פרק 65- ידע הוא כוח: כוח לעשות טוב, או רע.
"אולי תסתכלי לאן את הולכת?" שמעתי קול נשי קורא לעברי.
"הא?" הרמתי את ראשי במהירות והופתעתי לראות ילדת מכשפים, או יותר נכון, פרחה של מכשפים. אין סיכוי שהיא במסלול הקוסמים, היא לא בכיתה שלנו ויש רק חמישה קוסמים הכל האקדמיה הזו, אני, ליילה, דניאל ועוד שניים שנמצאים עדיין באיזה מסע לגילוי עצמי או משהו דומה.
"אמרתי אולי תסתכלי לאן את הולכת." היא ירקה לעברי בארס.
"תרגעי, זו את שבדרך שלי." אמרתי באדישות, מחקה את הדרך שבה לוקאס מתנהג לכולם. חוץ מזה, אין שום סיבה שהיא תסתובב מול הדלת למעונות של הקוסמים כשהיא במסלול המכשפים. אז תכנית, היא זאת שטועה כאן.
"את אמרת לי תרגעי כרגע? את רוצה שהראש שלך יתנתק מהגוף?" היא שאלה בקול גבוהה וצווחני והתחילה להוריד את העגילים הזהובים הענקיים שלה.
"בדיוק מה שרציתי לשאול." עניתי לה ושמטתי את הרגליים של דניאל על הרצפה, שולפת את הפגיונות שלי ומעיפה את השיער הצידה בסיבוב ראש חד, אני שונאת כשהוא מסתיר לי את שדה הראיה.
"וואו, וואו, תפסיקו שתיכן." שמעתי את קולו המנומנם של דניאל מהקרקע. למזלי, אף אחת מאיתנו לא התייחסה אליו. אולי היום הזה לא יהיה כל כך נורא, אני עוד אזכה להינות היום. חשבתי בזמן שליילה התחילה לגרור את דניאל אחורה.
"ילדת קוסמים מפגרת, מי את חושבת שאני?" היא שאלה והכניסה את העגילים שלה לכיס החצאית הקצרה שלבשה, מעבירה יד בשיערה הבלונדיני החלק ומזיזה אותו אל מאחורי אוזנה.
"אני..." התחלתי לענות לה ואז הרגשתי כאב חד מטבעת הנישואים שלי. בסדר, בסדר, אני לא אגיד כלום, רק תפסיקי להתחמם!
"את לא מספיק חשובה כדי לדעת מי אני." עניתי לה בחיוך מתוק וראיתי איך העיניים שלה מתכווצות יותר ויותר בכעס. זה כמעט משעשע, אבל רק כמעט.
היא התקרבה אלי במהירות והרחתי את ריח הוניל המחליא שנדף ממנה. מה יש לבנות האלה? הן רוצות בכוח להריח כמו עוגה? זה עושה אותי רעבה, ברצינות.
"את..." היא התחילה להגיד בעיניים רושפות ונקטעה בידיו של דניאל, שנדחף בינינו עם הפנים כלפי הבלונדינית והרחיק אותה בכוח ממני.
"אל תתחילי, סטפאני. אני מזהיר אותך." הוא אמר ודחף אותי אחורה עם הגב שלו. "אם את אוהבת את הפנים שלך כדאי שתתרחקי." הוא אמר לעברי וחזר להתרכז בסטפאני.
"כל הכבוד, דניאל!" שמעתי את ליילה לוחשת וראיתי מזווית עיניי את החיוך הענקי שלה.
"היי, ילדה!" לחשתי אליה, "אין סיכוי שזה ילך לך." חייכתי אליה חיוך מזוייף להפליא והיא החמיצה את פניה לעברי ואמרה לי בלי קול לשתוק עם גלגול עיניים מזלזל. ברצינות, לילדה אין גבולות.
YOU ARE READING
My Destiny: Warrior {hebrew}
Teen Fictionקאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנ...
