חייכתי לתיאו שישב ממולי, הוא לבש חולצה אדומה שהייתה צמודה לגופו, שילב את אצבעותיו אחת בשנייה על השולחן. ״אתה נראה נהדר״ הוא פלט לעברי וחשתי מיד את לחיי סומקות, חייכתי והשפלתי את מבטי, מודה בקול חריש. הוא התייחס אליי יפה, אפשר לומר שהוא באמת ג׳נטלמן אמיתי. ״המנות שלכם בבקשה״ המלצרית מלמלה והניחה את הצלחות למולנו. בצלחת שלי היה מחית פירה וסטייק עסיסי. בצלחת של תאו היה אורז ובצל מטוגן מעל עם עוד כמה ירקות מאודים. ״בלי בשר ?״ שאלתי בעודי חותך את הסטייק שלי והבחנתי בחיוך שהציץ מבין שפתיו. ״אני צמחוני לואי״ אמר ומיד הסתכלתי עליו די מופתע, צמחוני ? הסתכלתי על הצלחת שלו, לא ידעתי מה לומר. המוח שלי שכבר דמיין עתיד משותף לא הצליח לראות איך יהיו הארוחות הביתיות שלנו. ״אל תיראה כזה מופתע״ גיחך. ״זה... מפריע לך שאני אוכל מולך בשר ?״ שאלתי בזהירות והוא הניד בראשו בזמן שלעס את האוכל חסר החלבונים שבצלחת שלו. ״זה מידע חדש״ ״התחלתי לפני שנתיים, נחשפתי לסרטונים של החיות הסובלות בשחיטה והזדעזעתי״ אמר, ולקחתי טעימה מן הסטייק, חש מבוייש מעט. ״אבל אני לא אסתכל על מה שאתה אוכל, כל אחד והאמונה שלו״ ״כן״ הסכמתי, ובכל זאת תהיתי אם זה קצת מפריע לו ? ״אז, אתה יצאת רק עם צמחונים ?״ ״לא, איזו שאלה מוזרה״ הוא חייך וקימט את עיניו ״יצאתי פעם עם שף, הוא היה מתעסק בעיקר בבשר״ ״זה עונה על השאלה, בתיאבון״ אכלתי עוד חתיכה מן הסטייק העסיסי. המסעדה הייתה נראית יוקרתית, שנאתי פגישות שהרגישו לי רציניות, הרגשתי שאני חייב לנגב את פי בעדינות עם מפית, במקום לעשות זאת בצורה רגילה ולנקות את הפה בחוסר טאקט. אבל ניסיתי להשתלב למקום שהוא לא בדיוק איזור הנוחות שלי, בעיקר בשביל תיאו שנראה אהב את זה. ״ראית את הכתבה בעיתון ?״ שאלתי, מבחין בחיוך על פניו. ״היא הייתה בכל טלוויזיה בבניין, הכתבה כלכך מבויימת...״ מלמל והניד בראשו. ״הפרסום הזה שהבית מלון קיבל, זה מהחברה שלכם ?״ שאלתי בסקרנות, אוכל תוך כדי שזה לא יראה שאני כלכך מעוניין בזה. ״סוג של״ משך בכתפיו ואכל מהאוכל חסר החלבון שלו, הסתכל לעיניי לפני שהסביר, ״אם זה לא נכס של אנדרו והארי הם לא ישקיעו בפרסום ככה, למקומות שבהם הם רק שותפים אז הם ינסו להשיג כתבה קטנה בעיתון וכמה פרגונים ממפורסמים ברשתות החברתיות. הם מתאמצים יותר בשביל הנכסים שלהם, שזה האמת הגיוני.״ ״כן...״ מלמלתי, ולפתע הוא הסתכל עליי וזקף גבה, שלחתי מבט שואל. ״זה בגלל בית הקפה ?״ לפתע שאל והייתי מופתע שהוא הצליח לקרוא אותי כך. ״ובכן... כן, החודש יצא לי קצת לחוץ וחשבתי אולי איעזר בהם-״ ״זה לא בטוח לואי״ אמר, והקשבתי לו משום שהוא מבין איך המקום פרסום של סטיילס פועלים. ״זה גם לא תמיד עובד״ ״אין מה להפסיד״ משכתי קלות בכתפיי ״אבל לא אבקש מהארי, אנסה עם אנדרו״ ״הוא לא יסכים לחתום על בית קפה, עם כל הכבוד״ תיאו אמר. נשכתי את שפתי התחתונה וניסיתי לחשוב איך אעשה את זה, אם אעשה. לא רציתי לבקש עזרה מהארי, הוא אידיוט מפונק. ״איך עבר עליך היום ?״ ״מתיש״ נאנחתי בחצי חיוך, הבנתי בעצמי שהוא לא כלכך אוהב לדבר על עבודה. ״אבל כיף לסיים אותו כך״ ״אתה כזה חנפן״ הוא התלוצץ וגרם לי לצחוק. הארוחה הייתה קלילה ונחמדה, וכשסיימנו אותה טיילנו קצת בעיר. תחבתי את כפות ידיי למכנס הג׳ינס וצעדתי לצידו. ״אתה בטוח שלא תרצה שאסיע אותך ?״ שאל שוב ומיד הנהנתי בחיוך קל. ״מיליון אחוז״ אמרתי ועצרתי איתו ליד האוטו שלו, הסתכלתי לתוך עיניו הבהירות והרגשתי את לחיי מאדימות קצת. ״נהניתי איתך מאוד״ אמר וזה גרם לי לחייך, תיאו היה מקסים. ג׳נטלמן אמיתי שאומר את המשפט הנכון בזמן הנכון. ״גם אני״ אמרתי בחיוך ונשכתי את שפתי התחתונה בעודי עושה צעד לעברו. השפלתי את מבטי קצת נבוך כשהרגשתי שליטף את הלחי שלי וכבר ידעתי לאן הפעולה הזו תוביל, אך הרמתי את מבטי בחיוך קטן ולא התנגדתי לשפתיו שפגשו בשלי לנשיקה קטנה. הסתכלתי לעיניו בחיוך והתרגשתי מעט, אני לא זוכר את הפעם האחרונה שנכנסתי לקשר שהרגיש טוב. ״תסמס לי שתגיע הביתה, בסדר ?״ שאל והנהנתי, שמחתי שיש מישהו שדואג לשלומי. הסתכלתי עליו נכנס למכונית שלו ונוסע מפה, חייכתי לעצמי בזמן ששלפתי את הטלפון. לא רציתי להסתיר את זה ממנו, פשוט הפסקתי לדבר על זה. אני צריך עזרה לחודש הזה וזהו, והחברה של הארי יכולה לעזור לי. חייגתי אליו, היססתי אם לחכות עם זה למחר בגלל השעה המאוחרת אך זה נראה שהוא ער עשרים וארבע שבע. ״איזו הפתעה״ הקול המחוספס והצרוד שלו נשמע מהקו השני. פלטתי נשימה והתהלכתי ברחוב. ״יש לך רגע ?״ שאלתי, שומע גיחוך אדיש מהצד השני וכמה קולות רקע של אנשים. ולפתע הוא ניתק, בלי התראה כלשהיא ניתק לי בפנים. ״בן זונה...״ פלטתי כשהסתכלתי על המסך, אך לא עברה דקה עד ששלח לי מיקום. נכנסתי לזה וראיתי שהוא כמה רחובות מפה אז התחלתי ללכת. הוא יכל להגיד את זה בטלפון במקום להיות דרמטי וחסר סבלנות, איך אנשים סובלים את היחס הזה ? ואם לא הייתי מעוניין בלדבר על זה פנים מול פנים ? תהיתי לאן הוא מוביל אותי, זו שעה מאוחרת. לא פחדתי כי אנשי העיר היו בחוץ והיה הרגשה של עיר חיה, אך אם זה היה רחוב ריק ובו אדם אחד זה היה מעורר בי פחד לא רצוי, ככה זה. הגעתי למקום וזה היה בר. הצגתי בכניסה את תעודת הזהות בשביל שיאמינו שאני מעל גיל שמונה עשרה ונכנסתי, היו ספות בפינה והבחנתי בו מיד. הארי ישב עם קבוצת אנשים זרים והבחור בעל השיער השחור לחש לו דברים באוזן, החליק את היד שלו על גופו השרירי ואז נישק נשיקה בצוואר שלו, כאילו היו לבד. כחכחתי בגרוני במבוכה, שנאתי אנשים כאלה. ״באמת הגעת״ הארי אמר בחצי חיוך, כאילו ויש פה בדיחה על חשבוני. הסתכלתי על האנשים הזרים שמסתכלים עליי בלי להבין מי אני לעזעזל, וציפיתי שהארי יקום ויואיל בטובו לשוחח איתי. ״תוכל לבוא רגע ?״ שאלתי, יותר מבקש זאת. הוא נאנח בתסכול כאילו והרסתי לו. ״הלילה אהיה עסוק״ אמר לי בזמן שקם וצעד איתי לכיוון היציאה, לא רציתי ללכת פה לפינה בודדת. חיפשתי מקום שבו יראו אותנו שהוא לא ינסה דברים מטופשים. ״יכלת לדרוש מהזין שלי כשהיינו בבית המלון״ הסתכלתי עליו וחשתי את לבי נוחת, הוא דיבר בביטחון, תהיתי לעצמי אם הוא שתה קצת או שזה פשוט האופי הדפוק שלו. ״באתי לבקש עזרה״ הודיתי. הוא חייך וליקק את צד פיו, גורם ללבי להחסיר פעימה. ״הארי שירות לכל״ אמר בחיוך פלרטטני ועשה צעד לעברי בכדי שיוכל להיות קרוב, השפלתי את מבטי והוא לחש בקולו הצרוד והעמוק, ״במה אוכל לעזור ?״ ״יש לי חוב אצל מישהו, חוב שאני אמור לשלם עד סוף החודש״ סיפרתי, ומיד הוא נראה לא מעוניין בדבריי. ״הארי בחייך-״ ״היה לך הזדמנות״ אמר, סינן את שפתו התחתונה בין שיניו, ״אני לא בטוח שאני הכתובת״ ״בית המלון נפתח השבוע וכבר התפרסמה כתבה מטורפת בעיתון״ מיד אמרתי, הוא בהחלט יכול לעזור אם ירצה. ״לא רק בעיתון... אתה לא צופה בטלוויזיה ?״ שאל ונשמע כה מתנשא. ״מקסים, אז תעזור לי ?״ שאלתי, והפעם אני הייתי החסר סבלנות מבינינו. הוא הסתכל סביב והאצבע שלו עברה על הסנטר החדה שלו. ״אחשוב על זה״ משך קלות בכתפיו, ולאחר מכן עיניו סרקו את הלבוש שלי ״אני מניח שלא לכבודי השקעת כך היום...״ ״אתה צודק״ חייכתי ״היה לי דייט״ ״דייט ?״ זלזל בגיחוך והביט הצידה. לא הבנתי מה הבעיה בזה. ״כן הארי, דייט״ הדגשתי במעט כעס והוא חזר להביט בי. ״והוא הלך מדהים״ ״לא שאלתי״ אמר בפשטות, אך חייכתי ומשכתי בכתפיי. ״לא שאלתי אם שאלת.״ אמרתי והוא חייך, הנהן קלות וזקף את גבותיו. ״אז מתי אדע את התשובה שלך ?״ ״מתי...״ פלט ובחן אותי, נראה שרק מחשבות רטובות עוברות במוחו, הרגשתי שהוא מפשיט אותי עם המבט המרוכז הזה על גופי. ״תגיע מחר למשרד שלי.״ ״מה ?״ שאלתי, וזוג עיניו הירוקות התבוננו בשלי. ״אני מגמגם ?״ צמצם את עיניו וזה גרם לי לחייך. ״תודה״ אמרתי בשקט. ״לא אמרתי שאעזור לך, רק אמרתי שתגיע למשרד מחר״ אמר והדגיש. הנהנתי בחיוך, הוא כזה שקוף. הוא כן מסכים, אז למה לעזעזל ההצגה הזו שלו ? ״חוץ מהחוב על השטיח שלי שהרסת, איזה עוד חוב יש לך ?״ הסתכלתי על פניו ולא יכולתי שלא לצחוק קצת, שלא יזכיר את השטיח הדפוק שלו. ״זה סיפור ארוך הארי״ פלטתי, לא רציתי לספר שבעלי לשעבר רצה להקים את העסק שעליו חלם והלווה מאידיוט אחד שהוא אחיו סכום כלכך גדול וכל החוב הזה עבר אליי. הארי הנהן ולא התעקש לשמוע את הסיפור. ״תרצה להצטרף לשתות איתנו ?״ לפתע הציע ולבי החסיר פעימה. הסתכלתי עליו מבולבל ובלעתי רוק, למה שיציע ? שירצה לשבת בחברתי ? הוא גורם לי להרגיש שאני מטרד עבורו. הסתכלתי על השולחן שמאחורי כתפו, שתי בנות, בחור והאידיוט עם השיער השחור שהסתכל עלינו. ״אני חושב שהחבר שלך לא ישמח שאצטרף״ אמרתי נבוך ועל שפתיו הופיע חיוך בלתי נשלט, גומות חן יפהיפיות, וטוהר שלא קיים בו. ״סאם הוא לא החבר שלי״ אמר בפשטות, ולרגע חשתי הקלה. הקלה כי שפלירטט איתי הוא לא בגד באף אחד כמובן, מהבחינה הזו. ולא הבנתי, אם הם לא בני זוג למה הם כך ? אני רואה אותו בכל חור. ״עדיין התשובה היא לא״ אמרתי, הוא הנהן. ״איך שתרצה״ פלט וליקק את שפתיו הבשרניות. הרגשתי את לבי הולם בחוזה ונשימתי נקטעת, הוא הסתובב לחזור אליהם ואני המשכתי לדרכי, לא נתקע שם יותר מדי. חשבתי אם עדיף שאתייעץ עם ברי שוב, אך ברי די שלילי לגבי זה אז העדפתי לנסות לשם שינוי לעשות משהו לבד. אני רק מקווה שהוא לא עובד עליי, הוא טוב בזה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
