יונגי נקש פעם שלישית.
"אתה יודע שעד שלא תגיד את המילים הנכונות אני אטרוק לך את הדלת בפרצוף?" אמר ג'ימין בקול קר.
"מה המילים הנכונות?" שיט!: חשב יונגי שהדלת נטרקה עליו שוב, הוא פספס את ההזדמנות.
הוא נקש פעם נוספת.
"רוצה פיצה?"
בום. הדלת שוב נטרקה.
הדלת נטרקה עליו גם שאמר "היי מה נשמע?" וגם כשאמר "אבל באתי לטאהיונג" וניסה לדחוף את הרגל מבעד לדלת, אבל ג'ימין היה מהיר ממנו.
לבסוף יונגי איבד את הסבלנות והתגשם בתוך הבית, לא מפריע לו שג'ימין יראה אותו מופיע מבעד לדלת נעולה, ממילא הוא מלאך בעצמו ויכול להתגשם.
ג'ימין פער עיניים ענקיות.
"אתה..אתההה" גמגם
הוא שפשף את העיניים. אין מצב. הוא בטוח הוזה.
"אתה חולם" ענה יונגי בקול משכנע. ג'ימין כל כך עייף, אולי זה יעבוד והוא יאמין לו?
"אני לא חולם!" אמר ג'ימין בעצבים. "ואני לא מדבר איתך!"
טאהיונג שמע הכל מהחדר שלו ונהנה מאוד לראות את הדלת נטרקת על יונגי פעם אחר פעם.
הוא קרא בשעשוע, "פשוט תתנצל. אתה יודע שזה מה שהוא רוצה לשמוע".
יונגי ידע. הוא מכיר את ג'ימין לא מהיום.
אבל זה הדבר האחרון שהוא התכוון לעשות.
"אתה נראה נורא"אמר יונגי, כעובדה. הוא הביט מקרוב בג'ימין. ג'ימין נראה כמי שגררו אותו על פני שבע יבשות קשור לסוס, ללא אוכל או שתייה. הוא היה על הקצה, השלב שבו הגוף קורס.
יונגי התקרב אל ג'ימין. מניח יד על הלחי שלו. ג'ימין לא נרתע, הוא נצמד אל יונגי בחיבוק.
הוא הבין שיונגי לא הולך להתנצל על זה שעזב אותו, והוא תכנן להתעלם מיונגי אבל...הוא לא עמד בזה.
הוא לא ידע בעצמו כמה הוא התגעגע ליונגי. לשקט שלו. ליציבות שלו.
ג'ימין קבר את הפנים שלו בשקע הכתף של יונגי, מתחיל לבכות.
"אני עייף" בכה.
יונגי ידע שזו עייפות שנובעת ממחשבות ומאי שקט נפשי, אפילו מלאך צריך לתת מנוחה למחשבות, להירגע.
יונגי השתחרר מעט מהחיבוק, כדי שיוכל להביט בפני ג'ימין. הוא נשק לג'ימין על המצח, שולח אותו לשינה עמוקה.
אחרי שהניח את ג'ימין במיטה הוא יצא מהחדר, מוצא את טאהיונג לבד בסלון
"איפה כולם?" שאל יונגי, רגיל לכך שכולם מתנחלים קבוע בבית של ג'ימין.
מאז שג'ימין הפך לזומבי, החברים העדיפו להימצא פחות בבית של ג'ימין. הם לא ידעו איך לעזור לו וכאב להם לראות אותו ככה.
"הסיוטים של ג'ימין החמירו" אמר טאהיונג, "נשיקה של מלאך לא תעזור".
יונגי הנהן. בכל מקרה הוא לא תכנן להשאיר את ג'ימין לבד
"מה איתך?" שאל יונגי
"אתה באמת שואל אותי?" הופתע טאהיונג
יונגי צחק, "זה מוזר נכון? אבל כשחזרתי לשמיים שמתי לב שחסר לי לשמוע אותך מדבר על היום שלך".
"לא היה לך למי להגיד לשתוק?" שאל טאהיונג, אבל עם חיוך גדול.
"בדיוק" אישר יונגי
טאהיונג סיפר ליונגי על ג'ונגקוק, שלא הוכיח את טאהיונג רק הזכיר לו למלא את החובה שלו יותר ברצינות, "כי ג'ונגקוק ימשיך לנסות וימשיך להפגע" אמר יונגי.
"אני לא יודע איך לעצור אותו" הודה טאהיונג
"תראה לו שמה שיש ביניכם מספיק" אמר יונגי.
"אני יודע שאני הייתי מסתפק בזה" הוסיף לעצמו אחרי שטאהיונג נפרד ממנו והתגשם אצל ג'ונגקוק.
מישהו שרוצה להיות איתך ולא עוזב, חשב יונגי, מה צריך יותר מזה. והוא ידע שטאהיונג יעשה הכל בשביל ג'ונגקוק, בדיוק כמו שהוא היה עושה בעבר הכל בשביל ג'ימין.
יונגי חזר לחדר של ג'ימין, מגלה את ג'ימין בוכה מתוך שינה. מודאג, הוא מיהר להעיר אותו. לרוב הסיוטים התחילו לג'ימין אחרי 2-3 שעות שינה, לא מיד כשנרדם.
ולרוב היה קל להעיר את ג'ימין. נגיעה אחת קלה בכתף או יד בשיער וג'ימין היה מתעורר.
אבל לא הפעם, ג'ימין ישן שינה עמוקה ויונגי לא הצליח להעיר אותו.
הבכי של ג'ימין הפך היסטרי יותר ויותר. הוא קרא בשמות של ילדים שיונגי בעצמו ליווה לחיי עולם הבא- הוא חולם על העבר? תהה יונגי.
"צאריונג" קרא ג'ימין מתוך שינה, "אל תלכי. אחיך יתגעגע אליך"
אז אלו הסיוטים של ג'ימין. ההבנה היכתה ביונגי בשתיקה רועמת. כל מה שג'ימין ניסה לברוח ממנו בשמיים חזר לרדוף אותו כאן.
יונגי לא ידע מה לעשות. ג'ימין לא התעורר, נראה אבוד בתוך החלומות הכי גרועים שיכולים להיות לו. הוא הצטנף במקום שלו במיטה ובכה מתוך החלום.
"אלוהים בבקשה. תעזור" יונגי עצם עיניים והתפלל . לא היה לו מושג אם אלוהים מקשיב לתפילות מלאכים, מניסיון העבר שלו הוא הניח שלא- גם לבני אדם אלוהים בקושי עונה.
אבל כמעשה נס ג'ימין התחיל להתעורר.
אחרי שעה ארוכה הוא היה ער, נועץ מבט מאשים ביונגי.
"בגללך עברתי את זה" אמר , ויונגי התכווץ מתחת למבט של ג'ימין.
בגללך עברתי את זה, חזר יונגי על המילים בראשו.
למה ג'ימין מתכוון, למה שהיה בשמיים?
"אמרת שתישן איתי ותשמור עלי אם יהיו לי סיוטים". האשים ג'ימין.
יונגי חש אשמה אמיתית. הוא באמת הבטיח את זה. "אני מצטער. אני לא אעזוב אותך עכשיו"
יונגי חיבק אותו וג'ימין פינה לו מקום במיטה. "תכנס ותישן איתי" אמר- ציווה
יונגי נכנס למיטה וכיסה את ג'ימין. מחבק אותו חזק ומצמיד אותו אליו.
ג'ימין חולם על מה שהיה בשמיים, חשב, מה זה אומר?
"אלו רק חלומות" מלמל ג'ימין לעצמו, משכנע את עצמו לא לפחד מהם.
_______
מקווה שהפרק הזה יעזור להבין את הבחירות של ג'ימין יותר טוב, ולהציג אותו פחות כחבר אנוכי.
YOU ARE READING
You only die once?
Teen Fictionלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
פרק 50 : אני עובר את כל הסיוט הזה בגללך
Start from the beginning
