My Destiny: Warrior {hebrew}

-5- Your Condition

פרק 5- המצב שלך

"מחפש אותי? למה?" שאלתי והייתי המומה מכל המידע החדש שקיבלתי מלוקאס. השתלטו על הממלכה?! לא שמענו על זה כלום... אבל זה די הגיוני, הוא אמר שהם ניסו להסתיר את זה. אבל זה הזוי שלא ידענו את זה שנה.

והעובדה שהוא יורש העצר מוזרה מדי.. אני ישר הייתי מפקפקת בו אלמלא ההוכחה, שאני מניחה שאפשר לקרוא לה 'חיה וקיימת', שנקראת יין ויאנג.

"בגלל שאת היורשת לבית דרגונר. בני הפיניקס ובני הדרגונר יכולים לשנות את העולם ביחד ולעשות דברים מדהימים. למרות שעם המצב שלך... טוב, בואי רק נגיד ששום דבר לא בטוח." הוא אמר ברצינות.

"המצב שלי? זה מעליב! מה לא בסדר איתי?" שאלתי במחאה "אני לא אומר שמשהו לא בסדר איתך... את פשוט לא..." הוא אמר ועניתי לו "פשוט לא מה?"

"פשוט לא לוחמת." אמר לוקאס והייתה לו מעט הגינות בכדי להיראות נבוך מעט.

'תפסיקו לריב' אמרו יין ויאנג ביחד 'כרגע אתם צריכים להסתדר- למען עתיד העולם. לוקאס. היא אומנם אינה לוחמת, אך מוחה מפותח במיוחד- אני בטוח שהיא תוכל ללמד אותך דברים. ולוקאס, אתה בקיא באומנויות הלחימה ובלחימה בכלי נשק- אתה תאמן את קייט. בנתיים מטרתכם העיקרית היא להגיע לסופיה ולהתייעץ איתה על המצב הנוכחי. שניכם צריכים ללמוד איך להשתמש בקסם. משום מה אף אחד לא לימד אתכם איך. אנחנו צריכים לחזור לתרדמת כרגע. תדברו בניכם ואל תריבו!' הם אמרו והרגשתי את נוכחותיהם נעלמת ממוחי.

***

"אני מצטער על מה שהיה מקודם... אני פשוט לא ציפיתי לך. גם אם את לא רוצה לדבר איתי אני עדיין צריך לחבוש לך את הרגל. ואני אשמח אם תוך כדי תספרי לי מה עבר עלייך או על עצמך, או כל דבר אחר שאת רוצה לספר לי. אם אנחנו הולכים להילחם ביחד אנחנו צריכים לפחות להכיר אחד את השניה." לוקאס אמר ואני לקחתי את עצמי בידיים, מטאפורית כמובן. ניסיתי להעמיד את עצמי במקומו- לצפות ללוחם ובמקום זה למצוא נער חלש שחוזקו הוא בתחום השכלי.

"בסדר. אני מבינה אותך. אתה יכול לתפור לי את הפצע ואני אספר לך תוך כדי את מה שקרה ועל עצמי, לפחות זה יסיח את דעתי מהכאב." אמרתי והוא חייך בהקלה והביא חוט ומחט.

"את רוצה אלכוהול כדי להכהות את הכאב?" הוא שאל ועניתי לו שאני לא שותה. הוא הנהן בהבנה ואמר לי "גם אני לא שותה. יש לי את האלכוהול רק לצורכי חיטוי." חייכתי אליו והוא נשם עמוק ואמר "הנה זה מתחיל."

זה כאב. אבל הכאב היה נסבל. לפחות אפשר להתרגל אליו. "את מתחילה לספר לי? אני לא רוצה להאיץ בך או משהו כזה" הוא אמר בחיוך משועשע בעודו מתרכז בתפירת הפצע שלי. "כן, אני אספר לך קודם מה קרה אתמול ואחר כך על עצמי. אני מעדיפה לספר את מה שקרה אתמול קודם."