27.

3.8K 283 449
                                    

סידרתי את שיערי ומיהרתי לארון ללבוש את החולצה, סוגר את כל הכפתורים שלה במהירות,
״אתה יודע שלבשת את זה הפוך נכון ?״ קייל הופיע בפתח החדר שלי. הסתכלתי במראה ונאנחתי בכעס כשראיתי שהחולצה באמת הפוכה, סידרתי אותה והסתכלתי עליו במבט שואל, ״יפריע לך אם אזמין כמה חברים היום ?״
״ממתי אתה שואל קייל ?״ התקדמתי למראה וסידררתי שוב את השיער, אני נראה נורא !
״כי נשב עד מאוחר, זה יפריע לך ?״ שאל, ״אתה בכלל תחזור הביתה הערב ?״
״כמובן שאחזור״ אמרתי, לקחתי את הטלפון שלי ותחבתי לכיסי. ״רק אל תיכנסו לחדר שלי ואל תפריעו לי לישון.״
״ברור״ הוא חייך. הנהנתי ויצאתי מהחדר, ממהר לדלת,
״להתראות קייל !״ קראתי ויצאתי מהדירה, יורד במדרגות ומרגיש את הלחץ בכל איבר בגופי. אני לא יודע אם התחרטתי על שהתקשרתי להארי והסכמתי לצאת איתו, אני גם לא יודע איזו יציאה זאת תהיה. ולעזעזל, עדיין לא דיברתי עם תיאו. לא יכולתי להיות חסר רגשות ולשלוח משהו בהודעה. חוץ מזה כרגע אני מסתכל על היציאה הזו בדרך ידידותית. בהתחלה חשבתי שהארי רואה אותי כאופציה להשכיב אותי, אך הוא עבר לקלף אחר של לבקש ממני לצאת איתו. מעניין מה עובר בראשו לגביי, למה הוא מכוון ?
הבחנתי במכונית שלו והופתעתי לראות שהוא במושב הנהג ולא איזה נהג שכיר נוהג. נכנסתי למושב לצידו בחיוך והריח של הבושם המשכר שלו הטריף אותי.
״היי, שנסע ?״ שאלתי, חגרתי את עצמי ואז הבחנתי במבט שלו עליי בחיוך שגרם ללבי להלום בחוזקה ולבטני להתהפך. הוא בחן אותי בחיוך שבע רצון,
״אתה נראה טוב לואי״ פלט. חייכתי נבוך ונשכתי את שפתי התחתונה,
״תודה״ השבתי. הוא התחיל בנסיעה ורציתי לשאול לאן אנחנו נוסעים, רציתי לשאול איך הוא רואה את הפגישה הזו, רציתי לשאול מה כוונותיו כלפיי. אבל שתקתי ובהיתי בו, ניצלתי את זה שהוא מרוכז בנהיגה. הסתכלתי על עצמות הלחיים שלו ועל קו הלסת המסורטטת בצורה מושלמת, השיער החום שלו, הטבעות הכסופות שענד, כל דבר בו שמשך אותי.
״אני מקווה שאתה רעב״ לאחר כמה דקות עצר את המכונית במקום מוכר שלא הצלחתי להיזכר. הוא יצא מהמכונית ופתח בשבילי את הדלת
״תודה״ אמרתי בעודי יוצא. הייתי לחוץ, לצאת עם הארי לפגישה זה לא משהו שחשבתי שאסכים, אני גם לא יודע למה הסכמתי, ולמה אני מתחרפן לגבי זה במקום ליהנות מזה ? הוא בחור כיפי, אני צריך להירגע.
״היום מתקיים יריד האוכל השנתי-״
״תשתוק !״ צעקתי מופתע ופערתי את פי, ״הו, סליחה, הכוונה היא שאני מת על זה !״
״מצויין״ חייך ולאחר מכן הרגשתי את ידו תומכת באגני. בלעתי רוק והתעלמתי מהמגע שלו, לא רציתי להתלהב מכל דבר קטן שיקרה הערב, לא רציתי לצפות יותר מדי.
ביריד היו נורות שתלויות מעמוד לעמוד, שורות של דוכנים וקרונים והמוני אנשים עמדו בתורים.
״איפה נאכל ?״ שאלתי והסתכלתי עליו בחיוך, נראה שלא אכפת לו מהאוכל, הוא בטח רצה לאכול במסעדת גורמה של ביס, בטח הוא הביא אותי ליריד כי ידע שזה הסגנון שלי.
״איפה שאין תור״ השיב. נראה שבלתי אפשרי למצוא דוכן בלי תור, ולעזעזל יש פה פסטות ממש טובות מאיטליה ! אני זוכר שאני ודן אכלנו אותה. ״תבחר אתה לואי״
״מצויין, אז-״ עצרתי כשהבחנתי בברי וקלייר, בלעתי רוק וראיתי שהם מצחקקים אחד עם השני ואוכלים נודלס מקופסת קרטון, ״אני לא מאמין...״
״גם אני לא, מי מלביש כלב בשמלה מטופשת כזו ?״ הארי שאל וזה גרם לי להבחין בכלב עם שמלה וורודה ונפוחה, אך נדנדתי בראשי והסתכלתי על קלייר וברי.
״לא, קלייר וברי פה״ אמרתי בשקט והסתתרתי מאחורי האנשים  שעמדו בתור להמבורגרים. הארי צחק קלות והסתכל עליהם. ״הם אפילו לא הזמינו אותי !״
״אתה אוהב להיות גלגל שלישי ?״ שאל. צחקתי וגלגלתי את עיניי
״מה ? לא הארי, הם לא יוצאים או משהו״
״באמת ?״ הארי הסתכל עליהם, קלייר האכילה את ברי מהנודלס שלה וצחקה, אז מה ? גיחכתי והסתכלתי על הארי שנראה בטוח שעצמו, ״הם בהחלט יחד.״
״אני מכיר אותם, לא אתה״ קימטתי את אפי, הוא חייך וליקק את שפתיו לפני שהושיט את ידו
״בוא נערוך התערבות״ אמר, הוא כלכך רשמי שזה גרם לי לגלגל את עיניי בזלזול באופן לא רציונלי. הידקתי את שפתיי ונשמתי מאפי, לעשות התערבות עם הארי זה כמו התערבות עם השטן.
״התערבות על מה ?״ שאלתי ועיניו הסתכלו לאוויר לפני שהיה לו חיוך ערמומי.
״על הזכות להיות צודק״ אמר והופתעתי שלא אמר משהו גס כמו שחשבתי שיגיד. לחצתי את ידו.
״משהו בשבילכם ?״ המוכר בדוכן המבורגרים קרא אליי, זקנו לבן וכובע אדום על ראשו, היה לו סינר אדום עם פסים לבנים שלא הסתירו כרס גדולה. לא שמתי לב בכלל שהתור התרוקן,
״שתי המבורגרים בבקשה״ הארי הזמין, שולף כרטיס אשראי מהכיס ומושיט לבחור הנחמד. הסתכלתי על הארי והרגשתי נבוך שהוא משלם עליי, לא אהבתי שבחורים משלמים עליי, העדפתי להתחלק חצי חצי אך הפעם לא אמרתי דבר.
כשההמבורגרים היו מוכנים התרחקנו מהאיזור בשביל לא להיתקל בברי וקלייר. היה איזור ענק מלא בשולחנות ישיבה מעץ וחיפשנו אחר אחד ריק, עד שהבחנו במשפחה שבדיוק קמה ותפסנו את השולחן הזה. הארי ישב מולי, מיהרתי לפתוח את העטיפה של ההמבורגר ולנגוס בו.
״תשאל אותי״ לפתע אמר, הסתכלתי עליו מבולבל וחסר נשימה, ״אני רואה שאתה עוצר את עצמך מלשאול דברים, אני רוצה שתשאל אותי הכל״
בלעתי רוק בזמן שהסתכלתי עליו, הרגשתי שהוא קורא אותי וזה קצת הלחיץ אותי. חייכתי והשפלתי את מבטי, עצמתי את עיניי והסתכלתי סביב אל כל המשפחות הרועשות ואז הסתכלתי עליו, ״איך אתה מסתכל על הפגישה הזו ?״
״פגישה רומנטית״ אמר בכנות ועיקם קצת את ראשו, לבי הלם בחוזקה והרגשתי חסר מילים, הרגשתי גם נבוך, אך בכל זאת הסתכלתי לעיניו הירוקות.
״פשוט...״ פלטתי ולקחתי נשימה, הרגשתי מבולבל ״אמרת במטוס שאתה לא מאמין במערכות יחסים״
״עיוותת את כל השיחה לחלוטין לואי״ היה לו חיוך, הוא הסתכל עליי וליקק את שפתיו, ״אמרתי שאני לא מעוניין.״
״ועכשיו ? מה פשר זה ? אני לא כמו סאם הארי-״
״תפסיק להשוות לסאם״ קטע אותי ונראה קצת כעוס על זה. ״תשכח מסאם.״
״הוא היה היום במשרד שלך-״
״ולא קרה כלום״ אמר ואז עצם את עיניו בתסכול, הוא הרגיש אידיוט שנתן לי הסבר לדעתי. ״יכולת להגיד לא לפגישה הזו״ אמר והסתכל לעיניי. נאנחתי וקמתי בשביל לשבת לידו, עצמתי את עיניי ולקחתי נשימה,
״אתה צודק, ואמרתי כן״ ניסיתי לעמוד על ההחלטה שלי, אך זו הייתה מלחמה בלתי פוסקת. פחדתי לגלוש לכיוון של רומנטיקה איתו ולא הצלחתי להישאר באיזור הידידות. הסתכלתי לעיניו הירוקות, חסר נשימה, ״אני לא אמרתי לתיאו כלום״
״כנראה שהוא גם לא אמר לך כלום כי הוא עובר לספרד״ הארי אמר ושפתיי נפערו, ״הצעת עבודה, אנדרו הציע לו. יש לנו משרדים בספרד״
״מה״ פלטתי, הנחתי שהוא לוקח את הזמן עד שיספר לי, בכל מקרה אלה חדשות גדולות והזדמנות מדהימה.
״אז אולי תשים רגע את תיאו בצד ותתמקד בעכשיו ?״ שאל וזה גרם לי לחייך, הוא מתוק. הוא מסור לפגישה הזו בזמן שאני מתעסק ברעשי רקע.
״אתה קיטשי הארי״ קימטתי את אפי והוא גלגל את עיניו בקשיחות, ״בחייך, הבחור הקשוח הזה לא באמת קשוח, אני צודק ?״
״אני לא רוצה שתחשוב שאני קשוח״ לפתע אמר והסתכל לעיניי, הוא היה כזה גברי וסקסי, הקול הצרוד שלו עורר בי תשוקות לא מוכרות. ״אני לא רוצה שתחשוב שאני מזיין כל דבר. תנסה להכיר אותי״
חיוך נמרח על שפתיי ובחנתי אותו, מי חשב שהוא טיפוס רגיש ועמוק ? לבי הלם בחוזקה ודמי פעם בעורקיי, לקחתי נשימה והסתנוורתי ממנו, הייתה לי דרך מעניינת לנסות להכיר אותו. ״בוא נלך מפה.״
״ידעתי שלא אהבת את יריד האוכל״ התלוצץ והטיח את ההמבורגר שלו על השולחן, מיד צחקתי ממנו והוא חייך ״לאן נלך ?״
״לבית שלך.״

Coffee shop - Larry Stylinson Where stories live. Discover now