נכנסתי לבית הקפה וישר הרגשתי שליו יותר, המקום הזה היה מושלם לפתוח איתו את הבוקר. הבחנתי בלואי לוגם מן התה שלו בזמן שקורא כתבות בעיתון ומיד לבי החסיר פעימה. תמיד זה החזיר אותי לפעם הראשונה שראיתי אותו. ניגשתי לדלפק והפעם זה לא דילן מי שעמד וקיבל את הזמנתי, אז לא יכולתי לבקש ׳את הרגיל׳. ״קפה בבקשה״ אמרתי, נותן מבט חטוף ללואי שלא שם לב לנוכחותי בבית הקפה שלו. ״מאפה בצד ?״ היא שאלה בזמן שכתבה את ההזמנה שלי במחשב, ״לא, רק קפה״ אמרתי בפשטות. היא הביאה לי את הקבלה והסתובבה להכין את הקפה, בקבלה גם כתוב הסכום לתשלום. התרגלתי לזה שאני לא משלם פה על הקפה, כמו בן בית במקום הזה. היא הגיעה עם הקפה הרותח והסתכלה עליי מבולבלת, ״באשראי או מזומן ?״ שלפתי את הארנק והסתכלתי לעיניה, ״את תבחרי״ היא גיחכה בביישנות והסיטה את מבטה. הבאתי לה כמה דולרים, ולפני שהלכתי עם הקפה אמרתי, ״תשמרי את העודף.״ כשהרמתי את מבטי לשולחן של לואי נדמה שהוא הבחין בי בגלל מבטו המשועשע. ״בוקר טוב״ אמרתי בשקט והתיישבתי מולו. הוא קיפל את העיתון והוריד את משקפי הקריאה השחורות שלו. ״מה אתה עושה פה ? ולמה זה נראה כאילו פלירטטת עם העובדת שלי ?״ שאל וצמצם את גבותיו, יכול להיות שלפעמים אני נשמע מעט פלרטטן בלי להתכוון. ״לא ראיתי אותך בבוקר, יצאת מוקדם היום״ אמרתי. לקחתי שקית סוכר וקרעתי אותה בשביל להוסיף לכוס הקפה, לאחר מכן ערבבתי. ״משהו מעניין בעיתון ?״ ״לא ממש...״ חייך, הסתכל עליי עם ניצוץ בעיניו. אהבתי את המבט הזה, הוא גרם לי להרגיש שלם יותר. ״אז באת להעביר איתי את הבוקר בגלל שלא ראית אותי בבית ?״ צמצם עין אחת לאחר ששאל, ״יש עם זה בעיה ?״ שאלתי בחיוך מתגרה והוא הניד בראשו ומשך בכתפיו. ״בכלל לא״ אמר. המגוריים הזמניים שלו אצלי בעצם הפכו לקבועים, לא דיברנו על זה כי זה מובן לשתינו. אני נהנה מזה, זה מרגיש לי ממלא לחזור לבית שבו מחכים לי, ולא רק לאקי שמנצל אותי לצרכי סיבובים למטרות שתן וכדומה. ״אתה לא מבין כמה אני מרוצה מדילן, הוא עשה מהיום הזמנות לשבוע הבא והתעסק בתלושי השכר וזה... אלוהים, הוא קולט דברים כלכך מהר הארי !״ הוא קצת החליש את קולו, ״ואתה פקפקת בהחלטה שלי...״ ״מה פתאום״ הרמתי את ידיי בכניעה, ״דילן אמנם צעיר וחצוף אבל כשהוא עושה משהו הוא עושה את זה על הצד הטוב ביותר.״ לואי אמר, זה יפה שהוא שם לב לפרטים הקטנים האלה. אשלי אצלי תקופה ארוכה וכמעט שאף פעם לא שמתי לב לעבודה הטובה שהיא עושה. ״אז, אתה תמיד יכול פשוט לעזוב את המשרד שלך באמצע היום ?״ ״כשאין פגישות אני מרשה לעצמי, חוץ מזה אני יכול להעביר את העבודה שלי לעובדים מתחתיי, אני המנהל״ אמרתי ולגמתי מן הקפה, הבחנתי במבט המזלזל שלו עם שילוב ידיים. ״מה ?״ ״אתה כלכך מתנשא הארי״ נאנח והתקרב לנשק נשיקה קטנה לשפתיי, חייך אלי ולחש, ״אבל אני בכל זאת אוהב אותך״ חיוך התפשט על שפתיי ולבי הלם בחוזקה. נשמתי עמוק וניסיתי להסתיר את מה שהמילים הללו עושים לי. הסתכלתי על הקפה שלי וראיתי את ההשתקפות של העין הכחולה שלו, אך לבי החסיר פעימה כשהרגשתי שהסיטואציה הזו מוכרת לי... החלום. הסתכלתי על לואי שגיחך מההתנהגות המוזרה שלי. ״מה קרה ?״ שאל, ״כלום פשוט...״ גירדתי בראשי והסתכלתי על השתקפות העין הכחולה שלו בכוס הקפה, ומיד הבטתי הצידה כי בחלום מגיע אלינו מלצר... דן. אבל כמובן שזה סתם חלום, רק שהוא היה אמיתי מכל מה שאי פעם חלמתי. מה זה לעזעזל אומר ? ״אתה מסתכל על המקום מוזר, אני יכול להסביר לגבי הצמחים, דילן החליף אותם״ לואי סיפר ולא הבנתי על מה הוא מדבר ״מה ? לא, אני לא מסתכל על זה, אני סתם-״ נשמתי עמוק וניסיתי לחייך אליו, ״מצטער, שקעתי לרגע.״ ״זה בסדר״ פלט. סיבבתי את ראשי להסתכל על התמונה של דן שנמצאת ליד הקופה, והוא היה כלכך מוכר אך לא ידעתי אם זה רק מהחלום. ״שניכנס לחדר העובדים ?״ מיד הסתכלתי עליו ולבי החסיר פעימה כשהבחנתי שהוא נושך את שפתו התחתונה, זו נשמעת הצעה מפתה. ״אני מת על חדר העובדים״ אמרתי בשקט וליקקתי את שפתיי, בוחן אותו ומבחין בסומק שמיד עלה ללחייו. הוא קם ממקומו והלך לחדר העובדים בחיוך מתוק וששפתו התחתונה בין שיניו. הלכתי בעקבותיו ומשום מה כשפתח את הדלת הוא נשאר עומד במקומו, ״דילן,״ לואי אמר בחיוך, ורק שהתקרבתי מספיק ראיתי את דילן נח על הספה הכחולה, אך הזדקף ברגע שהגענו. ״ישנת ?״ ״הו, לא לא !״ דילן קרא והחל לגחך, הוא הסתכל סביב ונשם עמוק, ״נחתי קצת, צפיתי בטלוויזיה״ ״הטלוויזיה כבויה״ הייתי מוכרח להגיד, ומיד קיבלתי מבט לא מרוצה ממנו. ״יטוב, שנתי קצת. אז מה ?״ הוא נעמד ומשך בכתפיו. ״זה... לגמרי בסדר״ לואי אמר בשקט ונראה מופתע ״ישנתי מאוחר אתמול...״ דילן נאנח ושפשף בעיניו. שוב הוא נראה בעיניי צעיר מדי, אבל בסופו של דבר זה בית קפה שלא דורש יותר מדי תשומת לב או אחריות. ״שאשאיר אתכם לבד ?״ דילן שאל. לואי הסתכל לעיניי בזמן שגירד בעורפו, נראה נבוך להשיב על השאלה הזו אז עניתי במקומו, ״נשמח דילן, יש לנו שיחה די דחופה״ עדיין הסתכלתי לעיניו של לואי, ומשום מה היה לו חיוך קטן שניסה להסתיר. דילן יצא מחדר העובדים ולאחר סגירת הדלת הושטתי את ידי לאגנו של לואי בשביל לקרב אותו אליי, הוא אחז בזרועותיי והרים אליי את מבטו עם חיוך מתוק. ״שיחה דחופה ?״ קולו חלש וחיוך קל מתח את שפתיו הוורדרדות. ליטפתי את פניו והתקרבתי עד שחיברתי את שפתיי לשלו לנשיקה מושלמת. לבי הלם בבית החזה שלי ואיבריי דיממו מתוך גופי, הוא היה סם שלא הכרתי, מהסוג הזה שאסור לנסות כי אין דרך חזרה. ״ל-למה שלא נעבור לספה ?״ הוא שאל בשקט ונשמע נבוך, אבל אהבתי את ההצעה הזאת ובנשיכת שפתיי הובלתי אותו לספה הכחולה והוא מיד נשכב עליה וחיכה שאהיה מעליו, ״בטוח ? דן צופה בנו״ אמרתי בשקט והוא הסתכל על התמונה של דן וגלגל את עיניו, ״בחייך אידיוט״ נשם. חייכתי ונשכבתי מעליו, בין רגליו. נישקתי אותו ואהבתי את אצבעותיו בתוך שיערי, אהבתי את הנשימה הכלואה שנשמעה ממנו כשהעברתי את ידי על אגנו, אהבתי להרגיש כמה הזין שלו עומד חזק תוך שניות מהרגע שנישקתי אותו. כל זה הדליק אותי, הגוף שלו שידר על אותו תדר עם שלי. החלקתי את ידי במעלה האגן שלו מתחת לחולצה ומשום מה הוא תפס ביד שלי, לא עצר אותי אבל לא הניח לי לשוטט בחופשיות על גופו המושלם. הפרדתי את שפתיי משלו והסתכלתי לעיניו, ליטפתי את פניו ולבי החסיר פעימה מהיופי שלו. הוא נאנח, ״אני תמיד לחוץ כשאנחנו פה, הרי כל אחד יכול להיכנס בכל רגע״ אהבתי סיכונים, אהבתי להשאיר את הדלת לא נעולה. משום מה, זה הוסיף לריגוש. אבל לואי אחר ממני בכל כך הרבה מובנים. ולכן נסוגתי והתכוונתי לשבת אך הוא הביט בי מוזר, ״מה אתה עושה ?״ שאל, ״נוכל לצפות בטלוויזיה-״ ״תנעל את הדלת״ הוא קטע אותי והייתי צריך להשאיר את מבטי תקוע על שלו בשביל להבין שהוא רציני. קמתי מהספה והלכתי לנעול את הדלת, ולאחר סיבוב המפתח עלה לו חיוך שלא מסתיר דבר ממה שעובר בראשו כרגע, וזה היה מאוד מלוכלך. לא הייתי רגיל לזה, אז הייתי מוכרח לוודא, ״אנחנו בבית הקפה לואי״ הזכרתי כעובדה והוא חייך והשפיל את מבטו לשנייה, ״כן, אני מודע״ זקף את גבותיו וכשהתקרבתי הוא אחז בחולצה שלי בשביל למשוך אותי אליו. ״הו כן...״ חייכתי ונישקתי את שפתיו בצורה יותר אגרסיבית ממקודם, עם כל התשוקה שבערה בגופי נתתי לה לצאת. עמדתי עם ברכיי על הספה בשביל להוריד את החולצה מגופי, לואי נשך את שפתו התחתונה וסרק את פלג גופי העליון בזמן שידו מלטפת את שרירי הבטן, ״אנחנו בבית הקפה...״ נשמתי כשהתקרבתי לנשק את שפתיו, הרגשתי חיוך קל כנגד שפתיי לפני שהלשון שלו חדרה בין שפתיי לנשיקה רטובה וסוחפת. כשרק הכרתי אותו, הפנטזייה שלי הייתה לזיין אותו על הספה הכחולה, עכשיו אני לא רואה את זה כך. זאת אומרת, לא כמו שדמיינתי שאכופף אותו מעל המשענת... אולי אפילו לא נלך עד הסוף גם עכשיו ? זאת אומרת, למה שלואי ילך עד הסוף איתי כשאנחנו בבית הקפה ? עצרתי את הנשיקה בשביל להסתכל על עיניו שבערו מתשוקה, ״מה הארי ?״ הוא נשם בשקט, ״אני רק מוודא שאתה בטוח ב-״ ״בוא נעשה את זה״ קטע אותי ולבי החסיר פעימה. הידקתי את לסתי ושקלתי את מילותיי, ״לואי... שאתה אומר בוא נעשה את זה-״ ״בוא נעשה אהבה״ אמר והסתכל לעיניי, ״זה מושלם״ ״מושלם ?״ צמצמתי את עיניי, ״באת הבוקר כי לא הספקת לראות אותי כשהתעוררת, אני לא יודע הארי... למה אנחנו מחכים ?״ שאל. נשכתי את שפתיי והתיישבתי בספה, מסתכל לנקודה אקראית באוויר, ״אנחנו לא מחכים לכלום״ הסתכלתי עליו, ״אבל פה ? על הספה הכחולה ?״ ״היא נקייה, אם לגבי זה אתה מודאג״ אמר והעביר את ידו על הספה, חייכתי והתבוננתי בו, ״זה ספונטני, ממתי אתה...״ עצמתי את עיניי כשהרגשתי שבחרתי את המילים הלא נכונות. נשמתי עמוק והסתכלתי לעיניו, ״אתה בטוח לולו ?״ ״אל תעשה מזה כזה סיפור״ אמר ואחז בידי, הוא נראה נבוך פתאום. אני לא אחד שעושה מזה סיפור, שכבתי בחיי עם גברים במלא מקומות משונים, אבל לאף אחד מהם זה לא היה הפעם הראשונה. ורציתי שללואי יהיה מושלם, חדר מלא נרות, שנאכל ענבים ונשתה יין... גירדתי בראשי והסתכלתי עליו. הוא התיישב לצידי על הספה ולקח נשימה, ראשו מושפל ושפתיו לכודות בין שיניו. ״לא חייבים אם אתה לא רוצה״ הוא הסתכל לעיניי, ומיד חשבתי לעצמי שאני מאוד רוצה את זה, אבל מפחד כי עד עכשיו זה היה נושא גדול עבורו. ״אני...״ שפתיי נעו בלי לומר דבר נוסף. הסתכלתי עליו והיה לו חיוך קטן, חיוך שהרעיד את עולמי, גרם לאיבריי להתכווץ ולדמם. ״בטח שאני רוצה לואי״ ״אז...״ הוא נשען לאחור וזה גרם לי לצחקק ולהתקרב אליו. נישקתי נשיקה קלה לשפתו התחתונה, ״אני לא רוצה שתתחרט על זה״ לחשתי. ״אין לך מה לדאוג בקשר לזה״ לחש ונישק את שפתיי. נשכבתי מעליו בזהירות, הוא העביר את ידו בשרירי הזרוע שלי, תמיד קיבלתי ממנו רושם שהוא אוהב את השרירים האלה, אבל רק בסיטואציות האלה הבנתי כמה זה נכון. הוא לא מפסיק ללטף אותם, זה מתוק בעיניי. הרמתי באיטיות את החולצה שלו עד שפשטתי אותה מגופו, נותן מבט קל לפני שנישקתי את שפתיו. הוא היה לחוץ ומתוח, אין לי ספק בכך. רציתי שירגיש בנוח, שלא יפחד לגבי זה שאני השולט כביכול בסיטואציה הזאת. ירדתי בזרם של נשיקות בבטן שלו לאיזור המפשעה, שומע איך הוא נושם בכבדות ונשמע חסר סבלנות. הסתכלתי עליו בזמן שהורדתי את המכנס שלו יחד עם תחתוני הבוקסר השחורים, לחייו אדומות אבל הוא נראה חסר סבלנות. הסתכלתי על הזין שלו שהיה קשה, ״הארי...״ הוא נשם, שפתיו לכודות בין שיניו ומבטו חסר סבלנות. תפסתי בזין שלו והכנסתי אותו לפי, מוצץ אותו ושומע את לואי נאנק מתחתיי, תופס בשיערי ומזיז את אגנו מעונג. אהבתי לגרום לו להרגיש טוב, לעזעזל הגבר הזה שלי. לאחר מספר דקות הוא גמר ובלעתי הכל, וכמו תמיד, הוא עשה לי מבט נגעל ואז צחק. עמדתי על ברכיי ופתחתי את הכפתור, מוריד את הרוכסן תוך כדי שאני נשאר בקשר עין איתו. הוא נראה מותש קצת, אך עדיין להוט לגבי זה. הורדתי את מכנסיי ואהבתי לראות שעיניו משוטטות לכיוון הזין שלי, לא ייאמן שאני נדלק מהדברים האלה. נשכבתי מעליו, בין רגליו שכרך מסביב אגני. הסתכלתי לעיניו וליטפתי את פניו ברכות, עדיין לא עשיתי דבר. ״תגיד לי איך, מתי, כמה, אם להפסיק.... הכל״ קולי חלש, הוא רק הנהן. לא רציתי לשלוט בסיטואציה, זה שלו, שהוא יכוון אותי בדיוק איך לעשות את זה. שאפסיק אם כואב לו, שאמשיך ברגע שהוא נהנה מזה. נישקתי את שפתיו לנשיקה רכה ותוך כדי שמצחי כנגד שלו ואנחנו מביטים בעיניים אחד של השני הוא לחש, ״תעשה את זה...״ הסתכלתי לעיניו מספר שניות לפני שנתתי לקצה הזין להרגיש את פי הטבעת שלו, נשימותיו קלות כנגדי, אצבעותיו לוחצות בכתפיי וברגע שהרגשתי שאני חודר מעט הרגשתי את הציפורניים שלו חודרות לעורי, אך אהבתי את זה. ״זה בסדר ?״ לחשתי, לא חודר עד הסוף ומביט בעיניו, הוא הנהן ונשך את שפתיו, ״קצת כואב״ לחש, חייכתי וליטפתי את פניו. ובכן, זה ברור. זה הפעם הראשונה. ״עוד...״ ״עוד ?״ שאלתי מבולבל והוא חייך, ״עוד מה ?״ ״תן לי להרגיש את זה הארי״ לחש וחיבק אותי, שפתיו על האוזן שלי והוא לחש, ״אתה יותר מדי עדין איתי. אני רוצה שתהיה עדין, אבל גם שתפסיק לפחד מלעשות את זה.״ ״אני פוחד להכאיב לך״ אמרתי בפשטות, אצבעותיו מלטפות בשיערי. חדרתי מעט עמוק יותר, שומע את נשימתו באוזן שלי, עשיתי תנועות קלות בתוכו, ולפי קולו הוא נהנה מהן, לפי המשיכה הקלה בשיערי הוא החזיק את עצמו להישאר בשקט. ״ככה״ לחש, ולא שיניתי את הקצב, למרות שרציתי יותר. רציתי להרגיש את כולו, רציתי לזיין אותו חזק על המיטה ולשמוע אותו צועק בשמי, אבל אני מניח שיקח זמן עד שנגיע לנקודה הזו. הוא היה הדוק כלכך סביב הזין שלי וזה גירה אותי יותר, ואני נשבע שבדרך כלל אני מחזיק הרבה זמן אבל הוא גרם לי להילחם בעצמי לא לגמור עכשיו. ״לעזעזל...״ נשמתי, הרגשתי את נשימתו על האוזן שלי וזה גרם לצמרמורת לזחול בעמוד השדרה שלי. הוא חיבק את גופי, אז אחזתי בגופו קרוב אליי בזמן שאני מזיין אותו באיטיות, ״הארי...״ השם שלי מפיו פילח את איבריי, זה היה עדין וסקסי יותר מכל צעקה של ׳הארי׳ ששמעתי לפני. ״ככה, כן״ ״לואי אני...״ הידקתי את לסתי, מנסה להחזיק את עצמי אבל כאילו ואיבדתי שליטה על גופי, הוא היה חזק ממני וגמרתי בתוכו. התנשמנו בכבדות והסתכלנו אחד על השני. יצאתי ממנו והסתכלתי לעיניו, מלטף ברכות את פניו השלוות וזה שימח אותי לראות אותו כך. ״איך זה היה ?״ הייתי חייב לשאול, ומיד קיבלתי חיוך חצוף ממנו. ״אתה תמיד מבקש ביקורת על איך היית ?״ שאל בציניות ונשך את שפתו לאחר מכן, ״נהניתי.״ ״לואי... אנחנו בבית הקפה לעזעזל...״ נשכבתי לצידו עם מעט המקום שנותר בספה הכחולה, והוא קבר את פניו בבית החזה שלי. ״כמנהל המקום אני מאשר את זה...״ הוא לחש. ליטפתי את גבו ברכות והרגשתי איך הוא נרגע אליי, עד שהייתי בטוח שהוא נרדם ולא אמרתי דבר בשביל לא להפריע לו. זה לא היה בבית מלון עם מיטה מלאת וורדים, זה לא היה באי בודד על שפת הים, זה לא היה עם יין אדום לפני, אבל זה היה מושלם.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
