-42- Unmannered Caveman

1.2K 134 31
                                    

פרק 42- איש מערות חסר נימוסים

הארוחה עברה בנעימים והאוכל היה מעולה עד כדי כך שתהיתי איך דיאנה הכינה אותו בזמן קצר כל כך. אכלתי יותר מדי, עד שכאבה לי הבטן.

לאחר הארוחה אני ולוקאס נפרדנו מדיאנה בברכת לילה טוב ועלינו לחדר האורחים, שם חיכו לנו שתי מיטות נפרדות. תודה רבה על זה.

ועכשיו אני שוכבת במיטה, מנסה להירדם אבל כל פעם שאני מתחילה להירדם, לוקאס משמיע איזה רעש מתוך שינה, מה שמעיר אותי מיד. נאנחתי בשקט ושמעתי תזוזה מכיוון המיטה של לוקאס.

נשמעו כמה קולות מוזרים וכעבור כמה שניות הרגשתי משיכה קטנה בשמיכה שלי. התרוממתי על מרפקיי וראיתי את כפור מנסה לעלות אל המיטה שלי. אוו, הוא כזה מתוק.

העליתי אותו בעדינות וברגע שהוא היה לידי הרגשתי מנומנמת וזמן מה לאחר מכן, הצלחתי להירדם.

***

"קייט! אני רעב..." נשמע קולו של לוקאס בתוך החלום שלי וכל החדי קרן שלי צעדו צעד אחורה והתחילו להינמס לסוכר כשהעולם התחיל להתנדנד מצד לצד.

"קייט!" הקול שלו נשמע שוב, הפעם יותר ברור.

"מה אתה רוצה, לוק?" אמרתי לו והתהפכתי לצד השני של המיטה.

"אל תגידי לי את המשפט הזה!" הוא אמר בכעס אחרי שאמרתי לו את זה הוא משך ממני את השמיכה והמשיך לנער אותי. בשלב הזה כבר ממש התעצבנתי.

"לוק, אתה הרסת לי חלום ממש אבל ממש טוב על חדי קרן מסוכר, אין לך מושג מה אני הולכת לעשות לך!" אמרתי, תפסתי את הכרית שלי וזרקתי אותה עליו.

"תירגעי, נסיכה. אני רק מעיר אותך כי דיאנה קראה לנו לארוחת בוקר ונמאס לי לשמוע אותך נוחרת." הוא גיכח אחרי ששמע על החלום שלי וחמק מהאגרוף המנומנם שלי שנשלח לעברו מיד לאחר ששמעתי את הגיחוך שלו.

"אני באה, רק תן לי לשטוף פנים ולצחצח שיניים." אמרתי והעברתי את ידי בשיערי והוא אמר, "אולי כדי גם שתעשי קוקו או תאספי את הרעמה הזאת. אני מחכה למטה." הוא אמר וירד למטה במהירות. ברצינות שיש לו מזל שהוא עשה את זה, רמת העצבנות שלי הגיעה לשיא.

הלכתי לעבר המקלחת וציחצחתי שיניים בזמן שהרהרתי בכמה זה כיף לא להיות בכוננות או עם כלי נשק קרובים אלייך כל הזמן, זה משחרר, ההרגשה הזאת, הרגשת הביטחון.

ברגע שסיימתי לצחצח אספתי את השיער לקוקו גבוה ולבשתי את השמלה הכחולה שלי, זאת שלא יצא לי ללבוש הרבה לאחרונה כי היא לא מתאימה לחיים בשטח והלכתי יחפה, כי נשארו לי רק המגפיים השחורים הגבוהים שלי, אלה עם השרוכים אבל הם לא מתאימים לשמלה וגם לא היה לי כוח ללבוש אותם עכשיו.

ירדתי למטה והרחתי משהו מדהים מגיע מהמטבח.

הלכתי כמו זומבי לכיוון המטבח והבטן שלי השמיעה רעשים.

My Destiny: Warrior {hebrew}Where stories live. Discover now