עברו כמה ימים מאז שהיינו במרתף של הטירה ואנחנו שוב בדרכים.
מסתבר שהפצע של לוקאס החלים אחרי ששברתי את הקשת. הייתי ממש המומה כשגיליתי שהוא לא נפגע וגם שמחתי בשבילו שהוא לא היה צריך לעבור את מה שאני עברתי. זה לא כיף במיוחד להיות תלוי באחרים בכדי לזוז ממקום למקום.
"קייט, אני רעב." אמר לי לוקאס והכרזתי על הפסקה.
מאז שהצלתי אותו וגם שיחררתי את הצד האחר שלי אנחנו מתאמנים בחרבות ביחד.
אומנם אני כנראה בחיים לא אגיע לרמה של לוקאס, אבל הוא אומר שאני מאוד טובה, יחסית לרמה שלי.
במשך השבוע שעבר מאז שביקרנו בטירה אני מנסה לשכנע את לוקאס להראות לי איך הוא נלחם באמת אבל הוא לא מוכן להראות לי.
"טוב, אז מה אתה רוצה לאכול היום? יש אפשרות להכין מרק או שאפשר להכין תפוחי אדמה במדורה. תבחר." אמרתי לו כשאני מורידה את התיק שלי על יד המדורה, מסדרת את החרב על המותניים שלי ומחפשת בעיניי אבנים גדולות כדי לעצור מעגל אבנים למדורה.
"אמממ..." אמר לוקאס בזמן שאני כבר אספתי חמש אבנים מתאימות.
"תחשוב בזמן שאתה אוסף זרדים למדורה בבקשה..." אמרתי לו כשאני מניחה את חמשת האבנים בערימה באמצע המחנה המאולתר שלנו.
"אין בעיה, המפקדת." הוא אמר והצדיע לי בצחוק.
"אל תודה לי, אדון שלמות." גיחכתי אליו. זה כיף לגחך.
"אדון שלמות? מאיפה זה מגיע? אני עד כדי כך מושלם?" הוא שאל וחייך לעצמו.
"להיות שוויצר ממש לא מתאים לך. תנסה את הגישה הנחמדה מדי פעם." אמרתי והתחמקתי בכוונה מהשאלה שלו.
"אני יודע שאת מתחמקת קייט." הוא אמר אלי בטון רציני.
"תרגיע, זה לא עד כדי כל חשוב. זה פשוט שאתה מעצבן אותי." אמרתי וצחקתי עליו.
"אני מעצבן אותך?" הוא שאל אותי בגיחוך של 'באמת?' והרים גבה.
"לעזאזל! לא הוגן! אפילו הגבה! אתה עושה את זה בכוונה, נכון?" הוא יודע שיש לי חולשה להרמות גבה.
"כמובן שאני עושה את זה בכוונה. הכל כדי לעצבן אותך, נסיכה." הוא אמר והשתחווה קידה מגוחכת.
"בוגר לוקאס, בוגר. לך זה כיף שתשתחווים לפניך?" שאלתי אותו בזלזול.
"למען האמת, לא ממש..." הוא אמר לי והמשיך להוסיף זרדים לערימה שבאמצע מעגל האבנים שאני יצרתי.
"אני גאה בך!" אמרתי לו והוא צחק.
"תודה. ואני רוצה תפוחי אדמה, נמאס לי ממרק, אכלנו מרק במשך כל השבוע וזה קצת נמאס עלי..." הוא אמר ואני צחקתי הפעם.
YOU ARE READING
My Destiny: Warrior {hebrew}
Teen Fictionקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
