החזקתי את תבנית העוגה בשתי ידיי, ועמדתי ממול הבית הענק שלמולי. לבי פעם בחוזקה, הייתי מוכרח לקחת נשימה עמוקה בשביל להירגע. אני מקווה שהוא בבית, השעה עשר בערב ואני מרגיש כלכך אידיוט שהנחתי למצב עד עכשיו. אני מוכרח להתנצל. נכנסתי לחצר הגדולה ועיניי לא פסחו על הבריכה הענקית שנראית מזמינה מתמיד. היא דלקה באורות בהירים והצבע הכחול שלה בהק. המשכתי לדלת, מהסס מאה פעם, מה אם הוא יסלק אותי ? ניסיתי שלא לחשוב על זה, ודפקתי בדלת. נביחות של כלב נשמעו ודי הופתעתי, אני לא זכרתי כלב בפעם האחרונה שהייתי פה. אולי יש אצלו מישהו ? הדלת נפתחה והוא עמד מולי, לובש טרנינג שחור בלי חולצה, כל גופו השרירי והגדול מוצב למול עיניי וניסיתי לא להסתכל לשם, אלא לעיניו היפהיפיות. הוא נראה מופתע לראות אותי, גם אני מופתע שבאתי, עוד בפיג׳מה. ובכן, קייל הרעיש כך שבמילא לא הצלחתי להירדם אז יצא לטובה. ״אוכל להיכנס ?״ שאלתי. הוא הנהן ופינה לי את הפתח. נשמתי לרווחה ונכנסתי, מושיט לו את העוגה והבחנתי בחיוך קל שבצבץ מקצוות פיו. ״עוגה ?״ שאל, הניח אותה על השיש במטבח שלו, ״אתה הכנת ?״ ״זה אלתור משאריות בצק ושוקלד בבית הקפה״ אמרתי וגירדתי בעורפי, הוא נשען כנגד השיש בשילוב ידיים ולבי הלם כה חזק, המתח באוויר היה כבד מבדרך כלל. לעזעזל, הוא מוכן להתלבש ? ״נשמע טעים״ קולו ציני ולא נראה שהתכוון להסתיר זאת. כלב לבן עם כתמים בצבע חום בהיר שהיו על חלקים בפרוותו התקרב אליי באיטיות בקשקוש זנב והריח אותי, זה חדש. ״הארי, אני פה כי רציתי להתנצל״ התחלתי, לקחתי נשימה ולא ידעתי אם לצעוד אליו או להישאר במקומי ליד הכלב שמרחרח אותי ללא הפסקה כאילו אני חטיף. ״אני לא הייתי צריך לתת לדבריו של תיאו להשפיע עליי, אתה צודק, יצאתי לגמרי אידיוט״ ״אני ניסיתי לחשוב מה עשיתי לא בסדר שהיה לך כלכך קל להאמין לו שכל מה שהיה ביני לבינך זו התערבות מטופשת.״ אמר והידק את לסתו, לבי נחת. לא יכולתי להישמע חסר ביטחון ולהגיד לו את דעתי, הוא יכול להשיג את מי שרק ירצה. לא בגלל הכסף, בגלל מי שהוא. הוא בחור מושך, כריזמטי חכם ומצחיק ואני... ובכן, אני בסדר. זה חוסר ביטחון אחד גדול. ״זה מפחיד״ אמרתי בפשטות, הוא הסתכל לעיניי ונראה מזדהה עם דבריי. ״אני לא הייתי אף פעם במערכת יחסים רצינית״ ״אנחנו רציניים ?״ שאל בקול מתגרה, זה גרם ללחיי להאדים בשנייה ולריאותיי להתרוקן. ״ה-הארי תשתוק״ הסטתי את מבטי, זה מרגיש שזה הולך למקום רציני. הסתכלתי עליו בתהיה, צמצמתי את גבותיי ״זה רציני, לא ?״ ״לואי, בדיוק כמוך גם אני פוחד מכל החרא הזה״ גיחך והוריד מעט את מבטו, הרגל שלו זזה במתח, ״אבל אני באמת רוצה את זה, רוצה אותך״ ״הארי...״ פלטתי נבוך מהכנות הזו, הוא כזה קיטשי. הסתכלתי על הגבר הקשוח שלמולי שפתאום לא נראה בעיניי כלכך קשוח, זאת קליפה שלא הייתה לו בעיה להוריד בפניי. אולי אלה המגננות שלו, ואני נשארתי עם רושם מוטעה מהפעמים הראשונות שפגשתי אותו. אבל הוא רגיש ורך. ״לא ככה, לא אם אתה לא סומך עליי״ הניד בראשו ונראה מבולבל. מיהרתי ללכת אליו ומעדתי בגלל הכלב מה שגרם לי ליפול לרצפה על ברכיי ולקבל ליקוקים בפרצוף. ״ל-לא, הפסק, כלב רע״ ניסיתי להרחיק את הכלב ושמעתי את הארי צוחק. קמתי מיד ולבי נחת, הרגשתי את דמי בוער בלחיי והמבוכה שורפת את בית החזה שלי. זה לא היה אמור להיות ככה ! ״לעזעזל, הכלב הרס לי סצנה נורא רומנטית כרגע״ ״לאקי״ הארי אמר, צמצמתי את עיניי והוא הסתכל על הכלב, ״השם שלו זה לאקי״ ״הארי, מה שלאקי מנע ממני להגיד זה ש...״ אחזתי בידיו והרגשתי נבוך מהמבט שלו עליי, אבל זה היה הכל כרגע. ״טעינו, התחלנו את זה לא טוב.״ ״אני לא יודע מה לגביך אבל-״ ״בחייך, שתינו התחלנו את זה לא טוב״ הצבעתי עליו בהאשמה. אצלי התפתח משהו עם תיאו והוא התחיל איתי למרות שידע את זה. זו התחלה נוראית. ״בוא נשאיר את זה מאחורינו ?״ ״מסכים״ אמר בשקט והתקרב, עצמתי את עיניי מוכן להרגיש בשפתיו החמות שיגרמו לי לרחף, אך במקום זה הרגשתי את ידו מוציאה לי משהו מהלחי. פקחתי את עיניי וראיתי שהוא תפס חתיכת דשא, ״בטח לאקי הדביק את זה על הפרצוף שלך״ ״אלוהים״ הסתרתי את פניי וחשתי נבוך, לאקי הרס כל מה שיכל להיות רומנטי הערב. לפתע הארי הוריד את הידיים שלי מפני ואחז בסנטר שלי בשביל להרים אליו את מבטי, לפני שנישק את שפתיי לנשיקה חמה ואוהבת. חייכתי כנגד שפתיו וקשרתי את זרועותיי מסביב הצוואר שלו, מנשק נשיקה נוספת ונשאר קרוב אליו. הוא אחז באגן שלי קרוב לגופו והרגשתי חסר נשימה, תחושת אופוריה מספקת מילאה את גופי. ״אז...״ הקול הצרוד שלו פלט בשקט, ידו השנייה ליטפה בעדינות את השיער שנפל על פניי, ״אז ?״ חייכתי, הרגשתי אושר רק להיות כך לצידו, ורציתי להישאר פה. ״אוכל להישאר פה גם היום ?״ ״אחי ישן בחדר האורחים האמת...״ אמר. צמצמתי את עיניי מבולבל, לא הצלחתי להבין למה הוא לא מציע לי לישון איתו. ״מה הוא עושה פה ?״ שאלתי בשקט, מבריש את שפתיי בקו הלסת שלו ומנשק, אצבעותיי בתוך שיערו הרך. ״רב עם אשתו, סיפור ארוך״ הארי פלט ונשמע חסר נשימה, אז נישקתי נשיקה יותר נמוכה בצוואר שלו, מלטף את שיערו בעדינות ומסתכל לעיניו בזמן שנשכתי את שפתי התחתונה, ״אז למה שלא אשן בחדר שלך ?״ שאלתי והורדתי את עיניי, מסתכל לכתפו הגדולה ושבדיוק סירטטתי עליה צורות עם האצבע שלי, ונראה שהוא נרגע לזה ונמסר. ״החדר שלי״ פלט, חייכתי אליו והנהנתי, ״זה נשמע-״ ״מצויין !״ קראתי והוא חייך בתבוסה, הוא היה איטי בלהיפתח, לא הבנתי למה כלכך קשה לו המחשבה לישון לצד מישהו. אני לא נוחר גם, אז הוא לא צריך להיות מודאג לגבי זה. ואולי קצת תכננתי להישאר פה, צחצחתי שיניים כבר בבית ולא הקדשתי יותר מדי מחשבה לזה שבאתי עם פיג׳מה. ״אם קר לך מדי אתה יכול לכוון את הטמפרטורה של המזגן, רגע ! שמיכה״ הארי הלך לחדרו, הוא נראה סתם לחוץ. נשכתי את שפתי התחתונה וצעדתי בעקבותיו. הוא הוציא שמיכה נוספת מה שגרם לי לגלגל את עיניי, למה הוא עושה את זה ? שתינו נוכל להתכסות באותה השמיכה. ״תודה״ הודיתי בשקט, למרות שכל העניין הזה קצת מוזר. זה אפילו גורם לי להרגיש דחוי, אני בטוח שזו רק הרגשה מפני שהוא אידיוט שלא יודע להיפתח לאנשים. ״ואם באמצע הלילה תצטרך לשירותים,״ הוא צעד לדלת השחורה שבחדרו ופתח אותה, בפנים אמבטיה עגולה ושירותים, הייתי בטוח שזה חדר ארונות. ״יש לך פה״ ״נהדר״ הנהנתי, מנסה להסתיר את התלהבותי מהאמבטיה האישית שבחדרו, הוא ממש כמו בן קרדשיאן. ״אם תהיה צמא באמצע הלילה אז-״ ״אז להרגיש בבית ולקחת מהמטבח, ברור מובן״ קטעתי אותו והיה לו חיוך. ״זה לא מה שבאתי להגיד״ חייך ונשך את שפתיו בחשיבה, גורם ללבי להחסיר פעימה, ״זה קצת חצוף לא ?״ ״מה ?״ שאלתי נבוך, אך הוא חייך. ״אני מתלוצץ איתך, תרגיש בבית וקח מהמטבח״ אמר וסידר את השמיכה על המיטה, רציתי להתקרב אליו, הרגשתי כמו מגנט שלא יכול להישאר רחוק ממנו. רציתי בקרבה שלו, להרגיש את העור החם שלו, אבל עמדתי במקומי עם ידיי מאחורי הגב ומבטי תקוע עליו. ״העוגה, לא שמת אותה במקרר...״ אמרתי כעובדה, היה לו חיוך ״כן בטח״ פלט. גלגלתי את עיניי, אולי זה לא היה רעיון טוב אחרי הכל לשלב בצק עם שוקולד, נראה שהוא בכלל לא ראה את זה כעוגה. ״אתה לא טיפוס שאופה לואי, אני צודק ?״ ״בבית הקפה דילן מלמד את העובדים איך לאפות, אז... אתה צודק״ משכתי קלות בכתפיי והוא התבונן בי בחיוך, ״אולי אלמד אותך יום אחד״ אמר ומיד זקפתי את גבותיי, הארי ? אופה ? ״תשתוק״ פלטתי, ״זאת אומרת, אין מצב. אתה שוכר מישהו שיאפה בשבילך״ ״כי אני כזה עשיר שלא עושה כלום בעצמי ?״ שאל והרגשתי נבוך, הבנתי איך הוא רואה את ההערות שלי. ״ל-לא, מה פתאום״ אמרתי. בלעתי רוק וניסיתי לחייך, ״כי יש לך לוח זמנים עמוס אני מניח, אתה בחור עסוק״ הוא בחן אותי וליקק את צד פיו ברעב, גורם לבטני להתפהך ולנשימתי להיקטע בגרוני. המבט הזה שובה אותי. הוא התיישב במיטה כשידיו נשענו לאחור והתבונן בי, נשך את שפתו הבשרנית ובחן את גופי, ״הפסק״ חייכתי וחשת את לחיי מאדימות, ״אני לא עושה כלום״ היה לו חיוך ערמומי. התקרבתי והנחתי את ידיי על כתפו, מסתכל עליו מלמעלה ומחייך כשאני מסתכל עמוק לעיניו. הוא החליק את ידו מתחת לחולצה שלי בשביל לתפוס באגני, התכופפתי לנשק נשיקה רכה לשפתיו אך הוא משך אותי וגרם לי לפלוט צעקה מבוהלת כשהפיל אותי על המיטה, תפס בידיי מעל ראשי ועל שפתיו מרוח חיוך גאה. ״שקט, אנדרו ישן״ לחש, התקרב וחיבר את שפתיו לשלי, הרגשתי כאילו אני נלחם בעצמי להתמסר לתחושה הזו. היד שלו החליקה מתחת לחולצה שלי בשביל לאחוז באגני אך הוא הצמיד אותי למיטה, הרגשתי שתפס שליטה על גופי. שפתיו נעו בשלמות כנגד שלי, באיטיות ועם מלא תשוקה. הפרפרים קרעו את בטני והקרקע נשמטה תחתיי, המתיחה בין רגליי הופיעה בין שנייה. הוא שיחרר את האחיזה בידיי והביט בי בחיוך, נשען עם מרפקו לצד ראשי בשביל לא להכביד עליי עם המשקל שלי. הוא ליטף ברכות את פניי ופשוט הסתכלתי עליו, הוא היה מושלם. הוא היה יפה כמו אל עד שזה לא הרגיש אמיתי, זה היה טוב מדי, יותר מדי. הגוף הגדול והמפוסל שלו שמעליי, השיער הפרוע שנופל על פניו והעיניים הללו. ״נעצור לפני שלא תוכל לעצור את עצמך״ הוא התלוצץ ונפל לצד השני של המיטה. חייכתי לעצמי והמשכתי להסתכל עליו, הוא לקח את זה לאט. הוא לא ניסה משהו מיני, בעצם נראה שהוא אפילו התחמק מזה. הוא נשכב מתחת לשמיכה שלו ואני הסתכלתי על השמיכה המקופלת שהביא במיוחד עבורי, אך אני לא חושב שבאמת אתכסה בשמיכה נפרדת. ״אין דבר יותר חם מחום גוף, שמעת על זה ?״ שאלתי בעודי נכנס תחת השמיכה שלו ומביט בו בחיוך, הוא נראה מוטרד כמה שניות עד שזייף חיוך, ״מה הבעיה הארי ?״ ״בעיה ?״ גיחך וצמצם את עיניו ״למה מפריע לך שאשן איתך תחת אותה שמיכה ?״ שאלתי, זה נשמע כלכך מטופש להגיד את זה בקול. ״לא בעיה״ משך בכתפיו וגירד בעורפו, ״אני פשוט רוצה שניקח את זה לאט״ האם הוא אמר שהוא רוצה שניקח את זה לאט ? הארי ? ״עד כמה לאט ?״ שאלתי והוא הידק את שפתיו תוך כדי חיוך, הניח את ראשו על הכר והסתכל עליי. ״אני לא רוצה למהר איתך, זה משאיר הרבה מקום לטעויות״ אמר בקולו השקט והצרוד שחדר ללבי, ולפי תזוזת הגורגרת שלו הוא בלע רוק. הוא ליטף את פניי ונרגעתי למגע שלו, ״לאט, זהו זה״ ״אני מבין, אבל זה לא אומר שנשכב בגלל שאני אשן איתך תחת אותה שמיכה״ אמרתי בפשטות, אחרי שבועיים עם תיאו ישנו באותה המיטה תחת אותה שמיכה בלי ליצור משהו מיני בינינו. חוץ מזה אני לא הלכתי לעולם עד הסוף, אז מן הסתם שלא אעשה את זה עכשיו בלהט הרגע כי אני חרמן. זה לא משהו שיקרה, רציתי את הקרבה שלו בצורה תמימה, באופן חם ואוהב. הרגשתי טוב לצידו, ורציתי להירדם בזרועותיו. ״אני רוצה שזה יהיה טוב״ לחש בחיוך קטן ולבי הלם בחוזקה, איבדתי את עצמי בזוג עיניו הירוקות ולרגע לא האמנתי שהוא מדבר בצורה כזו רגישה, זה לא הבחור שחשבתי שהוא, במובן הטוב כמובן. ״כל ההתחלה החדשה הזו שלנו, שנדע לשים גבולות, ונדע מתי לחצות אותם, אני רוצה ללמוד עליך, וללמד אותך קצת עליי.״ אצבעותיו ליטפו ברכות את פניי והוא התקרב, לפני שנישק אותי לחש, ״זה מה שאני רוצה.״ בנשיקות שלו היה טעם חלש של הסיגריות, אבל זה לא מנע ממני לרצות ממנו עוד. כששפתיו נישקו אותי החלקתי את ידי על שרירי הבטן המסורטטים שלו, והוא אחז בידי בשביל לעצור אותי, הסתכל לעיניי ונראה רעב. ״ובנימה זו אאחל לך לילה טוב לואי״ אמר בפשטות. הוא כזה שמרן או שזו העמדת פנים כלשהיא. ״לילה טוב הארי״ החזרתי בשקט, ולא ציפיתי לזה שהוא יסתובב ויפנה לי את גבו. חשבתי שארדם בין זרועותיו, שהוא יחבק אותי וחום הגוף שלו ירדים אותי כמו תינוק בזרועות אמו. אבל זה לא מה שקרה. אני חושב שיש לו פחד מהקרבה אליי, מלהיפתח אליי וכמה שהוא מוריד שכבות מולי הוא מסתגר בשנייה, בפעולה הזו למשל. אבל לא נתתי לזה להטריד אותי יותר מדי, כי התקרבתי לגופו הגדול מאחור וחיבקתי אותו חזק, הוא תפס את כף ידי קרוב לבית החזה שלו ונרדמתי כך. זה לא היה פחות טוב ממה שדמיינתי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
