טאהיונג חייך בשובבות והושיט את לשונו, מלקק את שפתיו של ג'ונגקוק. הן היו עדינות, ודקות ומושלמות בעיניו.
"ליקקתי אותך" גיחך בסיפוק, "מה תעשה לי?"
טאהיונג הוציא לשון מלאה ברוק בידיעה שג'ונגקוק שונא רוק.
הוא העביר אותה על הצוואר של ג'ונגקוק, מרטיב את כולו ברוק וגורם לג'ונגקוק לרעוד ולהצטמרר.
"איכססס מגעיל אחד!" ג'ונגקוק מיהר לנגב את הרוק עם שרוול החולצה, יוצר כתם אדום מרוב ששפשף חזק את צווארו.
באותו הרגע ממש טאהיונג גילה שהוא מצא את הדרך האהובה עליו להקניט את ג'ונגקוק.
הוא הוציא לשון ואוטומטית ג'ונגקוק נרתע. טאהיונג עלה על ג'ונגקוק עם גופו כדי לאפשר לעצמו גישה יותר טובה לפניו של ג'ונגקוק.
"תפסיק לזוז!" רטן טאהיונג, "אתה לא מאפשר לי להגיע אליך"
"בטח שלא" ענה ג'ונגקוק, "אתה רוצה ללקק אותי, מגעיל אחד!"
טאהיונג הכין יריקה בפיו, זו היתה הנקמה האולטימטיבית על כל התעלולים של ג'ונגקוק וכל הפיצות שהוא שילם עבורן.. הוא תכנן להפיל אותה על ג'ונגקוק, כשזה שם לב מה טאהיונג מתכנן וסובב אותו מהר על גבו, נשכב מעליו.
הוא אחז בפניו של טאהיונג בידו האחת.
"עכשיו נראה אותך" צחקק ג'ונגקוק ברשעות.
הוא רכן לשפתיו של טאהיונג ונשך אותן קלות, גורם להן להיפתח מהר מכפי שציפה.
הלשון של טאהיונג מיהרה לחדור לפיו של ג'ונגקוק, חוקרת ובודקת, וג'ונגקוק נענה, מתנתק מעט רק בכדי לנשום, או כדי לחלק נשיקות קטנות על הצוואר של טאהיונג ומהר מאוד לחזור לשפתיים הנפוחות האלו שרק דרשו שינשק אותן.
הם התנתקו אחרי שעה ארוכה מהנשיקה. הפעם לא היתה להם דרך להסביר את מה שעשו.
ג'ונגקוק קם מעל טאהיונג והתיישב במיטה בישיבה מזרחית. טאהיונג התיישב לידו.
"למה אתה מוטרד?" שאל טאהיונג.
"זו הנשיקה הראשונה שלי" אמר ג'ונגקוק
טכנית, זה לא נכון, הוא הספיק לצרפת את טאהיונג רק כמה שעות קודם.
"והיא היתה גרועה?" טאהיונג לא הבין. אולי אם היא היתה גרועה זה יסביר את ההסתייגות של ג'ונגקוק...
"לא! זה הרגיש... טוב" מיהר ג'ונגקוק לומר.
"גם לי", אמר טאהיונג
ג'ונגקוק מולל באצבעותיו את שולי השמיכה. "גם לך מה? הנשיקה הראשונה או שזה הרגיש טוב?"
"גם וגם" ענה טאהיונג.
"מה? אבל אתה..ממש זקן!" קרא ג'ונגקוק מופתע ושכח שכולם ישנים.
"זה ממש מעליב אתה יודע" אמר טאהיונג
"נו אבל אתה מלאך וחי מלא שנים ו..." ניסה ג'ונגקוק להסביר את פליטת הפה. זה לא כמו ערפדים? עד עכשיו ג'ונגקוק חשב על טאהיונג כמו על ערפד, הם נראים ממש צעירים אבל בני כמה מאות שנים.
"זה שונה אצל מלאכים. מלאכים לא מרגישים צורך מיני. חוץ מכמה בודדים".
"באמת?" שאל ג'ונגקוק, שוכח מהמבוכה שלו ומרים מבט אל עיניו של טאהיונג.
טאהיונג ישב מולו וחיבק את ברכיו. "כן, אנחנו מלאכים... זה חלק מהקטע"
ג'ונגקוק חשב על זה. אם מלאכים לא מרגישים צורך מיני זה אומר שטאהיונג בכלל לא נמשך אליו.
"אז אתה לא ..בעניין שלי?" שאל ג'ונגקוק ועיקם את פיו, חוזר למולל את השמיכה.
טאהיונג גם תפס קצה שמיכה והתחיל לשחק איתו. "בעניין שלך? מה זה אומר?"
"אתה לא נמשך אלי?" שאל ג'ונגקוק ישירות.
טאהיונג היסס. "מה זה בדיוק אומר משיכה?" שאל בקולו הנמוך.
"טוב לא משנה" אמר ג'ונגקוק, "אם אין לך תשובה אז זה לא"
המילים של ג'ונגקוק היו קלילות אבל הנימה היתה מלאת כאב.
"אני לא יודע מה זה אומר להמשך אליך.." התחיל טאהיונג, "אבל אני אוהב להיות לידך.. ורוצה לשמוע מה יש לך לומר על כל דבר והצחוק שלך ממש חמוד".
ג'ונגקוק חייך חיוך ביישני לשמע המילים של טאהיונג.
"ואני גם נהנה מאוד לעצבן אותך" אמר טאהיונג "במיוחד איך שאתה נגעל ...זה ממש חמוד.
ואני.. אני גם חושב שאני יכול לנשק אותך לנצח ולא ימאס לי"
"באמת?" שאל ג'ונגקוק בקול קטן, מרים עיניים נוצצות לטאהיונג.
"וגם לגעת בך" סיים טאהיונג את ההסבר שלו.
ג'ונגקוק הרגיש שנהיה לו חם פתאום.
טאהיונג הושיט את ידו והעביר אותה על הזרוע של ג'ונגקוק, ממשש אותה. "כשג'ימין עשה את זה קודם רציתי גם" מלמל- הסביר. טאהיונג המשיך להעביר את ידו על ג'ונגקוק, ממשיך אל הבטן, מחליק את ידו מתחת לחולצה.
"אתה נמשך אלי?" שאל פתאום רנדומלית.
האגו של ג'ונגקוק צעק לו לענות שלא, שהוא לא יכול להיות קל כזה להשגה.
אבל ג'ונגקוק זנח מזמן את האגו ואת ההגיון.
הוא ענה בפשטות מילה אחת.
" מאוד"
VOCÊ ESTÁ LENDO
You only die once?
Ficção Adolescenteלג'ונגקוק יש הרבה תוכניות לעתיד, אבל למות היא לא אחת מהן. כשהוא מקבל הודעה מסתורית שכתוב בה "המוות בא לקחת אותך בשעה שתיים" הוא מחליט שהוא לא ילך בקלות. במיוחד לא כשהוא בן 17 . ולמרות שהמלאך שבא לקחת אותו יפה תואר.. רק מה, ההחלטה של ג'ונגקוק מסבכת...
פרק 21: אבל אני לא נרדם אם קר לי
Começar do início
