׳היי, מקווה שאתה לא כועס... אני יודע שהיום אתה חוזר וחשבתי שנוכל לדבר, מחכה לך בבית הקפה׳

לבי צנח ועצמתי את עיניי בתסכול, אני מתגעגע לתקופת הדייטים הכושלת בחיי, לזה שאין דרמות מסביבי. כי עכשיו מה אומר לו ?
״תיאו רוצה להיפגש״ פלטתי בחוססר נוחות, משום מה נראה שכל זה מבדר את ברי לפי החיוך שצץ בקצוות שפתיו.
״אם תרצה למחוק את סימן האהבה שלך, קירה השאירה אצלי מייק אפ״
״מה ?״ קימטתי את אפי מבולבל ״היא אף פעם לא שוכחת מוצרי איפור, כמה זמן ביליתם במכונית ?״ התבדחתי.
״רק תראה שזה בגוון העור שלך, אני חושב שאתה שזוף יותר״ ברי התעלם לגמרי מדבריי. פתחתי את תא הכפפות והוצאתי את המייק אפ, הוא די חדש. לקחתי את המראה האמצעית שאוכל לראות ומרחתי באיזור של הסימן, טופח עם אצבעותיי ומרגיש נורא עם עצמי.
איך אעז לדבר עם תיאו כמו שקרן ?
אני גם לא חייב לו כלום, אז אני באמת חייב להפסיק להתייסר. אנחנו כמו רוס ורייצ׳ל בחברים, הוא ביקש זמן... בערך. על מה נדבר ? לא הייתי בטוח אם אני רוצה להיכנס שוב למערכת יחסים איתו, הרגשתי כלכך מבולבל, כאילו כל הרגשות שלי התהפכו מנשיקה אחת סתמית. תהיתי מהן מחשבותיו של הארי, כי אני פשוט מגזים וחושב יותר מדי.
׳חבל שלא הצלחתי לזיין אותו׳
בטח זו אחת ממחשבותיו, ולחשוב על זה עשה לי צביטה בלב. אין מצב שהוא עד כדי כך ריקני נכון ?
״אוריד אותך פה״ ברי אמר ועצר את המכונית שלו מחוץ לבית הקפה. חייכתי אליו ומיד חיבקתי אותו.
״תודה ברי״ אמרתי, הוא תמיד עוזר לי בכל דבר, בעיקר בדברים הקשורים לנסיעות.
״כמובן...״ אמר, ולפני שיצאתי הוא מיהר להגיד, ״אקח את המזוודה לבית שלך, קייל אמור להיות שם נכון ?״
״כן, אתה הגיבור שלי !״ אמרתי בהתרגשות והוא צחק ונופף לפני שנסע מפה, הסתכלתי על הרכב מתרחק ולאט לאט החיוך ירד משפתיי. המציאות שאיתה צריך להתמודד הכתה בי והשאירה אותי כמעט ללא אוויר. הסתובבתי להסתכל על בית הקפה והיססתי אם בכלל להיכנס, אחרי שכלכך התגעגעתי למקום הזה, הידיעה שתיאו נוכח שם עשתה לי לא טוב, לא רציתי לדבר.
נכנסתי ומיד זכיתי בקבלת פניו של דילן שמיהר לעברי
״סוף סוף !״ דילן קרא בחיוך, חיבק אותי לשנייה עם טפיחה על גבי, ריח הקפה היה כלכך חזק ולא ידעתי שהתגעגעתי לזה כלכך. ״תראה איך בית הקפה שמור ! ולחשוב שכמעט לא סמכת עליי״
״אני ?״ גיחכתי והנחתי את ידי על כתפו, מסתכל לעיניו. ״אין מישהו שהייתי סומך עליו יותר ממך לגבי בית הקפה, בסדר ?״
״חנפן״ הוא קימט את אפו וחזר פנימה, מקבל הזמנות והעביר לג׳ניפר. שיערה אסוף ברשלנות ונראה שהיא התחילה לעבוד בקצב מהיר, זה מדהים לראות איך היא נכנסה לעניינים במהירות כזו.
הסתכלתי סביב עד שמבטי קפא עליו, תיאו. הוא לבש חולצה כחולה פשוטה, שיערו מסודר לאחור ובשולחן כוס של שתייה חמה עם מאפה שוקולד. הרגשתי נבוך, הלחץ בער בי ולא הפסקתי לשאול את עצמי אם הוא ישים לב, אם הוא ידע פתאום, אם אהרוס אותו ? לא היינו מספיק זמן בשביל שאשבור את לבו לרסיסים, לעזעזל.
צעדתי אליו בחיוך קל והתיישבתי מולו, הוא הידק את שפתיו ואז הרים את מבטו אליי ובחן אותי בחיוך.
״היי״ אמר, בלעתי רוק והסתכלתי לעיניו הבהירות בתקווה שיתחיל לדבר. ״אני מצטער...״
״תיאו אתה לא-״
״בבקשה, תן לי לסיים״ הוא קטע אותי, אחז בידי שהייתה על השולחן. ״אני פחדן מכל הקשור למערכות יחסים, הייתי עם מישהו שעשה לי דבר נורא ומאז קשה לי לסמוך על גברים. השוויתי אותך למישהו שאתה בכלל לא דומה לו, וזו הייתה טעות״
״חשבתי שהפריע לך הקטע שבו סיפרתי שהייתי נשוי״ קולי חלש והסתכלתי עליו, הוא מיד הניד בראשו.
״לא אכפת לי שהיית נשוי״ אמר בחיוך קטן, ״פחדתי שאתה תהיה כמו האקס שלי...״
״למה ?״ הייתי מבולבל, הוא לא יכול לחשוב שאני דומה למישהו בלי להכיר אותי עד הסוף.
״מסתבר שלי ולהארי יש את אותו הטעם״ גיחך וגירד במצחו, אך החיוך ירד משפתיו בין שנייה. ״הוא שכב עם האקס שלי ופחדתי שאותו דבר יקרה איתך״
לבי נחת ודמי נזל מגופי.
פלאשבקים של הנשיקה מאתמול צצו בראשי, מגע אצבעותיו בעורי, גופו מעל שלי, גניחה רכה שפלתי כשנישק את הצוואר שלי... הרגשתי את לחיי מאדימות ואת האבן בבית החזה שלי, הרגשתי רע.
״תיאו אני מצטער״ פלטתי בקול חנוק מעט, הוא חייך אליי
״זה קרה מזמן״ אמר, אבל הצטערתי על זה שאני לא פחות חרא מהאקס שלו. ״בכל מקרה, חשבתי שנוכל לסדר את זה בינינו בארוחת ערב נחמדה ?״
״ת-תיאו אני...״ לא מצאתי את המילים, לא יכולתי להגיד על הנשיקה, אני לא יכול לצאת כזה. אבל הייתה נשיקה, זה יתגלה בשלב כלשהוא. עצמתי את עיניי בתסכול והורדתי את ראשי. ״תוכל לתת לי זמן לעכל את הדברים ?״
הוא השתהה עם מבטו עליי עד שהשיב, ״כ-כן, כמובן״
״תודה״ קמתי והסתכלתי עליו שניות, הוא חייך ואני הידקתי את שפתיי לפני שהלכתי לחדר, הייתי קורא לזה משרד אם הוא היה נראה טיפה כמו משרד.
נכנסתי פנימה והתרסקתי על הספה, עוצם את עיניי בתסכול.
באמת שלא רציתי לחשוב על דבר, לעזעזל ידעתי שאני צריך להפסיק עם כל העניין של לחפש אהבה.
למה לא הקשבתי לראש שלי ?

 למה לא הקשבתי לראש שלי ?

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Coffee shop - Larry Stylinson Where stories live. Discover now