"אז אתה אוהב אותי למרות השריטות שלי? שאל ג'ונגקוק ומיהר להכנס למיטה. היה קר בחדר.
"אני אוהב אותך למרות ובגלל" ענה טאהיונג בקיטשיות, מכסה את ג'ונגקוק ומניח עליו רגל מתחת לשמיכה.
ג'ונגקוק סובב את ראשו על הכרית כך שפניו יהיו מול טאהיונג. הוא בלע את הרוק כמו תמיד לפני שנשא נאום חשוב.
"אני יודע שרציתי לחיות חיים אחרים ואני יודע שאתה חושב שהחיים האלו קטנים עלי. אבל יותר משאני רוצה חיים אחרים אני רוצה אותך לצידי . אתה עדיף לי על פני כל הדברים האחרים" . אמר ג'ונגקוק, והתכוון לכל מילה.
אבל טאהיונג, אולי כי היה גדול ממנו ואולי כי ראה למרחוק, ידע לומר שיום יבוא וזה לא יספיק לג'ונגקוק. והוא, טאהיונג, תמיד יהיה הסיבה לזה.
אבל הוא לא אמר כלום ממה שחשב. במקום זאת, הוא רק חייך אל ג'ונגקוק "אתה רוצה אותי לצידך או מתחתיך?" אמר, גורם לג'ונגקוק להסמיק כמו עגבניה.
אחרי כל הזמן שלהם ביחד, ג'ונגקוק עדיין היה נבוך מהאמירות של טאהיונג.
טאהיונג מצא את זה חמוד כמו תמיד.
הוא נשק לג'ונגקוק והרשה לעצמו לשלוח את ג'ונגקוק לארץ החלומות, הוא צריך את זה יותר מתמיד היום, תירץ טאהיונג לעצמו.
ג'ונגקוק שקע בשינה נעימה בעקבות נשיקת המלאך של טאהיונג, אבל טאהיונג נשאר ער הרבה אחריו. הוא היה מודאג.
ג'ונגקוק ניסה, אבל הוא לא יכול להסתיר את העובדה שהחיים שחי היו קטנים עליו. כמו תפקיד שקטן על עובד. מתישהו, הוא ישתעמם ויאבד שליטה, או ינסה לשלוט בכל.
טאהיונג דיבר על זה עם אלוהים כשעלה לשמיים עם ג'ימין ולאלוהים היה פיתרון, וטאהיונג התלבט אם להציע אותו לג'ונגקוק. אחרי היום, הוא החליט שלא.
~~~
לא עברו שלושה ימים וג'ימין חזר שוב לשלוח מבטים מתחנחנים לטאהיונג. הוא הגיע במיוחד לבית של טאהיונג לדבר איתו על זה.
"לא"
"בבקשההה" התחנן ג'ימין
"לא" אמר טאהיונג
"על מה אתם מתווכחים?" שאל ג'ונגקוק שהדיח כלים.
ג'ימין, מנצל את ההזדמנות כמו כל אזרח טוב, הציע לג'ונגקוק לפני יומיים לא לבזבז את אהבתו החדשה לניקיון ולבוא לנקות אצלו. ג'ונגקוק שקל את זה ברצינות! וטאהיונג כעס כל כך שסירב לדבר עם ג'ימין.
"אתה אומר לא בגלל שהצעתי לג'ונגקוק שינקה אצלי? סך הכל חשבתי שהוא יוכל לעשות מסיבת ניקיון עם הוסוק. הם יסבנו אחד לשני..." ג'ימין ראה את המבט של טאהיונג הופך רצחני "את הכלים!" הוסיף במהירות, משנה את מה שתכנן לומר.
"עד שג'ונגקוק בבית הוא נשאר איתי" אמר טאהיונג, מוציא כלים שג'ונגקוק עכשיו סיים לרחוץ ושם חזרה בכיור.
"הנה, יש לך עוד כלים. אתה לא זז מפה" אמר בעובדתיות.
"אני לא מאמין על שניכם.יש לי בעיית ניקיון ואתם צוחקים עליה" רטן ג'ונגקוק בכעס.
"אנחנו? מה פתאום" אמר טאהיונג
"אנחנו רק משמשים בה נגדך" השלים אותו ג'ימין והחליף כיף עם טאהיונג.
שני ילדים, חשב ג'ונגקוק, כל כך קל לעבוד עליהם. תוך שניה הוא גרם להם לדבר שוב .
"אז מה אתה מסרב לעשות למען ג'ימין?" שאל ג'ונגקוק
"הוא רוצה שאני אקח אותו שוב ליונגי" ענה טאהיונג
"שוב??" ג'ונגקוק הניח ברעש את הצלחת והסתובב אל שניהם. "כבר היית אצלו? מה הוא אמר?" שאל בסקרנות. טאהיונג הופתע לראות את ג'ונגקוק ככה, הרבה זמן שהוא לא הסתקרן לגבי דברים. זו התקדמות טובה, חשב.
"אממ--- " גמגם ג'ימין. "הוא לא אמר כלום"
השניים האחרים מיהרו לעמוד לצד ג'ימין.
"אפילו לא שלום? הוא לא בנאדם" הפטיר ג'ונגקוק
"איזה לא יפה מצידו" הוסיף טאהיונג.
לג'ימין לא היה נעים מאיך שהחברים שלו הוציאו את יונגי, די באשמתו למען האמת.
"אה לא..זה לא זה...אני..." הוא נשם עמוקות ואמר את המשך המשפט מאוד מהר "הוא לא ידע שאני שם"
"כל מה ששיגעת אותי ולא הלכת לדבר איתו?" התרעם טאהיונג
ג'ימין הניח יד אחת מאחורי ראשו על העורף, משחק בשיער, הוא אמר מילה אחת ומשך בכתפיו-
"התביישתי"
"אתה חייב לקחת אותו שוב, טאהיונג" אמר ג'ונגקוק.
"למה, כדי שתוכל לשטוף ואני לא אעבור לך בשטיפה?" הקניט טאהיונג.
"א - זה תורך לשטוף השבוע ולא , אם תרד עלי זה לא יעזור אתה עדיין שוטף השבוע וב, תעזור לחבר שלך, תראה איזה חמוד, הוא רוצה לדבר עם יונגי ולא מצליח. בטח גם אתה היית מאוהב ככה"
טאהיונג העיף מבט אל ג'ימין שנראה לו רגיל מאוד והוציא לו לשון כשג'ונגקוק לא ראה.
כשג'ונגקוק הביט שוב אל ג'ימין, ג'ימין שרבב שפתיים בתחינה והביט כלפי מעלה בג'ונגקוק "בבקשה".
"טאהיונג, תראה אותו" ג'ונגקוק לגמרי נמס, "אתה חייב לקחת אותו ליונגי"
"הוא עם הוסוק עכשיו" הזכיר לו טאהיונג "אתה מעודד בגידה?"
"אני עומד ממש פה" הזכיר להם ג'ימין. הם דיברו עליו כאילו לא היה שם.
זה לא עזר לו. "הוא עם הוסוק מתוך נוחות" ענה ג'ונגקוק.
"לא נכון! אני אוהב את הוסוק!" קרא ג'ימין בקול.
"אז למה אתה רוצה לראות את יונגי?" הקשה טאהיונג.
"מה השאלה הזו. וחוץ מזה שהוסוק ואני כבר... אין לנו הטבות" ענה ג'ימין
"אז פשוט משעמם לך" קבע טאהיונג.
ג'ונגקוק הביט בו לא מבין. ממתי טאהיונג כל כך נתפס לדברים כאלו? ג'ימין התפתל בחוסר נוחות, ונראה קרוב למצוקה מהשאלות הנוקבות של טאהיונג.
" לא נכון. הוסוק הכיר מישהו והוא רוצה לתת לזה הזדמנות. ואנחנו... הוא תמיד אמר לי שאני לא האחד שלו"
"כל הכבוד להוסוק ובהצלחה לו. אבל אני לא לוקח אותך ליונגי רק כי אין מי שיבדר אותך בלילה" אמר טאהיונג.
"זה היה קשוח" העיר לו ג'ונגקוק בשקט, מוודא שג'ימין לא שומע.
"ג'ונגקוק אומר שזה היה קשוח". אמר טאהיונג בקול "אני לא חושב. אלא אם יש לך סיבה אחרת שאתה רוצה לראות את יונגי?"
ג'ונגקוק החליף מבט עם טאהיונג. אם הוא מבין נכון, הוא מבין למה טאהיונג עקשני כל כך הפעם.
הוא נעמד בכניסה למטבח, כאילו במקרה, חוסם את היציאה מהמטבח.
ג'ימין התנדנד במקום, גופו צועק מצוקה.
הוא היה רוצה להתגשם במקום אחר אם היתה לו היכולת. אולי בים. לים אין שאלות.
הוא אפילו היה מסתפק בלצאת החוצה ולהתחיל לרוץ. אבל ג'ונגקוק עמד בפתח המטבח, ידיו שלובות על זרועותיו, חוסם את היציאה. ג'ימין שקל להתנגש בו, אבל עם כל האימונים של ג'ונגקוק הוא נראה גוש שרירים שג'ימין היה בטוח שאם יכנס בו, הוא יבכה.
לא ג'ונגקוק, הוא עצמו. מי נכנס בקיר בטון מרצונו החופשי?
"אין לי תשובה בסדר?" הפטיר בעצבים לעבר טאהיונג.
"כי אני אוהב אותו, טוב?"
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
פרק 64: כל כך קשה להיות מאושר. אני עייף כבר
Start from the beginning
