התעוררתי משנתי אל תוך צלילי מוזיקה מרגיעים. התיישבתי ושפשפתי את עיניי, הארי לא שכב לצידי במיטה אז הבנתי שזה בא ממנו. הוא מנגן, הרבה זמן שלא שמעתי אותו מנגן בבית. זה גרם לי לחשוב שהוא ניגן למולי פעם רק כדי להרשים אותי, אבל כמובן שזה לא נכון. נכנסתי לחדר האמבטיה לצחצח שיניים והסתכלתי על עצמי במראה, מנופח מהשינה הארוכה הזו. היום יום ראשון, אין עבודה אז אנחנו מוכרחים למצוא דרך יצירתית לבלות את היום. יצאתי החוצה והצלילים היו כלכך מרגיעים. הארי מנגן בעיניים עצומות, הוא כלכך נשאב למוזיקה, היא ממש זרמה בתוכו. צעדתי אליו באיטיות וחיבקתי אותו מאחור, זה גרם לו בטעות ללחוץ על קליד לא נכון מה שגרם לי לחייך כנגד עורפו. ״בוקר טוב״ לחשתי, נישקתי לצווארו והוא עזב את הקלידים בכדי לתפוס את זרועותיי ולסובב את מבטו לנשיקה ממני. ״אני לא רגיל שאתה מתעורר לפניי״ ״התעוררתי ממש לפני עשר דקות״ הוא שיקר, אני בטוחה בזה. הוא לבוש במכופתרת בצבע כחול כהה ושיערו מסודר, לאקי נראה ישנוני כך שכנראה הוא גם הספיק לעשות לו סיבוב. הוא לא קם לפני עשר דקות, ואני יכול להיות חוקר מוצלח במשטרה. ״זה היה יפה״ החמאתי לו על הנגינה שלו, היה לו חיוך יפהיפה אף יותר שגרם ללבי להלום בחוזקה. התיישבתי לידו והסתכלתי לעיניו הירוקות, ״תנגן לי משהו״ ״סתם משהו ?״ שאל, הנהנתי. הוא הניח בעדינות את אצבעותיו על הקלידים, עצם את עיניו והחל לנגן מנגינה כלכך יפהיפיה. הסתכלתי עליו בהערצה, באמת. אני המעריץ הכי גדול שלו, אני מקווה שהוא יודע. נשענתי על זרועו וזה לא הפריע לו לנגן, זה היה כלכך יפהיפה. ״אני מת על זה...״ אמרתי בשקט, הוא הפסיק לנגן וליטף את פניי קרוב לחיקו. הרמתי את מבטי אליו, ״מה דעתך שניפגש עם קירה וברי בפארק ? זה יכול להיות נחמד״ ״דאבל דייט ?״ חיוך על פניו כששאל את זה, ״אפשר לקרוא לזה כך, כן״ ״זה יכול להיות נחמד״ אמר בקול שקט ונישק למצחי, ״נהדר, אז אדבר איתם ונעשה את זה״ קמתי אל עבר החדר, שמח מהבילוי החדש שבהחלט אאמץ לנו. ברי וקירה מחוברים להארי, ונראה שהארי התרחק מחברתו ליבי, אני בטוח שהוא יודע מה הטוב בשבילו והבין שהיא לא. הרגשתי ממנה שהיא לא חיבבה אותי, לכן היה קשה לי להיות בחברתה אבל בכל זאת הייתי עושה את זה בשבילו.
***
״אתם תמותו כשתראו מה קירה בישלה״ ברי אמר בזמן שפרס סדין אדום על הדשא, הסתכלתי על הארי ונשכתי את שפתיי, לא הבאנו דבר והם באו מצויידים בהכל, ״תפסיק, אתה סתם מעלה להם את הציפיות״ קירה אמרה בחיוך מלא ביטחון, מה שמעיד על כך שהיא מסכימה עם ברי במאה אחוז. ״חבל שלא הבאנו משהו, אפילו יין...״ הארי גירד בעורפו, ״לא נורא, פעם הבאה עליכם.״ קירה קרצה, היא הניחה סלסלת עץ במרכז השמיכה והתיישבה, הסתכלה על שתינו במבט נלהב. ״אני מקווה שאתם רעבים !״ ״אנחנו גוועים״ אמרתי והתקרבתי לראות מה היא מוציאה מהסלסילה. היא הוציאה טוסט פשוט ומיד הסתכלתי על ברי בבלבול, חשבתי שיהיה תבשיל. ברי סימן לי עם עיניו לא לאמר דבר לא במקום. ״ו-ואוו קירה, טוסט ?״ ״זה בדיוק מה שהייתי רוצה לאכול עכשיו, אני נשבע !״ הארי קרא, ואם הם היו מכירים אותו כמוני הם היו שומעים את הסרקיזם בקולו, מה שגרם לי לחייך. ״נכון ? זה מושלם לבוקר !״ קירה קראה והושיטה לכל אחד טוסט. ואולי זלזלתי בזה שזה ׳רק׳ טוסט, אבל אחרי הביס הראשון עצמתי את עיניי מרוב שהיה טעים. ״אז מה איתכם ? עדיין טסים ונהנים ?״ ״הו לא...״ הארי הסתכל לעיניי ״לואי מחכה לזמן הנכון לטוס״ ״בחייך לואי, תתחיל לזרום !״ קירה קראה, גורמת לי לגלגל את עיניי. נשמתי עמוק והסתכלתי לעיניו הירוקות של הארי, הוא קיווה שאסכים איתה וזה גרם לי לחייך. הפסקתי לזרום עם כל דבר כשדן חלה והייתי צריך לדאוג לו. כשהלך, נשארתי כזה. אני בטוח שאם היה פה הוא היה יושב לצד ברי, רק כדי לראות אותי ולצחוק על תגובותיהם של כולם, ההומור שלנו היה דומה. הוא בטח היא אוכל מהטוסט ומתלונן שהוא קצת קר, ואז מסתכל עליי ואומר, קדימה. תעשה את זה. ״אתה יודע מה ?״ שאלתי, הסתכלתי על הארי ונשכתי את שפתי התחתונה, ״בוא נעשה את זה.״ ״אתה רציני ?״ קולו חלש יותר, הנהנתי בחיוך רחב, רציתי את זה איתו. את ההנאות הקטנות האלה, כל מה שחלמתי לעשות ומנעתי את זה מעצמי. ״ומה עם קפיצת באנג׳י בשבוע הבא ?״ ברי לפתע הציע, זה גרם לי לצחוק ״אני לא חושבת שהוא עד כדי כך...״ קירה הסתכלה עליי עם עיניה, ואז על ברי, ״זורם.״ ״תשתקי״ צחקתי לעברה, ״אני יכול להתערב שלך לא יהיה אומץ להסתכל מהגובה הזה, שלא נדבר על לקפוץ״ ״מה ? בטח שאני יכולה״ אמרה, הסתכלה על כולנו ופלטה נשימה ״טוב זה לא ברשימת המוות שלי, אז אוותר״ ״יש לך רשימת מוות ?״ הארי שאל וצמצם את גבותיו בבלבול, ״כן, אי אפשר לדעת מתי ידרוס אותך אוטובוס באמצע היום״ היא התבדחה וברי צחק מדבריה, ״סתם, לקחתי את זה כרעיון מדן״ ״זה קצת מפחיד, רשימת מוות... לא ?״ הארי שאל. חייכתי והלוואי שיכולתי להסביר לו שזה לא מפחיד כשמקבלים את המוות כמשהו שיקרה. כשדן קיבל את זה ועשה את הרשימה, באמת פעלנו מתוכה ונהנינו בלי לחשוב באמת על המוות שיבוא. ״אתה לא חייב לקרוא לזה כך״ אמרתי, הוא הסתכל עליי בסקרנות וליקק את צד פיו, הפעולה הזו לעזעזל. ״רשימת הלעשות.״ ״זה נשמע טוב יותר כרשימת המוות״ ברי אמר, קירה מיד הסכימה איתו. ״הו, לואי תנחש מה עוד הבאתי ?״ קירה שאלה, לא חיכתה לניחוש שלי והוציאה מהסלסלת פיקניק קנקן קפה. מאז בית הקפה היא תמיד מקשרת אליי קפה, זה קצת מצחיק. אני בכלל לא שותה קפה. ״מישהו רוצה ?״ ״בטח״ הארי השיב וברי יחד איתו. אני חושב שזה היה נחמד להעביר איתם את הבוקר באמצע פארק. בנקודה מסויימת נשכבתי על השטיח כשראשי על ברכו של הארי ומדי פעם הוא ליטף את שיערי, ״אז ממש, כל המשרד שלך ?״ ברי שאל, הוא והארי מדברים על עבודתו. נראה שברי ממש מתלהב מהרעיון, למרות שאני לא חושב שיש משהו שהארי יכל לחדש לו. ״ושל אחי, ירשנו את זה״ הארי סיפר, ״מה השם של החברה ?״ קירה שאלה בסקרנות, לא חשבתי שהיא תתעניין ״סטיילס״ הארי השיב בפשטות. היה שקט כך שפקחתי את עיניי מסקרנות לתגובתה. היא בהתה מספר שניות במבט מוזר, ״אתה יודע... ובכן, אני לא בטוחה״ היא גיחכה ״דן הלך פעם אחת לחברה הזו, אחד המנהלים הזמינו אותו... אתה בכלל לא הכרת אותו, אבל יכול להיות ש...?״ ״לא...״ הארי גיחך, ״אני לא זוכר משהו כזה״ ״אתה גם לא בדיוק יודע איך הוא נראה״ אמרתי. ״שיער שופע, חיוך רחב... ראיתי את התמונה שלו בבית הקפה מלא פעמים״ הארי אמר. הוא הסתכל עליי בחיוך שהעביר צמרמורת לאורך עמוד השדרה שלי, ובכן, מכל הפעמים שהתמזמזמנו על הספה הכחולה והתמונה הייתה ממש ממולנו. בטח שהוא יזכור. ״כשאני חושב על דן אני לא זוכר את השיער השופע...״ ברי סיפר, ״אני זוכר את הקרחת, בעיקר כובעי גרב מותאמים לבגד שהוא לובש, חיוור ואיכשהוא זה החמיא לו״ ״גם אני...״ סיפרתי בחיוך, הסתכלתי על הארי והוא שתק. הוא הסתכל עליי כאילו הוא חושב על משהו, ולרגע חשבתי שאולי הוא כן פגש אותו. אולי כשדן יצא מהמעלית במשרדים, הם בטח נתקלו אחד בשני. ״זה יכל להיות מגניב אם פגשת את בעלי״ אמרתי בשקט, הארי נשם עמוק וגלגל את עיניו לפני שהביט בי. צחקקתי לתגובתו, הוא לא אהב את העובדה שהייתי נשוי. הוא לא אמר את זה, אבל ידעתי. ״הוא היה מדהים.״ הוא הסתכל לעיניי ולבי החסיר פעימה. נשימתי נקטעה בגרוני וצמרמורת עברה בגופי. חיוך קל נמרח על שפתיו ומשום מה הרגשתי שדמעות רוצות לעלות לעיניי, אך עצרתי אותן. התיישבתי והתקרבתי לתת נשיקה לשפתיו, משום מה הרגשתי צורך. ״היי, תמצאו לכם חדר !״ קירה קראה מהצד. חייכתי כנגד שפתיו של הארי כשהתרחקתי. הסתכלתי לעיניו הירוקות שגרמו לי ליפול להן, להתרסק מהמבט הקטן הזה ולהיות שבוי. ״אגיד את האמת ? לא חשבתי שתחזיקו״ ברי אמר, ״מה ?!״ קראתי פעור פה ״ואני חשבתי שהשארתי רושם טוב, בחייך ברי !״ הארי קרא, ברי צחק והרים את ידיו, ״אני מצטער ! פשוט לואי לא היה במערכת יחסים שנמשכה יותר מחודש לפני כן״ ברי אמר, והוא צדק, גם אני לא חשבתי שזה יחזיק הרבה זמן. הצלחנו עם מערכת היחסים הזו כי נלחמנו עליה, עשינו וויתורים לאחד השני וקיבלנו את הפגמים באחד השני. אהבנו, שיתפנו וחיבקנו הכל. בנינו בסיס טוב, ואני מאושר שהצלחנו. ״תזכירו לי איך זה התחיל ?״ קירה שאלה ״הכל התחיל בכוס קפה אחת...״ הארי אמר והסתכל לעיניי, ״בכוס קפה אחת ?״ שאלתי, מצמצם את גבותיי, ״האם גמגמתי ?״ שאל בחזרה. צחקתי וגלגלתי את עיניי, שכחתי מהאמירה הזו שלו. ״מצטער, תמשיך״ אמרתי לו והוא לקח נשימה בחיוך. ״אז כמו שאמרתי, זה התחיל בכוס קפה אחת״ קולו חלש, הוא הסתכל עליי ולגם מהקפה שבידו, חיוך על שפתיו שהבליט את הגומות העמוקות שלו, ״ונגמר בכוס קפה אחר.״
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
