הרמתי את הכוס מלאת השתייה החריפה יחד עם קירה וברי, לאחר מכן שתיתי הכל בלגימה אחת צורבת ומענה. ״לעזעזל״ נשמתי, מכווץ את הפרצוף כשהרגשתי את בית החזה שלי מריר והשתייה תופסת פיקוד קל על גופי החלש. אני שמח שהשלמתי עם ברי, הוא לא אחד כזה שיכול לכעוס לזמן רב כך שזה לא היה אתגר עבורי. ״הוא נראה חמוד״ קירה אמרה בחיוך שובב והסתכלה על בחור שעמד בבר, יחד עם בחורה אך הם לא נראו זוג. ״בשבילך לואי״ ״מה ?״ הסתכלתי עליה וגיחכתי. ״קירה הוא חמוד אבל...״ הסתכלתי עליו שוב, שיערו חום וחיוך נחמד לא יורד מפניו, סגנון הלבוש שלו נורא דמה לשלי, אפשר לומר שהוא ממש בסגנון שלי. ״זה כמו לצאת עם עצמי״ ״הוא לא דומה לך, אתה מחמיא לעצמך יותר מדי״ ברי מלמל וגלגלתי אליו את עיניי, הוא צחק ומשך בכתפיו. ״אתה צריך להשתחרר קצת לואי...״ קירה אמרה תוך כדי שמילאה את הכוס שלי בשתייה חריפה, מחייכת ונושכת את שפתיה התחתונה. אני שומע ממנה את המשפט הזה יותר מדי. ״קח״ ״שתיתי יותר מדי-״ ״קדימה !״ קירה קטעה אותי ״במילא אתה לא נוהג בחזרה״ הרגשתי קצת מסוחרר, מחייך יתר על המידה וידעתי שזה השתייה, זה תמיד השפיע עליי בקלות וכמובן שאהבתי את זה, אך גם פחדתי שזה יעבור את הגבול. הרמתי את הכוס ושתיתי את תכולתה, מכווץ את פניי מהטעם הגועלי והמר, ושומע את שתיהם צוחקים. ״עכשיו גש אליו !״ קירה קראה וזה גרם לי לצחוק, להסתכל על אותו בחור ולהניד בראשי, אני אף פעם לא זה שניגש. דן אהב ללמד אותי לפלרטט, זה תמיד היה מצחיק ומוזר. ועדיין לא ידעתי איך לעשות את זה. ״אני כבר חוזר״ ברי מלמל וקם ממקומו. ״לאן אתה הולך ?״ קירה שאלה במהירות והוא הסתכל עליה כמה שניות עד שאמרה, ״ב-בסדר, תלך״ ״עכשיו אני לא אגש לבחור בשביל שלא תישארי לבד״ חייכתי אליה, אך עיניה עקבו אחרי ברי וזה גרם לי להסתכל גם, הוא יצא מהבר והתעסק בטלפון. ״מה ?״ ״כלום פשוט...״ היא הנידה בראשה עם חיוך מתנצל ״כלום לואי״ ״התאפרת...״ הושטתי את ידי לפניה והיא מיד סטרה ליד שלי בגלגול עיניים, טיפוסי לקירה. ״אני תמיד מתאפרת״ אמרה בפשטות ״וגש אליו כבר, לא חסר לך גבר ?״ ״אני לא מיוחם כמוך אז לא״ פלטתי, מרגיש חסר שליטה על מה שיוצא מפי ומיהרתי להתנצל אך לא נראה שדבריי פגעו בה. היא כלכך שלמה עם עצמה, אני אוהב את זה. ״מתי הייתה הפעם האחרונה שהיית עם מישהו ?״ שאלה. פלטתי נשימה ושרבבתי את שפתיי, מסתכל למעלה בחשיבה. לא מאז שנה שעברה, לא מאז ג׳ון. ״ג׳ון...״ פלטתי, מוזג לעצמי הפעם מבקבוק הזכוכית של האלכוהול ושותה במכה אחת, קצת אבוד חושים מלהרגיש את הטעם הנוראי שהתררגלתי אליו. ״חשבתי שאהבתי אותו, הוא היה לוהט...״ ״ואיך הוא היה במיטה ?״ קרצה, גלגלתי את עיניי. ״היינו יחד חודש קירה, לא הלכתי איתו עד הסוף״ אמרתי. הפחיד אותי ללכת עד הסוף, ולא לעזעזל אני לא שמרן. ״אבל הוא עשה דברים ש... את יודעת״ ״לא אני לא״ אמרה וזה גרם לי לצחוק, הרגשתי מעט מעורפל. ״בסדר קירה, לעזעזל, אגש אליו״ אמרתי והסתכלתי על הבחור בבר, הוא בהה בכוס הבירה שלו כחושב על דבר מה. ״אתה קצת שיכור-״ ״אני לא, ואגש אליו !״ קראתי וקמתי ממקומי, מועד ומתייצב במהירות. תתאפס על עצמך לואי, אמרתי לעצמי בעודי צועד לעברו וכשהגעתי לבר נשענתי כנגדו, מה אומר לו ? הוא הסתכל עליי בחיוך נבוך ונראה שציפה ממני לדבר. אדבר בפאסון. ״מר לואי, לואי טומלינסון, זאת אומרת, השם שלי.״ צמצמתי את עיניי בבלבול, מה לעזעזל אמרתי ? הוא צחק והושיט את ידו ללחיצה. ״אני תיאו״ חייך. ״תיאו...״ חזרתי אחריו ולחצתי את ידו החלקה. הסתכלתי לאחור אל קירה וקרצתי לה, היא הרימה את שתי אגודליה וחייכה, ואז ברי הגיע לשולחן והם היו בשלהם. הסתכלתי על תיאו מבולבל, נראה שגם הוא לא הטיפוס הפלרטטן. ״תיאו, תיאו... אני חושב שעשיתי טעות״ ״מה ?״ גיחך, אני חושב שדיברתי עגום, אני שיכור ? אני קצת בראש אבל... אני שיכור ? מעורפל אבל... שיכור ? ״אתה מכיר את חברת סטיילס ?״ שאלתי ולפתע הוא חייך והידק את שפתיו, כאילו אמרתי משהו מוכר לאוזניו. ״מה ?״ ״במקרה אני עובד שם״ אמר ופי נפער. ״אין מצב !״ קראתי ״הייתי אמור לחתום איתם על חוזה בכל אופן, והבן זונה שם היה כזה...״ קימטתי את פניי בכעס, תיאו צחק ממני. ״כזה בן זונה״ ״לואי״ ברי היה בצד השני, מיד חייכתי ״אני חושב שאתה קצת שיכור אולי-״ ״אתה מפריע לי ולתיאו לדבר !״ קראתי והנחתי את ידי על שפתיו. הסתכלתי על תיאו והמשכתי ״אז הבן זונה שם״ ״הארי אני מניח״ תיאו אמר ולבי החסיר פעימה, איזה עולם קטן. מי חשב שהוא מכיר ? ״אני ממליץ לך אם אתה חותם עם החברה על משהו תעשה את זה מול אנדרו, הארי קצת לא בעניינים שם״ ״אנדרו ? מי זה אנדר- הו, אני הכרתי אותו״ קראתי, ברי מאחוריי משך אותי מכתפיי. ״ברי ? הנח לי-״ ״בוא, אסיע אותך הביתה״ אמר ומשך אותי אחריו. יכולתי להבין שאני שיכור כשקללות נפלטו מפי ללא סינון. ״ברי אני לא צריך הסעה״ אמרתי והדפתי את ידו ממני. ״יש לי משהו לעשות״ ״מה ? אתה צוחק איתי ?״ הוא כעס מעט, הידק את שפתיו והסתכל סביב ״אתה תכעס עליי כשתתפקח, אז תכניס את התחת שלך למכונית-״ ״לא, לעזעזל איתך תניח לי״ קטעתי אותו והלכתי במהירות לצאת מהבר, נתקל בכמה אנשים ומתנצל במהירות, וברי לא טרח לבוא בעקבותיי. עמדתי בקצה המדרכה והושטתי את ידי לכל מונית שעברה, עד שאחת עצרה בשבילי. נכנסתי פנימה ברשלנות וכיוונתי אותו לאן שאני צריך, תוך כדי שסיפרתי לו הכל. ״אתה מבין ? אז החיים הם פשוט גלגל של...״ עצרתי את עצמי, מניח אצבע על שפתיי בחשיבה ומושך בכתפיי ״רצף של...״ ״הזדמנויות ?״ הוא ניסה להשלים אותי, למרות שזו המילה שלא הצלחתי למצוא. ״בדיוק, בדיוק״ הסתכלתי מהחלון, רואה שאנחנו מתקרבים. ״אתה בטוח שלא תרצה שאחזיר אותך לביתך אדוני ?״ הנהג שאל כשעצר מחוץ לבניין, גיחכתי לעצמי כששמתי לב כמה הוא מזכיר את ברי. ״אני לגמרי בסדר״ ניסיתי להתאפס על עצמי. שילמתי לנהג את הסכום המפוקפק שהנסיעה עלתה. פתחתי את הדלת ודפקתי את הראש בגג המונית כשיצאתי ״לעזעזל !״ ״בזהירות״ שמעתי אותו קורא. נעמדתי מול הבניין הגדול וצעדתי אליו, בכניסה מאבטח עייף שעסוק בטלפון, די ריק פה. אני מניח בגלל שאלה שעות הלילה המאוחרות. ״סטיילס, יש לנו חוזה ו...״ מעדתי בדרכי למאבטח שנעמד ברגע שראה אותי. לעזעזל, כמה שתיתי ? למה החרא הזה משפיע ? ״תסלח לי אדוני ?״ המאבטח שאל והסתכל עליי כעל מטרד ״אתה שתוי ?״ ״לא״ אמרתי, מנסה להישמע רגיל אך המבט החשדני שלו חושף אותי בשניות. ״לעזעזל אתה אמא שלי ? זה היה קצת״ ״לאן אתה צריך ?״ הוא נאנח, הרגשתי את השרירים שלי חלשים וסחרחורת שליוותה אותי מהרגע שיצאתי מהבר. ״המשרדים של סטיילס, חוזה... קרעתי אותו אבל האם זה היה הדבר ה-״ ״פשוט תעלה אליו, קומה שתים עשרה״ המאבטח אמר. עברתי אותו אל המעליות, היה כלכך ריק שהייתה בי ההרגשה שהכל סגור. המעלית הגיעה ונכנסתי לתוכה, לוחץ לקומה שתים עשרה. נשענתי כנגד המראה ולקחתי נשימות על מנת להתאפס על עצמי, אלה עסקים... עסקים, בטח. שדן יעשה את העסקים, למה שלא אנפוש לי במלדיבים ? אני צריך לשתות לעיתים קרובות יותר, נראה שאני הופך לגאון. המעלית נפתחה ויצאתי אל המסדרון המוכר, המזכירה לא הייתה וזה גרם לי לתהות אם יש פה בכלל מישהו. ראיתי מעורפל מעט, מנער את ראשי על מנת להתאפס על עצמי, לעזעזל אני צריך מים. דפקתי בדלת של המשרד הימני, ממתין כמה דקות ורואה שאין מענה. אחזתי בידית בשביל לפתוח את הדלת אך נעול. ״בחייך...״ גיחכתי לעצמי, מסתכל על הדלת משמאל ונזכר שיש פה שתי משרדים. ״אפשר להדביק את החוזה שקרעתי בנייר דבק...״ מלמלתי, צועד לדלת ומניח את ידי על הידית, שמעתי קולות מבפנים אך אלה לא היו דיבורים. בלעתי רוק ומצמצתי את עיניי, פותח מעט את הדלת וקופא במקומי למראה המזוויע שנגלה מול עיניי. הארי שנשען כנגד השולחן שלו, החולצה המכופתרת שלו פתוחה וחושפת את קוביות הבטן שלו. למטה בחור שעומד על ברכיו ומוצץ לו. התמלאתי בחילה והעליתי את עיניי לעיניו שהבחינו בי, אך הוא לא נראה מוטרד מזה. הוא אחז בשיערו של הבחור והניע את ראשו בקצב שלו, וכל מה שאכלתי היום עלה מקיבתי במכה אחת והקאתי הכל על שטיח המשרד שלו. יש פה חלון שאוכל לקפוץ ממנו אולי ?
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
