28.

3.4K 257 248
                                    

נק׳ מבט הארי:

בקושי ישנתי בלילה. אני לא יודע למה, ממה נבע הלחץ הזה אבל לא הצלחתי להירדם טוב.
קמתי לשטוף פנים והסתכלתי על עצמי במראה, שטיפות המים זולגות על פניי ושיערי נראה פרוע ומבולגן. נשמתי עמוק והורדתי את מבטי.
ניסיתי להגיד לעצמי כל הזמן שלואי ובראן הם שתי אנשים שונים, הסיפור הזה יכול להסתיים אחרת. הסיפור הזה מרגיש נכון יותר, נקי יותר. אך הסתכלתי במראה קצת נחרד, ושטפתי שוב את פניי.
מה שהיה אתמול מרגיש כמו חלום, מרגיש קצת מטורף מכדי להיות אמיתי. אני לא זוכר חיבור שהיה לי בשנים האחרונות עם גבר, לא הצלחתי לראות מישהו שבאמת מצא חן בעיניי עד עכשיו וזה מטריף לי את הדעת. חלק בי הרגיש שאהבה זה הדבר הכי רע שיכול לקרות, כי כשנותנים את ליבך ומישהו מנפץ אותו אין הרגשה נוראית מזו. אבל כשנמצאים ברגע עם מישהו, שמנשקים מישהו והלב פועם בהתרגשות, זו ההרגשה הטובה ביותר.
אהבה היא כמו מטבע, היא מביאה איתה שתי צדדים.
לואי היה אחד שלא נתן לי אפשרות לחשוב על הצד הרע בזה, הוא הרגיש נכון וטוב. הוא לא מחפש דבר סתמי או שטחי, והוא לא יודה בזה אבל הוא די מחבב אותי למרות שאני יכול להיות אידיוט לפעמים.
מה שמזכיר לי, אני צריך להעיר אותו.
הלכתי לחדר האורחים ופעימות לבי האיצו את עצמן, כשפתחתי את הדלת לא היה שם אף אחד, רק פתק קטן בצבע צהוב על המיטה. צמצמתי את עיניי והתיישבתי בקצה המיטה, לוקח את הפתק וקורא אותו,

׳מצטער שלא אמרתי ביי, הייתי חייב ללכת. לואי.׳

קימטתי את הפתק וזרקתי לרצפה בתסכול, נושם ומשפיל את מבטי. כנראה שמוטב היה שהוא יצא מוקדם לפני שאראה אותו, אני לא הייתי רוצה שהוא יראה שאני לחוץ, הוא לא יבין למה. אני תוהה לעצמי אם הוא שם לב לזה כשביקש אתמול להישאר לישון פה, אני לא יודע אם הוא רצה סקס או באמת לישון פה, אבל כך או כך ריחקתי אותו ממני. זו משהו שאני חייב לעבוד עליו אם ארצה אותו, אני לא יכול לפחד מהקרבה הרגשית הזו יותר.
״בוקר טוב״ שמעתי קול נשי מהסלון, אם היא הגיעה בזמן שאני נמצא פה כנראה שאני מאחר למשרד.
״הוצאת את לאקי לסיבוב ?״ שאלתי כשיצאתי מהחדר, אשלי הסתכלה עליי והנהנה, נראה שהיא מביטה בי בדאגה אז לפני שתאמר דבר נוסף מיהרתי לחדרי. זה מורכב ביני לבין אשלי, למען האמת לא חשבתי שהיא תחזיק אצלי הרבה זמן.
״ראיתי אותו בבוקר...״ היא עמדה בפתח החדר שלי, אך התעלמתי והתחלתי להתלבש. עמדתי מול המראה וכיפתרתי את החולצה השחורה, משאיר את הכפתורים האחרונים פתוחים. ״הוא נראה נחמד-״
״אשלי, אכפת לך ?״ קטעתי אותה ודרך המראה הבחנתי במבטה שנופל מעט, ומשהו בזה כיווץ את לבי. אשלי הפכה ליותר מעוזרת אישית שלי במשרד, היא גם מוציאה את לאקי הכלב שלי לטיולים בבוקר. לפעמים עוזרת במטלות הבית, ולפעמים  נכנסת קצת יותר מדי לחיי האישיים. אולי אני אשם בזה בגלל שפעם נפתחתי בפניה עם כל החרא שהרגשתי, אם כי רגע אחרי צעקתי עליה להזדיין לי מהעיניים. ומאותה שיחה שבה פתחתי את כל מה שהיה על לבי, נראה שהיא מרגישה צורך לגונן עליי ולהיות שם בשבילי.
״אהיה במשרד״ היא אמרה לפני שהלכה מחדרי, ולשבריר שנייה הנוכחות שלה הייתה חסרה.
פתחתי את הטלפון והיו הודעות מזיינות שכל מאנדרו לגבי זה שאני מאחר, ועוד הודעה מליבי שהזכירה לי על זה שהבטחתי לה שאגיע איתה הערב לחתונה של חברתה הטובה.
לגמרי שכחתי מזה.
רציתי לבקש מסאם שיחליף אותי וילך איתה אך לא היתה בכוונתי ליצור איתו קשר כלשהוא, הוא מחפש את תשומת לבי בלי סוף, הוא התחיל לקפוץ למשרד שלי באמצע היום, דבר שלא היה קורה לפני.
אני בטוח שזה בגלל לואי, הוא יודע שקורה משהו. למעשה, הוא גם שאל על זה. אני לא חושב שאני חייב לו תשובות נוכח העובדה שלא הגדרנו את עצמנו כמשהו מעבר לזוג חברים שעושים סקס.
שלחתי הודעה לליבי,

Coffee shop - Larry Stylinson Where stories live. Discover now