-98- First step towards the Future

1.2K 124 39
                                    

פרק 98- צעד ראשון לעבר העתיד

"זה הסתיים." לוקאס אומר ואני פולטת אנחת רווחה.

"סוף סוף הם התחתנו." אני מוציאה כמה קליקים מהידיים שלי ולוקאס מתלווה אלי אל הסלון שלנו, חדר אחד מתוך מערכת החדרים הענקית שקיבלנו עם ההטבות של להיות משפחת המלוכה. עיצבו אותו לאחרונה ואני שמחה שהוא לא מזכיר את החדר שבו נפגשנו עם סופיה. מספיק שהזכרונות רודפים אותי בלילה, אני רוצה ימים שקטים.

"זו הייתה חתונה יפה." הוא מציין ונוחת על הספה באנחה כבדה. מסדר את רגליו על המשענת הנגדית למשענת שעליה נשען ראשו על הספה ועוצם את עיניי.

"דיאנה צריכה להודות לי על זה." אני מקטרת ומורידה את השמלה הלוחצת שדיאנה בחרה לי. אני חושבת שבסתר היא אוהבת מחוכים.

"אל תציץ." אני מזהירה אותו ואחרי בדיקה זריזה שעיניו עדיין עצומות אני לובשת חולצה גדולה של לוקאס ומכנסיים שלו.

כשאני מסתובבת בחזרה אני רואה אותו בוהה בגבי.

לעזאזל. "אמרתי לך לא להסתכל."

"אז אמרת." הוא מושך בכתפיו. "את יכולה לקחת לי מהחולצות רק אם את עבירה את הבגדים שלך מהארון שלך לשלי. אחרת אין סיכוי שהחולצות שלי יחזרו אלי אי פעם."

"בסדר." אני מרגיעה אותו לפני שאני אתחיל עוד ויכוח חסר טעם. התקרבתי אל הספה והתיישבתי ליד ראשו של לוקאס. הוא מרים את ראשו ואחרי שהתיישבתי הוא מניח את ראשו בחזרה על ירכיי.

"נעים לך שם?" אני צוחקת כשאני מרגישה אותו מתחפר בתוך ירכיי וקופא כשהוא מוצא תנוחה נוחה.

"לא היה מזיק לך יותר שומן בירכיים." הוא מלמל. "אני אגיד לטבח להכין לך מאכלים משמינים."

"נחמד מצידך." אני אומרת בציניות אבל הוא לא מקשיב. עיניו נעצמות והוא לוקח את ידי בידו ומניח אותה על ראשו, נותן לי אישור בלי מילים ללטף את שיערו.

כאילו שאני צריכה אישור. הייתי עושה את זה במילא.

בהייה היא דבר מרדים, במיוחד בהייה בלוקאס. הוא גורם לשינה להיראות כמו משהו קסום ונעים במיוחד. לכן, כעבור כמה זמן, מצאתי את עצמי עוצמת את עיניי על משענת הספה כשידיי קבורה בתוך שיערו של לוקאס שצמח מחדש מאז הקרב עם הנחש הגדול ואת ידי השנייה מונחת על חזהו ומשולבת בידו. זה נעים.

מצמצתי כמה פעמים בעיניי, מביטה בלוקאס ומנסה להבין מהי הסיבה שבאשמתה התעוררתי.

מבטי מתרומם אל מרכז החדר, שם עומדת הכלה הטרייה, דיאנה ומאחוריה, מורטימר, החתן הטרי.

"את לא אמורה להיות בירח דבש?" אני ממלמלת בין שינה לערות. לא בטוחה אם אני מדמיינת את דיאנה מרוב עייפות מכל הדברים שגרמה לי לעשות עבורה או שהיא באמת כאן.

My Destiny: Warrior {hebrew}Where stories live. Discover now