My Destiny: Warrior {hebrew}

-63- Change your place, Change your luck

פרק 63- משנה מקום, משנה מזל

"טוב, עכשיו אנחנו עוברים לקטע הקשה יותר להבנה. הסיכונים." הוא ספק ידיים ולאחר שנייה הפריד אותן ונקש באצבעותיו. דמות של עשן אפור התגבשה לכדי צורה של בן אדם וריחפה לה ליד הלוח.

"תכירו, זה גוף האדם. הגוף שלכם." הוא אמר ובובת העשן התחילה להסתובב בין השולחנות שבחדר, מונעת על ידי כוחו של מורטימר.

"הכוח שמניע אתכם נקרא אנרגיה, אותה אתם מקבלים מהאוכל שאתם אוכלים, מהמים שאתם שותים, מהשעות שבהן אתם ישנים וממקור הכוח שעליו אתם מחליטים להישען ברגע שאתם נכנסים לתוך מסלול מסויים." הוא הסביר בפירוט בזמן שהבובה הדגימה עם חפצים שנוצרו מעשן את דבריו. למען האמת, זה היה די נחמד. השיעור הרבה יותר מעניין ככה.

"אם בחרתם במסלול למכשפים, את האנרגיה תקבלו מהנחשים ואם בחרתם במסלול לקוסמים, תקבלו את האנרגיה שלכם מעצמכם והיא תהיה תלויה מאוד בחוזק הגוף ובתזונה שלכם." 

"בכל אחד מהמסלולים יש יתרונות וחסרונות. אתם תחליטו מה מתאים לכם יותר," הוא אמר והסתכל על כמה ילדים ענקיים מהשורה האחרונה, "ומה מתאים לכם פחות..." הוא הסתכל אל הכיוון שלי והרגשתי את עיניו ננעצות בי לכמה שניות ומיד לאחר מכן ממשיכות הלאה.

"במסלול המכשפים, כמו שאמרתי לפני שנייה, הכוח שלכם תלוי בנחשים. לכן החוזק שלכם תלוי בבריאות ובחוזק שלהם. זה חוזה שיתופי שהסכנה היחידה בו היא שהנחשים יהרגו." הוא אמר בהדגשה את המילה האחרונה וגל של ליחשושים חלף בחדר. הנחשים יכולים להיהרג?

"לעומת זאת," הוא אמר בחדות, קוטע את הרעשים שגעשו בחדר, "גם לקוסמים יש כמה סיכונים שיהוו מכשול עבורכם בדרך. חוץ מהעובדה שאתם לא יכולים להשתמש ביותר אנרגיה ממה שהגוף שלכם מסוגל להכיל, ככל שתשתמשו ביותר קסם בזמן קצר, על הגוף שלכם יתחילו להופיע קווים זוהרים בצבעים שונים. גוון הצבע שלכם תלוי בחוזק של הקוסם. אתם אולי חושבים עכשיו 'כמה שזה מגניב!' אבל אל תטעו. הקווים האלה מהווים את המגבלה שלכם. ברגע שתשתמשו יותר מדי בקסם, הקווים האלה יאכלו אתכם מבפנים, אתם תמותו והאנרגיה שצברתם תברח מהגוף שלכם אל מאזן האנרגיה בעולם. מה שאומר שהמשחק נגמר מבחינתכם."

מה? מה? מ-מ-מה?! דיאנה לא סיפרה לי את זה! מכשפה ערמומית שכמוה. אני מתערבת על החיים שלי שגם לוקאס ידע את זה. לעזאזל.

"כמו שאמרתי קודם. זו הבחירה שלכם. יש מישהו שרוצה להחליף מסלול?" מורטימר שאל ועיניו סרקו את החדר שוב, כמו שעשה במהלך כל השיעור. 

הסתכלתי לעברה של ליילה וראיתי את הנצנוצים בעינייה ואת ידה שהתחילה להתרומם באוויר.

"אל תעזי." סיננתי לעברה בכעס ותפסתי את ידה, מחזירה אותה בכוח מתחת לשולחן ומכריחה אותה להשאיר אותה שם. היא נאנחה, גילגלה עיניים והרפתה את ידה לבסוף. גורמת לי לשחרר אנחת רווחה ולהרפות מהיד שלה.