פרק 19: בוא נודה על האמת, אנחנו נראים טוב

Start from the beginning
                                    

ג'ונגקוק מצמץ בעיניו כדי להסתיר את הדמעות.
הוא עכשיו ידע שעשה את המעשה הנכון. כמה שכאב לו על שהכניס את טאהיונג לצרות צרורות בזה שהוא לא רצה למות, הוא ידע שאם ימות, אמא שלו תשאר לבד.

אי יו חייכה אליו, ואמרה לו כמה היא גאה בו, וג'ונגקוק הרגיש שהוא בעננים. לא הפריע לו שאלוהים שאל אותו אם הוא מתחתן וצחק על הטוקסידו שלו, או שטאהיונג נעלם עם ג'ין לשיחות הבלתי נגמרות שלהם.
הוא הרגיש כאילו הלב שלו מלא שמחה, והסתובב מחויך בין כל המלאכים שהיו אדיבים ומרתקים ושפעו סיפורים מעניינים.

כשטאהיונג הגיע ואמר שעליהם לעזוב, ג'ונגקוק עזב בחוסר רצון את מה שהיה אחד הערבים הקסומים בחייו.

~~~

בדרך לעולם בני האנוש ג'ונגקוק נרדם, תופעה טבעית לבני אנוש. טאהיונג נשא אותו אל מיטתו, נזכר איך בפעם הראשונה הוא כמעט זרק אותו על המיטה.
הוא הניח בעדינות את ג'ונגקוק על המיטה , הוריד לו נעליים~~
"אתה מתכוון גם להפשיט אותי? תמיד ידעתי שיש לך משהו אלי" אמר ג'ונגקוק בעיניים עצומות.
"אתה כל כך מעצבן. לפני רגע היית מלאכי וחמוד כשישנת. ואז התעוררת ואתה שדון מעצבן"
"אני שדון?" ג'ונגקוק התיישב במיטה והסיר את העניבה והג'קט. "לא ידעתי ששדונים קיימים".
"הם קיימים. אתה ההוכחה לכך" ענה טאהיונג בקול עוקצני
"לפחות הפעם לא הפלת אותי מהמיטה" גיחך ג'ונגקוק
"שיט, אתה זוכר את זה?" שאל טאהיונג בהפתעה.
"לא הייתי בטוח" צחק ג'ונגקוק, "פשוט קמתי עם בליטה בראש ויד תקועה בין הקיר למיטה"
"אני מצטער על זה" אמר טאהיונג, שלא נראה בכלל מצטער.
"לפחות תצטער עם נשמה", אמר ג'ונגקוק

הוא משך את טאהיונג כך שיישב גם הוא על המיטה
"נו?" אמר ג'ונגקוק
"אני מצטער עם נשמה" ענה טאהיונג, לא יודע למה ג'ונגקוק מצפה ממנו. טאהיונג נראה כזה חמוד עם העיניים הבורקות והלחיים האדמומיות מהקור.
ג'ונגקוק הניח את שתי כפות ידיו על לחייו של טאהיונג, מחמם אותן. "אתה קפוא"
"הידיים שלך נעימות" ענה טאהיונג.

ג'ונגקוק מחץ מעט את פניו של טאהיונג, צוחק למראה השפתיים המעוכות והלחיים השמנמנות שהתקבל.
"אתה כזה חמוד ככה. תגיד שלום"
"לא רוצה" ענה טאהיונג, גורם לג'ונגקוק להנמס מהחמידות.
טאהיונג ניסה למחוץ את לחיו של ג'ונגקוק גם וג'ונגקוק נשך את האצבע שלו.
"לא מרשה לך", אמר. "רק אני מועך אותך"
"תשחרר אותי" אמר טאהיונג בשפתיים משורבבות ומקווצצות.
"רק אם תיתן לי נשיקה", אמר ג'ונגקוק
טאהיונג עשה פרצוף לא מרוצה, שנראה נראה חמוד יותר בין ידיו של ג'ונגקוק ולבסוף אמר "בסדר".
ג'ונגקוק חייך מרוצה ופספס את החיוך בקצה פיו של טאהיונג.

טאהיונג נשק למצח של ג'ונגקוק.
"היי זה לא נחשב --"
התחיל ג'ונגקוק למחות ושקע לשינה עמוקה.
טאהיונג גיחך. בתור מלאך, הוא יכל לנשק את ג'ונגקוק על המצח, לשלוח אותו לשינה נעימה ולמחוק לו את הזכרונות.
אבל לא הפעם.
הפעם ג'ונגקוק השיג זיכרון חשוב שטאהיונג רצה שהוא ישמור לעצמו.
הוא ראה את המבט של ג'ונגקוק כל פעם שהם נאלצו להוציא כסף ומהר מאוד גילה את "החוג" שג'ונגקוק הולך אליו. כל החברים ידעו שג'ונגקוק לא באמת הולך לחוג, אבל כיבדו את ג'ונגקוק שבחר לא לספר להם את האמת ולא אמרו דבר.

טאהיונג ביקש מאי יו להראות לג'ונגקוק את אימו. כשטאהיונג ראה כמה קשה לג'ונגקוק להיות היחיד שיוצא מהקניון בלי אף שקית קניות, הוא רצה לספר לו על האור שהמעשה שלו הביא לאמא שלו.
הוא ידע שג'ונגקוק יוכל להאחז בזה בכל פעם שירגיש חוסר כלכלי.
ג'ונגקוק היה צריך לדעת כמה חשובים המעשים שהוא עשה, כדי שבימים הבאים, כשיהיה לו קשה, יהיה לו מה שיחזק אותו.

~~~

למעלה בשמיים, אי יו חייכה כשהביטה בטאהיונג המכסה את ג'ונגקוק ומוודא שהחלון סגור, שלא תכנס רוח קרה.
היא הופתעה ממידת הדאגה של טאהיונג לג'ונגקוק. טאהיונג הגדיל ראש ויזם רעיונות, רק בכדי שלג'ונקגוק יהיה טוב יותר. הוא עבר בעצמו שלוש עשרה מלאכי בירוקרטיה רק כדי להשיג אישור כניסה לג'ונגקוק להערב. הוא מילא את תיבת הפניות הדחופות של אלוהים בלא פחות מ60 מכתבים בכדי לקבל אישור להראות את המקרה לעיניו של ג'ונגקוק. לא היה תקדים לכך מעולם בשמיים. שום מלאך לא חפר ככה לאלוהים.

טאהיונג בדק שוב את השמיכה שכיסתה את ג'ונגקוק וליטף את לחיו.
"לילה טוב קוקי" לחש.
ג'ונגקוק רצה לטוס בשמיים בכירכרה כמו סנטה קלאוס, את זה טאהיונג לא יכול לספק לו, אבל הוא יכול להשאיר לו מתנה לפני שהוא הולך, מניח על השידה ליד המיטה אוזניות בלוטוס חדשות.

~~~~~~~

נשמח לשמוע מחשבות על הפרק, רעיונות וכל דבר שתרצו לשתף 🌻🎁

 You only die once?Where stories live. Discover now