לפה שלו ושאב אותו חזק. הוא מצץ אותו עמוק ואני איבדתי את שיווי המשקל.
״הארי״ נשמתי, תפסתי בשיערו חזק והרגשתי את בטני מתהפכת ומתכווצת במכה, קרביי מתחשמלים, אני הופך לחסר שליטה מהעונג שגרם לי. שפתיי נפערו ועיניי נעצמו, הוא מצץ בחוזקה, היה כלכך ממוקד וכל קול חסר אונים שהשמעתי הדליק אותו יותר, לא יכולתי להרגיע את גופי, נמסרתי אליו ולתחושה המענגת הזו. מעלה מעט את האגן שלי בחוסר שליטה ומרגיש חלש תחתיו. הוא מצץ חזק ועמוק, ונראה שאהב לראות שאני נהנה מזה.
לאחר מספר דקות הרגשתי שאני לא יכול יותר, אני עומד לגמור.
״הארי אני...״ נשמתי, לא הצלחתי להסדיר את נשימותיי ולדבר. ״הפסק, אני עומד ל...״
״תגמור״ לחש וחזר למצוץ את הזין שלי, אבל החזקתי את עצמי בטיפת כוחותיי שנשארו, לא יכולתי לגמור בפה שלו.
״לא, שיט, הארי-״ נשמתי, מרגיש את הצמרמורת שזוחלת בגבי התחתון, את הריפוי שבגופי והחולשה שבאה מיד אחריה, לאחר שכל הזרע יצא לתוך פיו. והוא בלע הכל. ״א-אלוהים.״
הארי התנשם וליקק את שפתיו, הרגשתי את דמי בוער בלחיי והסיפוק שמתפשט בגופי, תחושת אופוריה שהציפה אותי.
זה היה מדהים.
הוא התקרב אליי וליטף את פניי, נישק למצחי וקירב אותי לגופו. לבי הלם בחוזקה ודמי בער בעורקיי. תפסתי בזרועו והתקרבתי אליו, טמנתי את פניי בשקע צווארו ועצמתי את עיניי, הייתי חסר מילים. הוא ליטף את ראשי, הרגשתי כלכך אהוב בין זרועותיו.
״זה היה כלכך נורא ?״ שאל. חייכתי והצמדתי את פניי לעורו, טומן נשיקה קטנה.
״מושלם״ לחשתי. נרגעתי לליטופים שלו, לא היה מקום אחר שהייתי מעדיף להיות בו. חשבתי שיבקש ממני לעשות לו את אותו הדבר, ופחדתי מזה למען האמת. פחדתי כי אני לא יודע איך, פחדתי להביך את עצמי. אבל הוא לא ציפה ממני לדבר, הוא למד את גופי באיטיות, ובכלל לא דיברנו על זה שאני אלמד את גופו.
ליטפתי באיטיות את הזרוע השרירית שלו שחיבקה אותי, נמסרתי לזרועות הגבר שלי, ורציתי ללמוד את גופו גם.
לא הלילה.

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Coffee shop - Larry Stylinson Where stories live. Discover now