You only die once?

פרק 70 : יכלת להגיד שזה מה שעומד לקרות. אני מלאך, אידיוט, לא נביא

🥀🥀🥀

ג'ונגקוק חזר לגור בבית בו גדל עם אמו. הוא העביר שעות רבות בחדר שלו או בפינת אוכל, על הכיסא בו אהבה אמו לשבת.
הוסוק הרגיע את טאהיונג שזה טבעי ויתן את הזמן לג'ונגקוק, הוא דיבר מניסיון , ידע טאהיונג, אבל טאהיונג פחד ולא יכל לשתף את הוסוק בפחדים שלו.

לפני חודשיים, טאהיונג ניהל שיחה עם אלוהים. היו לו כמה תובנות שאלוהים אישר אותם.
שניהם הסכימו על מה שהיה ידוע מראש, החיים של ג'ונגקוק קטנים עליו. הוא נועד להיות אדם גדול.
יש לו נשמה כזו, והכלא שהיא מונחת בו הורג אותו, כל יום יותר ויותר.

לאלוהים הפתרונות.
או במקרה הזה פיתרון אחד. טאהיונג סירב לשמוע על כך ואלוהים הציע לו לנסות את הפיתרון, אולי יגלה בעצמו שהוא מתאים לג'ונגקוק.
טאהיונג ניסה, וזה התאים כמו כפפה ליד.
ג'ונגקוק בעצמו אמר לו שמעולם הוא לא הרגיש חי יותר.

אלוהים השאיר את הבחירה לטאהיונג, זה היה בידיים שלו אם להציע לג'ונגקוק או לא, וטאהיונג דחה כל יום את ההחלטה.
אלוהים אמר שיהיה דד ליין לזמן המוקצב לטאהיונג, וכשיגיע הדד ליין טאהיונג ידע מכך.
עכשיו, כשאמו של ג'ונגקוק עברה לעולם הבא, טאהיונג הרגיש שזה הדד ליין שאלוהים דיבר עליו.
עכשיו אלוהים לוקח לידיו את ההחלטה, וטאהיונג פחד מההשלכות.

~~~

ג'ונגקוק ישב בחדרו על המיטה. ראשו בין ידיו,
האלבום שלו- אלבום החלומות אמו קראה לזה - היה מונח לפניו.
הנה הוא עם כדורגל, הנה אוסף הכתבות ששמר על השחקן שהכי העריץ רונאלדו, הנה הוא במדי הנבחרת והנה הוא הופף לקפטן נבחרת הכדורגל.

הנה הוא חותם עם צייד הכשרונות, הנפילה הראשונה שלו. והנה כל הפרסומות בהן דגמן, אך איש אינו יודע שזה הוא.

לא משנה כמה הוא התאמץ, הוא לא יצליח לפרוץ את הבועה הקטנה שלו. הוא לא יכול לשנות כלום בעולם.

אדוה קטנה הורגשה בחדר, ג'ונגקוק לא טרח להרים את עיניו, הוא ידע מי התגשם מולו.
"אין לך מקום על פני עולם בני האדם, לא תצליח לעשות פה דברים גדולים אף פעם"
"אז זה מי שאהיה תמיד? ג'ונגקוק מחנות הירקות? דוגמן שאיש לא יודע מי שהוא? אף פעם לא יותר מזה?"

אלוהים הושיט יד לג'ונגקוק. "אתה יכול להמשיך איתנו. אנחנו זקוקים לחדשנות, התקבענו לא מעט במנהגים שלנו"
"אתה יכול לחולל שינוי"

"אתה יכול לעזור להרבה אנשים בשמיים" אמר אלוהים.
"אבל הם לא ידעו שזה אני שעזרתי להם"
"הם לא ידעו" אישר אלוהים
"הם לא יכירו את השם שלי" אמר ג'ונגקוק
"לא. הם לא יצעקו את השם שלך בהערצה. הם לא ידעו שצריך להודות לך. הם לא ידעו שזה אתה".

השתררה דממה בזמן שג'ונגקוק חשב על זה.
הוא לא יהיה משהו בעולם. לא יכירו אותו. אפילו לא יגידו לו תודה.
אבל הוא יחולל שינוי.
"אני מסכים" אמר ג'ונגקוק וחייך
ואלוהים לא יכל להיות גאה יותר.

וכך, שנתיים אחרי, ג'ונגקוק הושיט יד לטאהיונג ועלה איתו לשמיים.

יהיו דברים שהוא יתגעגע אליהם, אין ספק, אבל בזכות טאהיונג הוא זכה לחיות עוד שנתיים שלמות.
הוא למד הרבה, והפך להיות לאדם טוב יותר, למרות שטאהיונג מזכיר לו תמיד שהוא תמיד היה אדם טוב.
שנתיים אחרי טאהיונג מסיים סוף סוף את המשימה הראשונה שקיבל בשמיים, להביא את ג'ונגקוק המת לשמיים.
בלי עוד משימות לטאהיונג, מחליט ג'י דרגון, עדיף להשאיר אותו בדברים הפשוטים.
למשל, נתנו לו לעצב את היכל הכניסה ולמרות ששילוב הצבעים מעט מוזר, התוצאה היתה בהחלט מעוררת השראה.

ג'ונגקוק עלה לשמיים, הפעם לתמיד.

_____

רגע לא סיימנו💖 יש המשך