פרק 85- אלוהים לא זמין כרגע, אנא נסו מאוחר יותר
"אוי, אלוהים." אמרתי בהלם ועיניי נפערו כשראיתי אותם. מאות חיילים של הנחשים. לא של ממלכת הפיניקס לשעבר, אבל הם נראים מפחידים באותה המידה.
"הוא לא זמין כרגע." לוקאס רציני עד מוות. "רק אני ואת בכפר הזה. הדייט הכי טוב שיהיה לנו, הא?"
"אני אטפל באלה שלמטה." אמרתי לו, מתעלמת בכוונה מההערה על הדייט והוא הנהנן בהקלה כשלקחתי על עצמי את המשימה הקלה מבין שנינו, כאילו פחד שאתעקש לעזור לו. חמישים מכשפים זו בעיה פי אלף יותר גדולה, אבל גם צריך לעזור לאנשים שבכפר.
"תיזהרי," הוא אמר ברגע שהניח אותי על קרקע יציבה. "אני לא רוצה להיות אלמן."
"אתה לא תהיה כזה." הצדעתי לו והוא חייך. "אני אראה אותך מאוחר יותר." שילחתי משם אותו ואת המבט העצוב שנשקף אליי מהעיניים שלו.
הוא הפתיע אותי עם השינוי צורה שלו. הוא משוגע לגמרי. אני רוצה גם!
בעטתי בדלת הראשונה ששמעתי מתוכה צרחות וראיתי אמא וכמה ילדים לכודים בתוך הלהבות. כבר מתחילות הצרות? לעזאזל.
"אני אוציא אתכם מכאן." אמרתי להם והתקדמתי אליהם מבין הלהבות, עוברת מהר ככל האפשר כשהחרב של בית הדרגונר מפנה לי דרך בין הלהבות.
סרקתי במהירות את החדר וראיתי שהוא כולו עשוי מעץ. רק הקיר שמאחורי האישה ושני ילדה היה שלם. טוב, היה שלם עד עכשיו. בעטתי בו. כמה פעמים הוא נכנע באנקה צורמת ופתח פתח אל העולם שבחוץ.
"רוצו ליער." עזרתי לאם להתרומם והיא תפסה ילד בכל יד ורצה בכל כוחה. יצאתי גם אני מהבית ומיהרתי אל החיילים שסיירו באיזור.
עשרים אנשים. עשרה פגיונות. לא מספיק טוב. עימות ישיר נדרש.
הוצאתי את החרב שהכנסתי כמה שניות ספורות קודם לכן מהנדן ועשיתי עיקוף סביב החיילים, מגיעה אליהם מאחורה ודוקרת אותם בכל מקום שנראה לעין. אני לא צריכה להרוג, אני צריכה לעקב אותם ולעזור לתושבים לברוח.
לאט לאט הם התחילו לקלוט שכואב להם. עברתי כל כך מהר בניהם שעד שהם גילו שהם נפצעו, כבר הייתי במרחק של כמה מאות מטרים מהם.
שמעתי שאגה מוכרת מאוד והסתכלתי אל השמיים וראיתי את כפור. אולי לוקאס יכול להשתנות לפיניקס, אבל לי יש את כפור. אחרי הכל, דרקון לבית דרגונר, ופיניקס לבית הפיניקס.
"שנעשה את זה?" לחשתי לעצמי בשקט ונשמתי נשימה עמוקה. "נעשה את זה."
אני יכולה להחליש אותם, השאלה היא בכמה אני יכולה לפגוע ומתי אגיע לגבול שלי.
שילחתי פעימת קסם, הפעם הישר מיקומו של כפור והוא הבין וסטה בפנייה חדה ממסלולו הישר לכיווני. קפצתי על ראשו והדרכתי אותו בזמן שהוא עף לקצה הכפר, שם הייתה התכנסות רחבה של חיילים סביב כמה שבויים מהכפר עצמו. רק המראה של הייאוש על הפנים שלהם הרתיח לי את כל העצבים בגוף.
VOUS LISEZ
My Destiny: Warrior {hebrew}
Roman pour Adolescentsקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
